מארי אלפונסין דניל גטאס
 | |
| דיוקנה של מארי אלפונסין על קיר במנזר אחיות הרוזרי בירושלים | |
| לידה |
4 באוקטובר 1843 ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 1927 (בגיל 83) עין כרם |
| קדוש עבור | הכנסייה הקתולית |
| ביאטיפיקציה | 22 בנובמבר 2009, כנסיית הבשורה בנצרת על ידי הארכיבישוף אנג'לו אמאטו |
| קאנוניזציה | 17 במאי 2015, כיכר פטרוס, קריית הוותיקן על ידי האפיפיור פרנציסקוס ה-17 |
| מקום פולחן עיקרי | מנזר אחיות הרוזרי |
| חג | 25 במרץ |
| תכונות | נזירה |
מארי אלפונסין דניל גטאס (4 באוקטובר 1843 – 25 במרץ 1927) הייתה נזירה ערבייה-קתולית, חברת מסדר האחיות סנט ג'וזף של ההתגלות בירושלים. היא נודעה כמייסדת מסדר אחיות הרוזרי בירושלים, שהיה המסדר הפלסטיני-קתולי הראשון במזרח התיכון, וכן בהיותה אחת הנזירות הפלסטיניות הראשונות שעברו קאנוניזציה בכנסייה הקתולית והוכרזה כקדושה.
ילדותה והפיכתה לנזירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מארי אלפונסין נולדה בשם סולטנה מריה דניל למשפחת גטאס (מבטאים ר'טָאס) הערבית-נוצרית בירושלים. היא התחנכה בבית הספר לנערות של מסדר האחיות סן ז'וזף, המשתייך למסדר הדומיניקני, וכבר מצעירותה שאפה להקדיש את חייה לעבודת האל ולהפוך לנזירה. בגיל 14 ביקשה להצטרף למסדר כנזירה מן המניין, אך הדרך היחידה לכך באותה עת הייתה לעזוב את הארץ ולהצטרף לאחד המנזרים בצרפת או באיטליה. משפחתה התנגדה לשלוח אותה בגילה הצעיר לאירופה, ורק לאחר מאמצים רבים הצליחה סולטנה העיקשת לשכנע את הוריה ברצינות כוונותיה.
בעקבות כך הפעיל האב את קשריו והשפעתו בפטריארכיה הלטינית וקיבל עבור בתו אישור להפוך לנזירה בהליך חריג, שבו הכשרתה תתקיים בירושלים. בגיל 15 השלימה סולטנה את השלב הראשון בקבלתה למנזר ונדרה את נדריה הראשונים על גבעת הגולגולתא בכנסיית הקבר. אז גם בחרה לראשונה את שמה החדש - מארי אלפונסין – אולי בשל הערצתה לכומר הישועי מארי אלפונס רטיסבון שהקים בימיה את מסדר האחיות ציון בירושלים.
הקמת מסדר אחיות הרוזרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל 19 נשלחה מארי אלפונסין ללמד נצרות בבית ספר בבית לחם ושם חוותה כמה התגלויות של מרים, אם ישו. המשמעותית שבהן התרחשה, כך על פי יומנה, בחג האפיפניה, ב-6 בינואר 1874, שאז התגלתה בפניה מריה והנחתה אותה להקים מסדר-בת עבור נזירות פלסטיניות-קתוליות בשם "אחיות מחרוזת התפילה" (אחיות הרוזרי). החיזיון חזר על עצמו שוב ושוב, עד שגמלה בלבה ההחלטה להגשימו.
בהיותה אשה לא יכולה הייתה מארי אלפונסין להקים את המסדר לבדה, ולכן חיפשה פטרון שיסייע לה להוציא את התוכנית לפועל. ב-1880 התגייס לעזרתה הכומר יוסף טאנוס, שהיה יועצו של הפטריארך הלטיני בירושלים. יחד קיבצו השניים שבע נערות צעירות שהיוו את המסד למסדר-הבת החדש במשכנו הראשון בעיר העתיקה.
