גבעת הגולגולתא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האתרים המרכזיים בחתך אורך של כנסיית הקבר הקדוש. השטח האפור מציין את צורתו המשוערת של הסלע, שיושר לשם בניית הכנסייה
מפת הרובע הנוצרי

גולגולתאארמית "גולגולת"; לטינית Calvaria; יוונית Γολγοθάς) הוא שמם של הגבעה והסלע שעליהם התקיימה לפי המסורת צליבת ישו.

המקום שכן במהלך רוב ימי בית שני מחוץ לחומות ירושלים (עד ימי המלך אגריפס ה-1), ושימש בין היתר כאזור קבורה. המקום המזוהה על ידי רוב הזרמים הנוצרים כגולגולתא נמצא כיום בכנסיית הקבר הקדוש. זרמים אחרים מזהים את גולגולתא עם גן הקבר.

ככל הנראה ניתן השם למקום בשל כך שצורתו הזכירה גולגולת, והדבר אף הלם את האתר בו התקיימו הוצאות להורג, בין היתר, בדרך של צליבה. עם זאת קיימות גרסאות נוספות למקור השם, הנשענות כולן על אלמנטים מורבידים. לפי המסורת הנוצרית מתחת לסלע נקבר אדם הראשון.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם גולגולתא ניתנו מספר מקורות אפשריים‏[1]:

  • השם הארמי של המקום עוות במהלך כתיבת הבשורות והשם הנכון הוא "גוֹל גוֹ אַ-תַ'ה" - שמשמעותו "הר ההוצאה להורג". ייתכן אף שמדובר באותו מקום המוזכר על ידי ירמיהו בשם "גועתה" (ספר ירמיהו ל"א, ל"ט)‏ בעת שתיאר את סביבות ירושלים.
  • המקום היה אתר הוצאה להורג בפומבי והשם מתייחס לגולגלות אדם שנמצאו בו.
  • המקום נמצא בסמוך לבית קברות והשם מתייחס לעצמות שנקברו שם. על פי מסורות נוצריות ויהודיות מסוימות, השם מתייחס למקום קבורת גולגולתו של אדם הראשון‏‏‏[2].‏‏
  • תווי השטח של המקום דמו לצורתה של גולגולת ומכאן שמו.

גולגולתא נזכרת בכל ארבע הבשורות הגדולות:

"והוליכו את ישוע אל מקום גלגתא, שפרושו מקום הגלגלת."

הבשורה על-פי מרקוס 15, 22

"הם באו אל מקום הנקרא גלגתא, כלומר מקום הגלגלת."

הבשורה על-פי מתי 27, 33‏

"כשבאו אל המקום הנקרא גלגתא צלבו אותו שם עם הפושעים, אחד מימינו ואחד משמאלו."

הבשורה על-פי לוקאס 23, 33‏

"וכשהוא נושא את צלבו יצא אל המקום הנקרא גלגתא, כלומר מקום הגלגלת."

הבשורה על-פי יוחנן 19, 17‏

למרות שבשנת 333 הוגדרה גולגולתא כגבעה ותו לא‏[1] ובמאה ה-6 אף הואדר שמה להר‏‏‏[2], הרי שעל-פי הברית החדשה היא מתוארת כלא יותר מ"מקום".

בעת כתיבת תרגום המלך ג'יימס, תורגם השם גולגותא בבשורה על-פי לוקאס למילה האנגלית "קאלוורי" (Calvary), אשר מקורה במילה הלטינית "קאלווריאה" (Calvariae), והמופיעה בוולגטה בהקשר זה. שימושים חוזרים ונשנים בשם "קאלוורי" ביחס לגולגולתא נובעים מהחלטה תרגומית יחידה זו.

מיקומה המסורתי של גולגולתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירושלים לאחר שנבנתה מחדש על ידי אדריאנוס
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כנסיית הקבר הקדוש

זיהוי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי המיקום המסורתי של גולגולתא מיוחס לפי המסורת להלנה הקדושה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, בעת ביקורה בארץ ישראל בשנת 325. הלנה זיהתה באתר את קברו של ישו וטענה שגילתה לידו את הצלב האמיתי עליו נצלב.

