שבת חנוכה
שבת חנוכה היא השבת שחלה בתוך ימי חנוכה. ישנם מנהגים ודינים שונים בשבת זו, הנוגעים בעיקר למצוות הדלקת נרות חנוכה.
המצווה העיקרית בחנוכה היא הדלקת הנרות, המתבצעת בדרך כלל סמוך לשקיעת החמה. הדלקת הנרות היא מלאכה האסורה בשבת (מלאכת מבעיר), ולכן קיום המצווה בכניסת השבת וביציאתה יוצר התנגשות מסוימת עם דיני השבת. בשל כך, יש להקדים את הדלקת נרות החנוכה בערב שבת יותר מאשר בשאר הימים, כדי שהיא תתבצע קודם כניסת שבת, ובצאת השבת יש לדחות את הדלקת הנרות עד לאחר צאת השבת.
מאחר שימי החנוכה הם תמיד שמונה, בכל שנה יש לפחות שבת חנוכה אחת. לעיתים, כאשר היום הראשון של חנוכה חל בשבת, גם היום האחרון של חנוכה ('זאת חנוכה') יחול בשבת ובשנה כזו ישנן שתי שבתות חנוכה. מצב זה מתרחש בכ-18.5% מהשנים (שנים מסוג זשג וזשה). ברוב השנים שבת חנוכה היא שבת פרשת מקץ, אך ב-10% מהשנים שבת חנוכה היא פרשת וישב, ובפרשת מקץ קוראים את הפטרת מקץ. כאשר ישנן שתי שבתות חנוכה, אלה תמיד שבתות וישב ומקץ[1].
כאשר שבת חנוכה היא גם שבת ראש חודש (כאשר ראש חודש טבת חל בשבת), ברכת המזון היא הארוכה ביותר בשנה וכוללת שלוש הוספות מיוחדות - רצה (לציון השבת), יעלה ויבוא (לציון ראש חודש), ועל הנסים (לציון חנוכה).
הדלקת נרות חנוכה בשבת זו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערב שבת חנוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיני הדלקת נרות חנוכה בערב שבת שונים משאר ימי החנוכה:
- זמן הדלקת נרות חנוכה הוא בערב שבת קודם השקיעה לפני כניסת השבת, ולא כבשאר הימים שמדליקים בזמן השקיעה או בזמן צאת הכוכבים.
- יש מהאחרונים שכתבו שלכתחילה יש להקדים ולהתפלל מנחה בערב שבת, קודם שמדליקים נרות חנוכה, על מנת שלא יהיה תרתי דסתרי[2].
- על אף שבשאר הימי חנוכה די בכך שהנר דולק חצי שעה, אך בהדלקת הנר בערב שבת צריך לדלוק זמן ארוך יותר, מאחר שהחצי שעה נחשבת רק מהזמן שאחרי צאת הכוכבים.
- הראשונים נחלקו איזה מהנרות יש להדליק קודם. יש שכתבו להדליק קודם את נרות השבת ולאחריהם את נרות חנוכה מדין תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם[3]. ויש שכתבו להדליק קודם את נרות החנוכה, ורק לאחר מכן נרות שבת, מפני שלדעתם מיד בהדלקת נרות שבת מקבלים שבת[4] וכן פסק בשולחן ערוך[5].
- כבתה אין זקוק לה - יש שכתבו שאף שההלכה היא שאם הנרות כבו לאחר ההדלקה, אין צריך להדליקם שנית, אך בערב שבת, אם כבו קודם שנכנסה שבת, חייב להדליקם. אך לדעת הרמ"א אף בזה הדין, כבשאר הימים ואין זקוק להדליק שנית.
מוצאי שבת חנוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- במוצאי שבת חנוכה נחלקו האם יש להבדיל קודם ולאחר מכן להדליק או להדליק קודם ההבדלה.
- במוצאי שבת נוהגים להזדרז ולהתפלל מעריב על מנת להדליק את נרות חנוכה בהקדם האפשרי. הנוהגים כשיטת רבנו תם כל השנה, יש שכתבו שאם נוהגים כן רק בדרך חומרא, בשבת חנוכה לא יחמירו וידליקו מיד בצאת הכוכבים כדעת הגאונים. אך הנוהגים כדעת רבנו תם מעיקר הדין ימתינו עד צאת הכוכבים כדעת ר"ת, 72 דקות (או 90 דקות) לאחר השקיעה. ויש סוברים שאף אלו שחוששים לשיטת רבינו תם בתורת חומרא יעשו כן גם בשבת זו, מכיוון שאיסור הדלקה בשבת הוא מדאורייתא והדלקת נרות חנוכה אינה אלא מצווה דרבנן.
נר שבת ונר חנוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד, הסתפק רבא באדם שאין לו כסף על מנת לקנות נרות לשבת ולחנוכה, איזה מהם יעדיף. למסקנת הסוגיה נפסק כי נר חנוכה עדיף משום פרסום הנס. לדעת המאירי ועוד ראשונים נר שבת קודם גם כשאין לו פת, אך לדעת הרשב"א והר"ן נר חנוכה קודם רק בתנאי שיש לו פת לקדש עליה.
מנהגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד הבבלי ישנה מחלוקת האם בשבת זו מוסיפים את תפילת על הנסים, המתווספת לכל תפלות חנוכה, גם בתפילת מוסף של שבת, או שכיוון שתפילת מוסף מיוחדת לשבת ואינה נאמרת משום חנוכה, אין מוסיפים בה על הנסים[6]. להלכה, נפסק שמוסיפים על הנסים גם בתפלת מוסף[7].
הבן איש חי כתב להרבות בסעודת שבת של חנוכה במאכלים יותר משאר שבתות על מנת לפרסם את הנס[8].
קריאת התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי הנפסק להלכה, אין מפסיקים בשבת חנוכה מסדר קריאת התורה הרגיל, וקוראים בה את פרשת השבוע הקבועה. לאחר פרשת השבוע, בעליית המפטיר, מוסיפים את קריאת התורה של חנוכה בקרבנות הנשיאים בחנוכת המשכן. לשבת חנוכה הפטרה מיוחדת: מפטירים בספר זכריה בחזון המנורה שראה זכריה הנביא. אם ישנן שתי שבתות, מפטירים בשבת השנייה בפרשה העוסקת ביצירת המנורה לבית המקדש הראשון בימי שלמה[9].
פיוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבת חנוכה נחשבת לאחת השבתות החגיגיות והחשובות במהלך השנה. בשל כך, נכתבו פיוטים שונים נתחברו לשבת חנוכה. בגניזת קהיר נתגלו פיוטים רבים לשבת חנוכה, שלא שרדו במנהגים הממוסדים השונים, ביניהם קדושתאות, קרובות ויוצרות. גם במנהגים האירופיים נהגו לומר פיוטים רבים בשבת זו, אך בשנות האלפיים, קהילות מעטות בלבד עודן אומרות אותם. במחזור חזונים כמנהג המערביים שהתגוררו בסיציליה, שקרוב כנראה לנוסח צפון אפריקה הקדום,[10] נמצאים פיוטים אחרים לנשמת ויוצר לשבת חנוכה, ובהם בין השאר שני פיוטים של רבי משה אבן עזרא.[11] מנהג זה לא נהוג היום באף קהילה.
בין הפיוטים הידועים לשבת זו:
- יַחַד בְּאוֹרְךָ - פיוט לחנוכה מאת רבי יהודה הלוי. הפיוט נועד להשתלב בברכת "יוצר אור", הברכה הראשונה טרם קריאת שמע שבתפילת שחרית, יש המשערים שהפיוט נועד במקור להיאמר בשבת חנוכה, משום שהבית האחרון בו מתייחס למנורת המקדש המופיעה בזכריה הנביא הנקראת בהפטרת שבת חנוכה.
- שני זיתים נכרתים - פיוט של ר' שלמה אבן גבירול שנתקן לברכת יוצר המאורות לפני החתימה. את הפיוט נהגו להוסיף בשבת חנוכה (אם ישנן שתי שבתות בחנוכה, בשבת הראשונה) בנוסח אשכנז המערבי והמזרחי, ובק"ק פוזנא אמרוהו גם בשבת שנייה של חנוכה ובשבת בהעלותך. הפיוט עוסק במנורת הזהב ובעיקר במנורה שבחזון זכריה הנביא (זכריה, ד'), המופיעה בהפטרה לשבת חנוכה, ובתפילה לחזרת הכהונה והמלכות שמכונות "שני זיתים" על פי הפירוש לשני הזיתים שבצידי המנורה המוזכרים באותה הפטרה[12].
- אשר יצר אור - פיוט של רבי אפרים מרגנסבורג במבנה הפיוט שני זיתים, הפיוט נתקבל במנהג אשכנז המזרחי לשבת שנייה של חנוכה וכן לשבת בהעלותך[13].
בנוסף לפיוטים אלה, שנועדו להשתלב במהלך התפילה, ישנם גם זמירות מיוחדות לשבת חנוכה. בין הידועים שבהם הם:
- אבני יקר - מאת רבי אברהם אבן עזרא, הנהוג ביהדות תימן.
- אכלו משמנים - הנהוג בחלק מיהדות אשכנז. הזמר עורר ביקורת רבה ויש שהתנגדו לאמירתו.
ראש חודש טבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלק מהשנים חל ראש חודש טבת בשבת.
בשנה שחל ראש חודש טבת בשבת מוצאים שלושה ספרי תורה: בראשון קוראים את פרשת השבוע כבכל שבת, השני הוא לקריאת ראש חודש כנהוג בכל ראש חודש. והשלישי הוא לקריאת קורבנות הנשיאים כבשאר ימי חנוכה[14]. ישנם מנהגים שונים לגבי הקדיש שאומרים לאחר הקריאה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על שבת חנוכה בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוסף עופר, "שכיחותן של קביעות השנה ושל ההפטרות", סיני קכא (תשנ"ח), עמ' רי–רכד, ובפרט עמ' רכ.
- ^ כך כתב בט"ז. באחורנים הובאו טעמים נוספים.
- ^ כך כתב הרמב"ן ועוד ראשונים.
- ^ בעל הלכות גדולות (הוצאת מקיצי נרדמים ח"א עמ' 165).
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרע"ט.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ד.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ב, סעיף ב'.
- ^ בן איש חי פרשת וישב כח
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א, עמוד א'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ד, סעיף ב'.
- ^ https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=66&id=2190
- ^ https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=17
- ^ ראה רש"י בפסוק יד שם
- ^ ראו "סדר עבודת ישראל", עמ' 640
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ד, סעיף ג'.