מארי אלפונסין ביקשה להצטרף למסדר החדש, אך לשם כך היה עליה לקבל את אישור הוותיקן להתיר את נדריה למסדר סן ז'וזף. הדבר לווה במרמור רב מצד גורמים במסדר, אשר שכנעו את הקרדינל האחראי על המסדר בוותיקן לפעול נגד עזיבתה והתרת נדריה. שלוש שנים היא נאבקה עד שקיבלה לבסוף את אישור האפיפיור לפרוש ממסדר נעוריה. בעקבות השערורייה הובהר לה כי לעולם לא תוצב בראש מסדר אחיות הרוזרי, או כל מסדר אחר.
מארי אלפונסין הפכה באופן רשמי לנזירה העשירית במסדר אחיות הרוזרי ביום "חג גבירתנו של המחרוזת" שחל ב-7 באוקטובר 1883. כשנה וחצי לאחר מכן, ב-7 במרץ 1885, היא השלימה את נדריה והתקבלה רשמית לקהילה, במעמד הפטריארך הלטיני של ירושלים.
מפעלים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1886 הקימה מארי אלפונסין בית ספר לבנות בבית סאחור ולאחר מכן הקימה בתי ספר דומים נוספים בשכם ובעיר סַלְט שבירדן. בריאותה התערערה והיא שבה לירושלים, אולם לאחר שהתחזקה הקימה בית ספר נוסף בעיירה א-זבאבדה שבשומרון. קהילת אחיות הרוזרי הקימה בהשראתה בתי ספר, תוכניות ללימוד נצרות, מרפאות ובתי יתומים בכל רחבי המזרח התיכון, שאותם היא מפעילה עד היום.
מארי אלפונסין הקימה סניף של המסדר בעין כרם, למרגלות כנסיית הביקור, שבו התגוררה באחרית ימיה. היא נפטרה בביתה שבעין כרם במהלך חג הבשורה, ב-25 במרץ 1927 בגיל 83. ביתה הפך לאתר צליינות ותיירות וב-2015 אף נקבע על חזיתו השלט "בית מארי אלפונסין". היא הפכה לדמות מופת בקהילה המקומית ומחרוזת התפילה ששימשה אותה בחייה מוצגת כחפץ קודש במנזר.
ההכרה בחשיבותה בהקמת מסדר אחיות הרוזרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדי לשכנע את הוותיקן ב"כשרות" מסדר אחיות הרוזרי, הוא הוצג מלכתחילה כפרי יוזמתו וביצועו הבלעדיים של יוסף טאנוס, ולמעשה עד שנת 1968 איש לא ידע כלל על מעורבותה הרבה של מארי אלפונסין. הדברים החלו להתבהר רק לאחר מחקר שערך נזיר בנדיקטיני בשם סטולץ (Stolz) שהתעניין בסיפורה, ליקט את הפרטים מאחיות המסדר וקיבל לידיו את יומנה האישי. הוא פרסם את ממצאיו בספר[1] שחולל מהפכה בתפיסת מקומה של מארי אלפונסין כאדם וכאשה. בהקדמה לספר כתב סטולץ:
"באמצעות החומר שהצטבר, ניסיתי להציע דו"ח קצר על חיי האם האמורה... העובדות היכו בי... שהאם אלפונסין נכנסה למסדר שהיא עצמה ייסדה [רק] כחברה העשירית"
נסים שחוללה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חשיבותה של מארי אלפונסין בקרב הקהילה הערבית-קתולית בארץ הביאה למאמץ גדול במשך שנים לשכנע את הוותיקן להכריז עליה באופן רשמי כקדושה. הקדשה בכנסייה הקתולית (קאנוניזציה) נעשית בתום תהליך קפדני וממושך, שבו נבדקים אישיותו ומעשיו של המועמד לתואר, תוך דגש מיוחד על נסים שחולל.
