טירת קרנארפון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טירות וחומות המלך אדוארד בגוויניד'
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Caernarfon castle from the west.jpg
הצד המערבי של הטירה
מדינה Flag of the United Kingdom.svg הממלכה המאוחדת
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1986, לפי קריטריונים 1, 3, 4
תרשים הטירה: A – מיקומו של שער המים; B – מגדל הנשר; C – מגדל המלכה; D – מגדל הבאר; E – החצר התחתונה; F – "הגבעה הגדולה"; G – מטבחים; H – מגדל המפקד; I – מגדל המלך; J – החצר העליונה; K – המגדל השחור; L – מגדל האסם; M – המגדל הצפון-מזרחי; N – מגדל המאגר; O – שער המלכה
החלק הפנימי של הטירה ובו ניתן לראות את מגדלי השמירה
מבט על הטירה מעבר למצר

טירת קרנארפון (ולשית: Castell Caernarfon, אנגלית: Caernarfon Castle) נבנתה בעיירה קרנארפון במחוז גוויניד' שבצפון-מערב ויילס, לאחר שהמלך אדוארד הראשון מאנגליה כבש את המדינה ב-1283.

לאתר שבו הוקמה הטירה הייתה חשיבות אסטרטגית, כיוון שהוא היה על גדות הנהר סיונט שזרם לתוך מצר מנאי. באתר זה היה בעבר מבצר רומי, ומאוחר יותר טירה הבנויה בשיטת תל המשקיף על חצר (Motte-and-bailey) שנבנתה בשנת 1090 בקירוב. הטירה הייתה מוקפת משני צדדים שלה במים, ומהצד השלישי בחומות העיירה קרנארפון, אך במאה ה-19 האזור שליד נהר סיונט מולא באדמה על מנת להגדיל את נמל קרנארפון, וכיום הוא משמש כמגרש החניה של הטירה.

רקע להקמת הטירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל'וולין אפ גרופיד', נסיך ויילס, סירב לקבל שוחד בסך אלף לירות שטרלינג ואחוזה באנגליה אם היה מסגיר את מדינתו ללא קרב, וב-11 בדצמבר 1282 הוא פותה למלכודת והוצא להורג. אחיו, דפיד אפ גרופיד, המשיך במאבק לעצמאותה של ויילס, אך ביוני 1283 הוא נתפס בהר ברה שברמות מעל גארטן קלין.

בניית הטירה החלה ב-1283 לאחר שסנודוניה, העיר החשובה ביותר בגוינד, נכבשה על ידי הצבא האנגלי, ונפסקה ב-1323. הבנייה מעולם לא הושלמה, וגם כיום יש מחברי אבן חשופים במספר מקומות על הקירות הפנימיים, שעליהם היו אמורים לבנות קירות נוספים. לפי עדויות שנחשפו התברר כי עלות בנייתה של הטירה הייתה כ-22,000 לירות שטלינג. עיצובה הקווי של הטירה הוא משוכלל יחסית בהשוואה לטירות בריטיות קדומות אחרות. הטירה ניצבת מעל מצר מנאי.

לאחר ההקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדוארד השני נולד בטירה בתקופת השלבים הראשונים של בנייתה ב-1284.

אדוארד הראשון הטיל מצור על גארטן קלין, שהייתה בית המלוכה והמטה הראשי של כוחות ההתנגדות הוולשים, ולשם כך הוא הסתייע בטירת קרנארפון וטירת קונווי, ומאוחר יותר בטירת בומריס. הטירה הנוספת בטבעת הברזל שהקיפה את סנודוניה היה טירת הרלץ'.

במרד שהתחולל בין 1294 ל-1295 הטירה נכבשה על ידי כוחותיו של מאדוג אפ לליוולין, אך נכבשה מחדש ב-1295 ובעקבות זאת ביצוריה חוזקו. בין 1403 ל-1404 הטירה הייתה נתונה למצור של כוחותיו של אוויאן גלינדור. חיל המצב שהיה בטירה נכנע לכוחות הפרלמנט ב-1646 במסגרת מלחמת האזרחים האנגלית.

כיום שוכן בטירה המוזיאון של רגימנט הפוסילירים הוולשי המלכותי, והיא חלק מאתר המורשת העולמית "טירות וחומות המלך אדוארד בגוינד" שהוכרז על ידי אונסק"ו ב-1986.

תפקידים טקסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המסורת של הענקת התואר נסיך ויילס ליורש העצר הבריטי החלה ב-1301, כאשר המלך אדוארד הראשון העניק את התואר לבנו הנסיך אדוארד. ישנה אגדה שלפיה הלך הבטיח למורדים הוולשים כי הוא יעניק את התואר נסיך ויילס "שלא ידע מילה באנגלית" ליורשו, ואף הציג את בנו לשם כך; אולם, ייתכן שהסיפור שקרי כיוון שהתיארוך המוקדם ביותר שלו הוא מהמאה ה-16. אולם, אין ספק כי אדוארד נולד בטירה בזמן שאביו נלחם בוויילס, וכיוון שהיה תינוק ברור שהוא לא ידע אנגלית.
  • הטירה שימשה ב-1911 לצורך הענקת התואר נסיך ויילס לאדוארד השמיני, בגלל הקשר שלה לכתר האנגלי. תקדים זה חזר על עצמו ב-1969 כאשר אליזבת השנייה העניקה לבנה צ'ארלס את התואר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]