על פי המחקר הארכאולוגי שכנה באזור בו עומדת כנסיית הקבר כיום מחצבה, שפעלה ככל הנראה עד לתקופת הבית השני. שרידי המחצבה הנמצאים צפונית-מזרחית לכנסייה נגישים כיום מתוכה. במקום נמצאו קברים המתוארכים למאה ה-1 לפנה"ס ולמאה ה-1‏‏, דבר שמתיישב עם תיאורי הברית החדשה בדבר קבורתו של ישו סמוך למקום הצליבה‏[3]. בשנים 41-43, עם בנייתה של "החומה השלישית", הוכנס השטח אל תוך גבולותיה של העיר, אך לא נבנה משך כמעט מאה שנים. לפי אוסביוס מקיסריה, הקהילה הנוצרית בירושלים קיימה פולחן דתי באתר עד לשנת 66‏‏‏[3]. כחלק מבנייתה המחודשת של העיר כאיליה קפיטולינה במחצית הראשונה של המאה ה-2, הוקם בשטח זה הפורום העירוני ובו מקדש לאלה אפרודיטי שנבנה בסביבות שנת 135. ייתכן שבחירת האתר נבעה מכך שבמקום זה נפגשו הקארדו והדקומנוס (כיום ויה דולורוזה), אך לפי טענה אחרת, אדריאנוס ביקש "לתבוע" אותו לדת הרומית מהנוצרים אשר המשיכו וקיימו בו פולחן.

בכל אופן, לפי עדויות נוספות, שנשמעו שלושים שנה לאחר הקמת המקדש על ידי אדריאנוס, היינו במחצית השנייה של המאה ה-2, עדיין היו נוצרים אשר קישרו בין המקום לבין אתר הצליבה. הבישוף מליטו מסארדיס ציין בסוף המאה ה-2, כי האתר נמצא "באמצעו של הרחוב, באמצעה של העיר".‏[4], תיאור המתאים למצב בשטח באותה עת.

לאחר ביקורה של הלנה באתר, ועל פי הצעתו של קואנון (Coüasnon), פורק מבנה הבזיליקה של העיר שעמד בפורום, ונבנה מחדש כבזיליקה של הכנסייה (ה"מרטיריון"), בסמוך לסלע הצליבה ולמבנה הקבר. למרות שאין הוכחות לטענה, זו היא התקבלה כסבירה על ידי חוקרים שונים‏[5]. לא סביר שבחירת האתר הייתה מקרית, שכן תנאי הקרקע והצורך להרוס מבנים קיימים, הפכו את הבנייה ליקרה וללא נוחה, וכל זאת כאשר מעט דרומה משם השתרע שטח מתאים בהרבה.

וכך העיד אוסביוס שהיה עד לגילוי הקבר הקדוש בעת החפירות שנערכו לקראת הקמת הפורום והמקדש:

"But as soon as the original surface of the ground, beneath the covering of earth, appeared, immediately, and contrary to all expectation, the venerable and hollowed monument of our Saviour's resurrection was discovered."‏‏‏‏‏[6]

"אולם אך נגלה משטח הקרקע המקורי, מתחת לכיסוי העפר, מיד, ובניגוד לכל הציפיות, האתר החלול והמקודש בן קם הגואל לתחייה התגלה."

המזבח באתר המקורי של גולגותא

דברי אוסביוס מתיישבים עם העובדה שהאתר אכן שימש כאזור קבורה, אך ברי שבעדותו לא נשמעה ראיה לכך שהיה זה הצלוב שאכן נקבר בקבר.

בשנת 333, הנוסע מבורדו תיאר ביומנו את תוצאות הבנייה:

"בצד שמאל ניצבת גבעת גולגולתא הקטנה היכן שישו נצלב. במרחק זריקת אבן משם בנויה קריפטה שבה נקבר ושם חזר ביום השלישי. במקום זה, בהווה, נבנתה בזיליקה בהוראת הקיסר קונסטנטינוס, כלומר, כנסייה בעלת יופי מופלא."‏[7]

בכך נתקבע המקום כאתר צליבתו וקבורתו של ישו, וכדברי הארכאולוג דן בהט:

"ייתכן שאין ביכולתינו להיות משוכנעים לחלוטין, שאתר כנסיית הקבר הקדוש הוא המקום בו נקבר ישו; אך איננו מכירים שום מקום אחר, היכול להציג טיעונים כה משכנעים לכך."‏[3]

גולגולתא כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתך של סלע הגולגולתא (א) והקפלה בה הוא שוכן (ב)

סלע הגולגותא עליו נצלב ישו מוקף כיום במבנה משוכלל בין שתי קומות. "מזבח הצליבה", מציין את המקום שבו הועמד עמוד צליבתו של ישו והוא נחשב לתחנה ה-12 שבוויה דולורוזה. המזבח עשוי כשולחן שיש, ומתחתיו דסקית כסף שבמרכזה מגרעת המסמלת את "המקום המדויק" שבו עמד הצלב עליו נצלב ישו. בכל אחד מצדדיו של המזבח קבוע לוח שיש שחור המצביע על מיקום הצלבים של שני השודדים שנצלבו עם ישו.