האחיות במסדר הרוזרי היו מעורבות מאוד בקידום תהליך הקאנוניזציה של מארי אלפונסין ואף נסעו לרומא כדי לספר על נִסֵי ריפוי והצלה שחוללה. המפורסם שבהם התחולל בכפר יפיע בשנת 1886, כאשר תלמידת בית ספר ניגשה לשאוב מים מבור, אך מעדה ונפלה לתוכו. עד שהגיעה עזרה וחבל שולשל פנימה, כבר הייתה הנערה ללא הכרה, אולם מארי אלפונסין ששהתה במקרה באותה עת בבית הספר נזעקה למקום, השליכה אל הבור את המחרוזת שלה ונשאה תפילה למריה. בתוך זמן קצר נאחזה הנערה בחבל ונמשתה מן הבור, כשמחרוזת התפילה תלויה על צווארה. באתר המוקדש עד היום לזכרה של מארי אלפונסין בלב הכפר יפיע ניצב בור המים בלב מבנה קטן המשמש כבית תפילה, ועל משקוף הפתח נכתב בערבית "תפילתה הטובה של מארי אלפונסין". על פתח הבור עצמו תלויה מחרוזת תפילה וכן דמות דיוקנם של מארי אלפונסין ויוסף טאנוס.
נסים נוספים המיוחסים למארי אלפונסין לאחר מותה התחוללו בבית לחם, כאשר אדם עיוור נרפא מעיוורונו לאחר שהונחה על עיניו המחרוזת שלה. אדם אחר שמת קם לתחייה, לאחר שנגעו בו במים קדושים ובמחרוזת שלה.
הכתרתה כקדושה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2009 הוכתרה מארי אלפונסין בתואר "מבורכת", בטקס שנערך בכנסיית הבשורה בנצרת על ידי הפטריארך הלטיני של ירושלים. במאי 2015 קידם אותה האפיפיור למעמד "קדושה" ואחריה זיכה בתואר זה נזירה פלסטינית אחרת בשם מרים בוארדי, שייסדה במאה ה-19 את המנזר הכרמליתי בנצרת.
אלפי מאמינים נוצרים מהמזרח התיכון נכחו בטקס ההקדשה ברומא, ובהם אבו מאזן ולצדו באסל גטאס, שהוא בן משפחה רחוק של מארי אלפונסין. גטאס עמד על הקשר בין ההכתרה ובין העובדה שארבעה ימים קודם לכן הודיע הוותיקן על הכרתו במדינה הפלסטינית.[2]
לאחר הכתרתה הועברו שרידי עצמותיה של מארי אלפונסין לאולם התפילה של הכנסייה במנזר אחיות הרוזרי ברחוב אגרון בירושלים, שם הם מוצגים בתוך ארון בנישה עגולה, כשמעליהם פסל של מארי אלפונסין. הכנסייה והמנזר כולו מלאים בדיוקנאות של מארי אלפונסין, הנחשבת לפטרונית המסדר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מעיין רווה, האם המבורכת מריה אלפונסין ג'אטס ומסדר המחרוזת: נצרות עכשווית בארץ-הקודש, עבודה לתואר בחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית, פברואר 2012. עותק שמור במרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים
- Pierre Duvignau, Mother Marie-Alphonsine and the Congregation of the Rosary, The Economic Press, Amman 1987
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה רימר, הנס של מארי אלפונסין בבלוג טיול בעיר
- האחות מרי-אלפונסין המבורכת: הבזיליקה בנצרת הייתה קטנה מלהכיל את הנוכחים(הקישור אינו פעיל) – על טקס הכתרתה בתואר "מבורכת", מתוך אתר הקוסטודיה של הפרנציסקנים
- מידע על מארי אלפונסין בדף הבית של מנזר אחיות הרוזרי (באנגלית)
- מארי אלפונסין כקדושה ומושיעה – סיפור משפחתי-דתי באתר catholic leaders (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Benedict Stolz, A Handmaid of the Holy Rosary: Mother Mary Alphonse of the Rosary, Jerusalem: Franciscan Press, 1968: 4
- ^ אלי אשכנזי, לראשונה: האפיפיור הכריז על שתי נזירות פלסטיניות כקדושות, באתר וואלה, 17 במאי 2015
