יהודה (עיר מקראית)
בתיאור הגבולות של נחלת שבט נַפְתָּלִי, נאמר שהנחלה הגיעה עד נחלת זְבֻלוּן בדרום\נֶּגֶב, עד נחלת אָשֵׁר במערב\יָּם, ועד "יהוּדָה הַיַּרְדֵּן" במִזְרַח, והפירוש המקובל הוא שהכוונה לאזור היישוב "יהוּדָה" ששכן על הַיַּרְדֵּן במזרח הנחלה:
”לִבְנֵי נַפְתָּלִי יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי לִבְנֵי נַפְתָּלִי לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי גְבוּלָם מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל עַד לַקּוּם וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיַּרְדֵּן. וְשָׁב הַגְּבוּל יָמָּה אַזְנוֹת תָּבוֹר וְיָצָא מִשָּׁם חוּקֹקָה וּפָגַע בִּזְבֻלוּן מִנֶּגֶב וּבְאָשֵׁר פָּגַע מִיָּם וּבִיהוּדָה הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ.” (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים ל"ב–ל"ד).
זיהוי אתר העיר המקראית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקומה של יהוּדָה, אם אמנם מדובר בכלל בשם ישוב, לא זוהה. יש שהציעו לזהות את יהוּדָה עם "נֶבִּי\סַיִד הודא"[1], מקבץ מבנים מבנים המזוהה על ידי העדה הדרוזית עם מקום קבורתו של יהוּדָה בן יַעֲקֹב, וההשערה שהקבר מיוחס ליהוּדָה בעקבות שם היישוב הקדום שהיה במקום[2]. נֶבִּי יהודה אמנם שוכן באזור מזרח נחלת נַפְתָּלִי, בסמוך לנחל חרמון\בניאס הנשפך לירדן מעט דרומה משם, אך נראה שלהשערה זו אין בסיס מוצק מעבר לכך. המבנה עצמו שייך לתקופה העות'מאנית, ובסביבתו ובבית הקברות שלידו לא נמצאו בינתיים ממצאים הקודמים לתקופה המַמְלוּכִּית היכולים להעיד על ישוב קדום שהיה במקום[3].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עולם התנ"ך, ספר יהושע, מאת גרשון גליל ויאיר זקוביץ. "דברי הימים" הוצאה לאור בע"מ, 1999, עמ' 187
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, הערך על יהוּדָה, כרך ג', עמ' 509
- ^ נבי הודא מתוך אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל