בואינג 777

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בואינג 777
First Boeing 777F Lands after B-1 Flight.jpg
בואינג 777F
מאפיינים כלליים
סוג מטוס נוסעים רחב גוף
ארץ ייצור Flag of the United States.svg  ארצות הברית
יצרן בואינג
טיסת בכורה 12 ביוני 1994
תקופת שירות 7 ביוני 1995 – היום
יחידות שיוצרו 1239 (נכון לאוקטובר 2014) ‏‏[1]
משתמש ראשי Flag of the United Arab Emirates.svg אמירטס
Flag of Singapore.svg סינגפור איירליינס
Flag of France.svg אייר פראנס
Flag of the United Kingdom.svg בריטיש איירווייז
מחיר 777-200ER: ‏244,700,000 $
777-200LR: ‏275,800,000 $
777-300ER: ‏298,300,000 $
777F: ‏280,100,000 $

בואינג 777אנגלית: Boeing 777), המכונה "טריפל שבע" (Triple Seven), הוא מטוס נוסעים סילוני דו־מנועי ורחב גוף המיועד לטיסות ארוכות טווח, אשר נבנה על ידי חברת בואינג.

ה-777 הוא המטוס הדו־מנועי הגדול בעולם, ויכול להכיל בין 300-550 נוסעים לטווחים של 9,695-17,370 ק"מ. מתחריו של מטוס זה הם איירבוס A330 ואיירבוס A340 מתוצרת איירבוס, ו-איליושין IL-96 מתוצרת איליושין.

פיתוח המטוס החל בתחילת שנות התשעים, ונעשה בשיתוף עם חברות התעופה הגדולות בעולם באותה התקופה: אול ניפון איירווייז, אמריקן איירליינס, בריטיש איירווייז, ג'פאן איירליינס, דלתא איירליינס, יונייטד איירליינס, קוואנטס, וקת'אי פסיפיק.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס הוא הראשון שנבנה כולו בסימולציות מחשב, ללא ניסויים בדגמים קטנים. הוא יכול לשאת בין 283 ל-368 נוסעים בתצורת 3 מחלקות ובעל טווח טיסה של 9,630 ק"מ (בגרסת ה"Freighter") עד 17,446 ק"מ (בגרסת ה-LR). המטוס אשר עוצב כדי לגשר בין מטוס ה-767 ל-747, מבחינת תפוסת מקום, יוצר בשתי גרסאות אורך.

כבר במהלך שנת 2000 הצליח המטוס להשיג את התואר "המטוס הנמכר ביותר". בזכות צריכת הדלק הנמוכה והגוף הרחב, העדיפו חברות רבות להשתמש במטוס זה, לצורך טיסות ארוכות טווח.

חברת התעופה הראשונה אשר השתמשה ב-777-200 היא חברת "יונייטד איירליינס" בשנת 1995, ולפי נתונים משנת 2008, חברת "אמירטס" מחזיקה בצי הגדול ביותר של מטוסי בואינג 777.

גרסאות המטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-777 הראשון בצבעיה המקוריים של בואינג

777-200[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-777-200 הוא הדגם הראשון של המטוס, טיסת הבכורה שלו נערכה ב-12 ביוני 1994, והוא נמסר לחברת התעופה יונייטד איירליינס ב-15 במאי 1995. טווחו המרבי 9,700 ק"מ, ונועד בעיקר לטיסות מקומיות בתוככי ארצות הברית.

מדגם זה יוצרו 88 מטוסים, נכון ליולי 2011 68 מטוסים נמצאים בשרות פעיל. מטוסה המתחרה של איירבוס הוא ה-A330-300.

777-200ER[עריכת קוד מקור | עריכה]

777-200ER בשירות אל על

ה-777-200ER הוא גרסה מתקדמת של ה-777-200, היכול לשאת יותר דלק מגרסת ה-200 ולכן גדל טווח טיסתו - התוספת ER מסמנת טווח מורחב (Extended Range). טווחו המרבי של ה-200ER הוא 14,300 ק"מ (7,700 מיל). ה-777-200ER מחזיק בשיא של טיסת חירום עם מנוע אחד - 177 דקות טיסה מעל האוקיינוס השקט.

ה-200ER הראשון נמסר לבריטיש איירווייז ב-6 בפברואר 1997. המטוס המתחרה של ה-200ER הוא האיירבוס A340-300.

777-300[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-777-300 הוא גרסה מוארכת של ה-777-200 והיא ארוכה ממנו ב-10.1 מטר. הוא נועד להחליף מטוסי ה-747-100 וה-747-200. בהשוואה למטוסי ה-747 המיושנים, ל-777 המתוח ישנה קיבולת נוסעים וטווח טיסה דומה אך הוא נועד לצרוך דלק מופחת בשליש ועלויות התחזוקה שלו נמוכות ב-40 אחוז. מתיחה זו אפשרה למטוס לשאת עד 550 נוסעים במחלקה אחת, הסדר זה אומץ על ידי חברות התעופה היפניות אשר מטיסות נוסעים רבים בקווים קצרים. בגלל אורכו של המטוס (73.9 מטר) מצויד ה-300 בחלק המונע את חיכוך הזנב בקרקע במהלך הנחיתה ובמצלמות כדי לסייע לטייסים במהלך ההסעה. טווחו המרבי 11,120 ק"מ.

