התנועה למען ארץ ישראל השלמה
| התנועה למען ארץ ישראל השלמה | |
| אפיון | תנועה על-מפלגתית שהצטרפה למפלגת ימין |
|---|---|
| כנסות | שמינית |
| מנהיגים | אברהם יפה |
| שיא כוחה | מנדט אחד |
| נוצרה מתוך | הייתה אחת המפלגות שהרכיבו את הליכוד |
| התמזגה לתוך | מפלגת לע"ם |
התנועה למען ארץ ישראל השלמה היא תנועה של אישי ציבור ואנשי רוח שקמה ביולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים, ודגלה באידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה. התנועה קראה להחזיק בשטחי יהודה והשומרון וחבל עזה שנכבשו במלחמה זו, ולהתיישב בהם.
תוכן עניינים |
תולדות התנועה [עריכה]
התנועה הייתה בתחילתה על-מפלגתית ועם מייסדיה נמנו אישים מוותיקי תנועת העבודה ומוותיקי התנועה הרוויזיוניסטית וכן סופרים ומשוררים, ובהם נתן אלתרמן, אהרון אמיר, חיים גורי, רחל ינאית בן צבי, בני מהרשק, יצחק טבנקין, משה טבנקין, יצחק (אנטק) צוקרמן, צביה לובטקין, אליעזר ליבנה, משה שמיר, יעקב אורלנד, זאב וילנאי, יצחק שלו, זרובבל גלעד, אורי צבי גרינברג, ש"י עגנון, חיים הזז, יהודה בורלא, הרב משה צבי נריה, אברהם לבינסון, ישראל אלדד, שמואל כץ, דן טולקובסקי, איסר הראל ואלוף (מיל.) אברהם יפה.
על מנשר הפתיחה של התנועה היו חתומים למעלה מחמישים איש. במנשר נאמר בין היתר:
|
ניצחונו של צה"ל במלחמת ששת הימים העמיד את העם והמדינה בתוך תקופה חדשה וחותכת גורל. ארץ ישראל השלמה היא עתה בידי העם היהודי, כשם שאין לנו רשות לוותר על מדינת ישראל, כך מצווים אנו לקיים את מה שקיבלנו מידיה - את ארץ ישראל. |
||
אחת ההפגנות הראשונות של התנועה התקיימה ב-12 ביולי 1967 כנגד מסירת ארמון הנציב לידי האו"ם[1].
התנועה פעלה פעילות חוץ-פרלמנטרית והוציאה בטאון בשם "זאת הארץ". לקראת הבחירות לכנסת ה-7 התמודדו מספר חברים מהתנועה תחת השם "רשימה למען ארץ ישראל" לכנסת ה-7. רשימה זו קיבלה 7,591 קולות, אך לא עברה את אחוז החסימה.
באוגוסט 1973 לקראת הבחירות לכנסת השמינית נכללה התנועה יחד עם גח"ל, המרכז החופשי והרשימה הממלכתית בין הגופים שהרכיבו את הליכוד, אשר על מלאכת יצירתו ניצח אריאל שרון שפרש זה עתה מצה"ל. הליכוד זכה להצלחה יחסית בבחירות כשגרף 39 מנדטים, מהם אחד לנציג התנועה אברהם יפה. ב-1976 התאחדה התנועה עם הרשימה הממלכתית והמרכז העצמאי (פורשי המרכז החופשי) בהקמת מפלגת לע"ם, שנשארה חברה בליכוד. אישים יוצאי התנועה נוספים שכהנו בכנסת לאורך השנים היו משה שמיר וצבי שילוח.
התנועה הייתה ביטוי לתהליך בו עברו אנשים מיוצאי תנועת העבודה אל שורות הימין המדיני. אולם התנועה לא הצליחה להשריש את רעיונותיה בקרב הציבור החילוני ממנו יצאו מרבית מנהיגיה, והחל מהקמת גוש אמונים בשנות השבעים נהפך רעיון "שלמות הארץ" מזוהה בעיקרו עם הציבור הדתי לאומי.[דרוש מקור]
חידוש התנועה [עריכה]
ב-15 ביוני 2006 נערך ב"יד טבנקין" שברמת אפעל כנס ייסוד מחדש של התנועה. הטקס נערך במעמד ח"כ אריה אלדד (בנו של ישראל אלדד), צפריר רונן, יו"ר פורום נהלל של ההתיישבות העובדת, רותי נוסבאום (אחותה של נעמי שמר), ד"ר אמי רוזנבלו (ראש חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי), משה פלד, רבקה רביב (בתו של אורי צבי גרינברג), השופט בדימוס אורי שטרוזמן, אליקים העצני ועוד אישים מותיקי ההתיישבות העובדת. פעולה זאת באה במידה רבה כתגובה לכך שההתנגדות הציבורית להתנתקות מרצועת עזה ופירוק ההתנחלויות בגוש קטיף הייתה בעיקרה מקרב הציבור הדתי לאומי, ומתנגדי ההתנתקות לא הצליחו לגרום למספר משמעותי של חילונים להשתתף בהפגנות ופעולות המחאה שארגנו.[2]
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- רות בונדי, כל אחד וארץ ישראל השלמה שלו, דבר, 15 בספטמבר 1967, המשך
- יצחק טבנקין, כורח המלחמה וחובת המעשה, דבר, 29 בדצמבר 1968
- יפעת באר, כשבבתי הקפה תכננו התנחלויות, באתר בשבע - ערוץ 7, 10 במאי 2007
- ליטל לוין, היום לפני 43 שנה:10.11.1967 עמוס אילון תוהה על "משוררים ככובשים", באתר הארץ, 10 בנובמבר 2010
הערות שוליים [עריכה]
- ^ רות בונדי, כל אחד וארץ ישראל השלמה שלו, דבר, 15 בספטמבר 1967
- ^ רונן צפריר, הקמתה מחדש של "התנועה למען ארץ ישראל השלמה", 16.6.2006