ביסמוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פולוניום - ביסמוט - עופרת
 
Sb
Bi
Uup  
 
 
Bi-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 83
סמל כימי Bi
סדרה כימית מתכות
צפיפות 9780 kg/m3
מראה
לבן אדמדם מבריק
Bismuth crystals and 1cm3 cube.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 208.98038 amu
רדיוס ואן דר ואלס 155 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 32, 18, 5
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
טמפרטורת התכה 544.35K (271.2°C)
טמפרטורת רתיחה 1837.15K (1564°C)
לחץ אדים 0.000627Pa ב-544K
מהירות הקול 1790 מטר לשנייה ב293.15K
שונות
אלקטרושליליות 2.02
קיבול חום סגולי 122 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 0.867 \ 10^6/m·Ω
מוליכות תרמית 7.87 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 703 kJ/mol

ביסמוט (Bismuth) הנו יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר העמידות שסמלו הכימי Bi ומספרו האטומי 83. כבד, שביר וצבעו לבן עם גוון ורוד, ודומה מבחינה כימית לארסן ולאנטימון.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביסמוט הנו מתכת כבדה עם גוון ורדרד, ובניגוד לשכניו בטור ובשורה בטבלה המחזורית (עופרת, תליום, כספית, אנטימון, ארסן ופולוניום), אינו רעיל במיוחד. לביסמוט דיאמגנטיות גבוהה, ומוליכות תרמית וחשמלית נמוכות; צבע הלהבה שלו כחול.

באופן מסורתי הוא נחשב לכבד ביותר מבין היסודות הלא-רדיואקטיביים, אך כיום יש המתייחסים אליו כאל רדיואקטיבי לאחר שהתגלה כי הוא אינו יציב לחלוטין וזמן מחצית החיים שלו הוא מסדר גודל של ‎19×1018‎ שנים; עם זאת, מכיוון שזהו זמן מחצית חיים חריג באורכו (הוא גדול פי 1.38 מיליארד מגיל היקום), ההתייחסות היישומית אליו היא כאל יסוד יציב שאינו רדיואקטיבי.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביסמוט בצורתו הטהורה משתמשים בייצור פלדות רכות וכזרז, וכן כתחליף לעופרת, בשל רעילותו הנמוכה.

במסגים של הביסמוט, שלהם טמפרטורת התכה נמוכה, משתמשים במתקנים לגילוי ולכיבוי אוטומטי של שריפות, ובמסג של הביסמוט עם מנגן משתמשים בייצור מגנטים.

בביסמוט אוקסיכלוריד משתמשים בתעשיית האיפור למתן מרקם ומראה משיי למוצרי איפור מינרלי שונים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביש ביסמוט ולצדו קוביית ביסמוט טהור

הביסמוט היה ידוע עוד מימי קדם, אך לרוב חשבו אותו לעופרת או לבדיל, בשל דמיונו הרב להם. בשנת 1556, תיאר גאורגיוס אגריקולה לראשונה את המתכת החדשה בספרו De Re Metallica (על המתכות) אותה זיהה על פי הצבע האופייני הנותר בשריטה על ידי אבן שחורה ("אבן בוחן"). הביסמוט הוגדר כיסוד עצמאי על ידי קלוד ז'ופרואה הבן בשנת 1753. מקור השם הוא בצירוף הגרמני weiße Masse, שפירושו "חומר לבן".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]