ה-300 הראשון נמסר לקת'אי פסיפיק ב-21.5.1998. עם כניסתו לשרות של ה-777-300ER, חברות התעופה בחרו בו במקום בדגם ה-300. ל-300 אין מתחרה ישיר של חברת איירבוס אולם ה-A340-600 הוצע במכרזים נגדו.

777-200LR[עריכת קוד מקור | עריכה]

777-200LR הוא מטוס הנוסעים המסחרי בעל טווח הטיסה הגדול ביותר, המטוס נכנס לשרות בשנת 2006, התוספת LR מסמנת טווח ארוך יותר (Longer Range). בואינג נתנה למטוס את השם Worldliner, המדגיש את יכולתו לחבר כמעט כל שני שדות תעופה בעולם. המטוס מחזיק בשיא לטיסה הארוכה ביותר ללא חניה. טווח המטוס הוא 17,370 ק"מ. המטוס מיועד לקווים ארוכים במיוחד כגון לוס אנג'לס-סינגפור. ל-200LR כנפונים משוכים לאחור, ציוד נחיתה חדש ומכלי דלק נוספים. בנוסף, חוזק המבנה שלו. ה-777-200LR הראשון נמסר לפקיסטן אינטרנשיונל איירליינס ב-26 בפברואר 2006. המטוס המתחרה הקרוב ביותר מתוצרת איירבוס הוא ‏איירבוס A340-500HGW

777-300ER[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-777-300ER היא גרסה ארוכת טווח של ה-777-300 - משמעותו של הקיצור ER היא טווח מורחב (Extended Range). נוספו לו כנפונים משוכים לאחור, ציוד נחיתה חדש, מכלי דלק נוספים, ומבנה מחוזק. מנועיו הם GE90-115B1, ומנוע זה הוא מנוע הסילון החזק בעולם עם דחף מרבי 52,300 ק"ג (115,300 ליברות). טווחו המרבי 14,690 ק"מ.

ה-300ER הראשון נמסר לחברת אייר פראנס ב-29 באפריל 2004. ה-300ER היא הגרסה הנמכרת ביותר של ה-777 ואחריה ה-200ER. עלות התפעול של ה-300ER בעל שני מנועיו נמוכה ב-8 עד 9 אחוזים מעלות התפעול של האיירבוס A340-600 בעל ארבעת מנועיו. מספר חברות החלו להחליף את מטוסי ה-747-400 שלהן ב-777-300ER החסכוני ב-20 אחוז בצריכת הדלק. המתחרי ה-300ER הם ה‏A340-600HGW והאיירבוס A350-1000.

777 Freighter[עריכת קוד מקור | עריכה]

777F הוא גרסת המטען של ה-777 - F היא קיצור המלה Freighter (מטוס מטען). ה-777F בנוי על שלדת ה-777-200LR, ולשניהם תכונות דומות כגון קיבולת דלק, מנועים, וכנפונים משוכים לאחור. טווחו מרבי 9,070 ק"מ כאשר הוא מלא, טווח המטוס גדל במדה ומשקל המטוס פוחת.

ה-777F הראשון נמסר לאייר פראנס ב-19 בפברואר 2009. מאז, נמסרו 61 מטוסים ל-11 חברות תעופה שונות.

777 טנקר (KC-777)[עריכת קוד מקור | עריכה]

KC-777 הוא גרסת התדלוק של ה-777. בחודש ספטמבר 2006, הכריזה בואינג על ה-KC-777 שיהיה מטוס גדול יותר מה-KC-767 אם חיל האוויר האמריקני ידרוש מטוס תדלוק גדול יותר. בחודש אפריל 2007 בואינג הציע במקום ה-KC-777 את ה-KC-767 למכרז של חיל האוויר האמריקני KC-X.

777X[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הסלון האווירי בדובאי, ב-17 בנובמבר 2013, חברת בואינג הכריזה על שיפור ל-777 שיקרא 777X. השיפור כולל שתי גרסאות בעלות כנפונים משוכים לאחור, מנועים משופרים של חברת ג'נרל אלקטריק (GE9X). מוטת הכנפיים של שני הדגמים היא 71.1 מטרים, עקב גודלה, הכנפונים מתקפלים כשהמטוס על הקרקע ומוטת הכנפיים מתקצרת ל-64.8 מטרים.‏[2]

777-8X[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-777-8X הוא תחליף ל-777-300ER ויוכלו לשבת בו כ-350 איש בשלוש מחלקות. אורכו הוא 69.5 מטרים, למטוס טווח טיסה של 17,200 ק"מ (9,300 מייל) והוא המתחרה הישיר של ה-A350-1000.

