לביבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צלחת לאטקעס מאוקראינה

לביבהיידיש: לאַטקע, וברבים: לאַטקעס. או כרעמז'ל, ברבים: כרעמזעלאך) היא מאכל מטוגן מירקות. בגירסתו הבסיסית מכיל תפוחי אדמה טריים ומרוסקים או מבושלים ומעוכים המטוגנים בשמן רותח.

המאכל נפוץ בארצות מזרח ומרכז אירופה ומוגדר כמאכל הלאומי של בלארוס.

קיימות גם לביבות גזר, קישואים, מנגולד, בטטות, גבינה, תירס ותפוחי עץ. עיסת הלביבות מורכבת ברובה מירקות, בתוספת ביצים, תבלינים ולפעמים פירורי לחם או קמח.

לביבות ירק הן לרוב מלוחות, אם כי קיימות גרסאות מתוקות בהן הן זרויות סוכר. יש המגישים לביבות כשעליהן שמנת חמוצה או ריבה.

מקור השם "לביבה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלביבה הוא שם עתיק למדי למאכל שכנראה שונה מהמאכל כיום. בספר שמואל ב` פרק י"ג מתוארת לביבה העשויה מבצק - את הלביבה הכינה תמר, בתו של המלך דוד, לאמנון, אחיה למחצה.

"וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל-הַמֶּלֶךְ תָּבוֹא-נָא תָּמָר אֲחֹתִי וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְתֵּי לְבִבוֹת, וְאֶבְרֶה, מִיָּדָהּ...וַתֵּלֶךְ תָּמָר, בֵּית אַמְנוֹן אָחִיהָ. וְהוּא שֹכֵב; וַתִּקַּח אֶת-הַבָּצֵק ותלוש וַתְּלַבֵּב לְעֵינָיו, וַתְּבַשֵּל אֶת-הַלְּבִבוֹת".

רש"י מתאר את הלביבות הללו כ"סולת מורבכת במים רותחין תחילה, ואחר כך בשמן".

בפואמה "לביבות" משתמש שאול טשרניחובסקי במילה העברית לתיאור כיסוני בצק ממולאים גבינה - קרעפלאך[1], ובשיר "מעשה בלביבות" משמשת המילה לתיאור מאכל שנעשה מקמח, שמן וסוכר‏[2].

נראה כי הכינוי נקשר ל"לאַטקעס" האידי רק בתקופה מאוחרת יחסית.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאכל נפוץ בארצות מזרח ומרכז אירופה - לוקסמבורג, לטביה, גרמניה, ליטא, יהדות אשכנז, שווייץרושטי), אוסטריה, בלארוס (שם היא מוגדרת כמאכל הלאומי), אוקראינה, פולין, הונגריה, סלובקיה, פרוסיה וצ'כיה. מאכלים דומים מכינים גם במטבחים אחרים, כמו המטבח ההודי, והמטבח הקוריאני (למשל פאג'ון).

באוקראינה, בלארוס ורוסיה מכנים לביבות תפוחי אדמה "דרוני" (באוקראינית деруни, ברוסית драники ובבלארוסית дранікі) בגרמניה הן מכונות "רייבקוכן", או "קרטופלפאפר", ואוכלים אותן כמנה מלוחה, או כמנה מתוקה עם רוטב תפוחי עץ וקינמון, ומקובל מאוד להגיש אותן בשווקים ובחגים בעונה הקרה.

לביבות בחגי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחנוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחג החנוכה מקובל לאכול לביבות כחלק מהמנהג לאכול מאכלים מטוגנים בשמן לזכר נס פך השמן. לביבות של חנוכה עשויות בדרך כלל מתפוחי אדמה. קיימים מתכונים שונים להכנת לביבות, בחלקם תפוחי אדמה ובצל מרוסקים, מעורבים בביצים וקמח ומטוגנים בשמן רותח. באחרים תפוחי האדמה מבושלים, נמעכים למחית ואחר כך מעורבים עם מרכיבים נוספים ומטוגנים. מקורן של לביבות אלו במאכל עממי גרמני, Reibekuchen.[דרוש מקור] לעתים נהוג להגיש את הלביבות כשלהן נילווה רוטב רסק תפוחים.

בפסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל המגוון המוגבל למדי של המאכלים הכשרים לפסח, הפכו הלביבות למאכל פופולרי מאוד בחג ולחלק מההווי שלו. בשל הימנעות מחמץ, לביבות הפסח אינן מכילות קמח, ועשויות להכיל תחליף כשר לפסח כגון קמח תפוחי אדמה או קמח מצה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^

    "וגיטל לקחה שש ביצים
    טרפה ושמה החלבון והחלמון בקמח הסולת,
    לשה הקמח כחוק, לישה ולישה חזקה,
    והפך עינו חיש קל ויהי כעין הענבר השקוף..."

  2. ^ מילות השיר, באתר "שירונט"