777-9X[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-777-9X יכול לשאת 400 נוסעים בשלוש מחלקות לטווח של 15,200 ק"מ (8,200 מייל). אורכו של המטוס הוא 76.5 מטרים. לפי בואינג אין למטוס מתחרים בשוק.

נתונים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

777-200 777-200ER 777-200LR 777F 777-300 777-300ER 777-8X 777-9X
צוות 2
מספר נוסעים
ממוצע
‏ 301 (3 מחלקות)
400 (2 מחלקות)
440 (מקסימום)
מטען ‏ 365 (3 מחלקות)
451 (2 מחלקות)
550 (מקסימום)
‏ 353 (3 מחלקות)
‏ 407 (3 מחלקות)
אורך 63.7 מטר 73.9 מטר 69.5 מטר 76.5 מטר
מוטת כנפיים 60.9 מ' 64.8 מ' 60.9 מ' 64.8 מ'
גובה הזנב 18.5 מ' 18.6 מ' 18.5 מ'
רוחב פנימי 5.87 מ'
רוחב חיצוני 6.20 מ'
קיבולת מטען מרבית 5,720 מ"ק 23,051 מ"ק 7,640 מ"ק
משקל ריק 134,800 ק"ג 138,100 ק"ג 145,150 ק"ג 144,400 ק"ג 160,500 ק"ג 167,800 ק"ג
משקל נחיתה מרבי 201,840 ק"ג 213,180 ק"ג 223,168 ק"ג 260,816 ק"ג 237,680 ק"ג 251,290 ק"ג
משקל המראה מרבי 247,200 ק"ג 297,550 ק"ג 347,500 ק"ג 347,800 ק"ג 299,370 ק"ג 351,500 ק"ג
מהירות שיוט ‏0.84 מאך (905 קמ"ש, 490 קשר) בגובה שיוט של 35,000 רגל (11,000 מטר)
מהירות מרבית ‏0.89 מאך (950 קמ"ש, 512 קשר) בגובה שיוט של 35,000 רגל (11,000 מטר)
טווח מרבי 9,700 ק"מ 14,310 ק"מ 17,370 ק"מ 9,070 ק"מ 11,120 ק"מ 14,690 ק"מ
אורך מסלול מינימלי 2,530 מ' 3,570 מ' 2,970 מ' 2,990 מ' 3,380 מ' 3,200 מ'
קיבולת דלק מרבית 117,348 ל' 171,176 ל' 181,283 ל' 181,283 ל' 171,176 ל' 181,283 ל'
סייג רום 13,140 מ'
הנעה (×2) PW 4077
RR 877
GE90-77B
PW 4090
RR 895
GE90-94B
GE90-110B1
GE90-115B1
PW 4098
RR 892
GE90-92B/GE90-94B
GE90-115B1
דחף (×2) PW: 77,000 lbf (342 kN)
RR: 76,000 lbf (338 kN)
GE: 77,000 lbf (342 kN)
PW: 90,000 lbf (400 kN)
RR: 93,400 lbf (415 kN)
GE: 93,700 lbf (417 kN)
GE −110B: 110,100 lbf (490 kN)
GE −115B: 115,540 lbf (514 kN)
PW: 98,000 lbf (436 kN)
RR: 93,400 lbf (415 kN)
GE: 92,000/93,700 lbf (409 kN)/(418 kN)
GE: 115,540 lbf (514 kN)

תאונות ותקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריסות טיסה 214 של אסיאנה איירליינס
  • ב-17 בינואר 2008, מטוס 777-200ER שהיה בטיסת בריטיש איירוויז 038 מבייג'ינג ללונדון, דאה ללא מנועים בגובה של מתחת ל-1000 רגל ונחת נחיתת אונס בנמל התעופה לונדון הית'רו. כני הנסע האחוריים קרסו והמטוס החליק על המסלול. כמה עשרות נוסעים נפצעו אך אף נוסע לא נהרג, אך המטוס הוצא משירות וחלקיו משמשים את בריטיש איירוויז כחלפים. מחקירת התאונה עלה כי גבישי קרח זעירים שהצטברו במערכת הדלק של מנוע ה-Rolls-Royce Trent 800 הפכו לבוצה דביקה וסתמו את מערכת חילוף החום דלק-שמן. בסימולציות שנעשו התברר כי מדובר בתקרית נדירה ביותר, שמתרחשת בצירוף מקרים שכולל תנאים רבים, ושאי אפשר היה לחזותה מראש. מסקנת החקירה הביאה לעיצוב מחדש של דגם המנוע בחברת רולס-רויס.
  • ב-17 ביולי 2014 התרסק מטוס 777-200 שהייתה בדרכה מאמסטרדם לקואלה לומפור התרסקה באוקראינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בואינג 777 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]