במהלך תיקונים ברצפת האתר, שבוצעו בשנת 1986 על ידי ההיסטוריון ג'ורג' לאוואס והאדריכל תיאו מיטרופולוס, נמצא בסלע חריץ עגול בהיקף 11.5 סנטימטרים‏‏‏[8]. למרות שלא הצליח לתארך את גילו של החריץ, לאוואס שיער כי החריץ יכול היה להיות מקום הצליבה והסביר כי חריץ כזה יכול להחזיק גזע בגובה 2.5 מטרים.

הסלע נצפה דרך חלון זכוכית קטן, ולפי המסורת הנוצרית זהו השריד הגלוי האחרון של גולגולתא. אורכו של הסלע הוא שבעה מטרים, רוחבו שלושה מטרים וגובהו 4.8 מטרים. במהלך העבודות התגלה עוד כי סדק עובר לאורכו של הסלע עד לקפלת אדם שמתחת לו. דבר זה עולה בקנה אחד עם המסופר בברית החדשה כי רעידת האדמה שהתרחשה עם מותו של ישו, ביקעה את הסלע, אך ארכאולוגים מעריכים כי הסדק בסלע הוא סדק מקורי‏[3].

בעקבות החפירות בסוף המאה ה-20, נעשו מספר נסיונות לשחזר את פרופיל פני הסלע, בדרך כלל בימיו של קונסטנטינוס. יחד עם זאת, כיוון שגובה הקרקע בתקופה הרומית היה נמוך באזור זה בכמטר וחצי ממה שהוא כיום, וכיוון שבמקום כבר היה בנוי המקדש האדריאני, סביר להניח כי מרבית החזית הסלעית שמסביב הוסרה עוד לפני תקופתו של קונסטנטינוס. לא ברור מדוע אדריאנוס לא הורה על הסרת הסלע כלל ועיקר, אך וירג'יליו קורבו שיער, בדומה להירונימוס, כי הסלע שימש להצבת פסל, ייתכן שפסלה של אפרודיטה עצמה‏[9]. חלק מהארכאולוגים משערים כי לפני בניית המקדש שימש הסלע כבסיס לאנדרטה‏[10].

מיקומים אלטרנטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומה החלופי של גולגלתא בגן הקבר
מערת קבורה בגן הקבר
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גן הקבר

למרות שרוב הזרמים הנוצרים רואים בכנסיית הקבר את מקום צליבתו וקבורתו של ישו, קיימים זרמים הטוענים למיקומים אלטרנטיבים. הפרוטסטנטים ממקמים את הגולגולתא מחוץ לחומות ירושלים הנוכחית, בסמוך לשער שכם. מקורו של זיהוי זה בטענתו של צ'ארלס ג'ורג' גורדון, אשר שהה בארץ ישראל בשנים 1882-1883. המקום מוכר כיום כגן הקבר ובו צוק סלעי בעל שני שקעים גדולים אשר הזכירו לגורדון את שקעי העיניים בגולגולת. הוא האמין כי פני השטח הדומים לגולגולת העניקו למקום את שמו. בגן הקבר נמצאו מספר קברים עתיקים, אך כלי חרס וממצאים ארכאולוגיים שונים במקום מתוארכים כבני המאה ה-7 לפנה"ס, כך שסביר להניח שהמקום ננטש לפני המאה ה-1‏‏[11].

אוסביוס מקיסריה ציין שגולגולתא צוינה בתקופתו (המאה ה-4) כמצויה מצפון להר ציון[12]. למרות שהגבעה אשר נקראת כיום הר ציון אכן שוכנת דרומית לאתר המסורתי של גולגולתא, שם זה ניתן לה רק בימי הביניים, כאשר הר ציון התייחס לפני כן להר הבית עצמו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אנציקלופדיה קתוליקה
  2. ^ 2.0 2.1 ‏(1908) “Mount Calvary”, New York: Robert Appleton Company‏
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 holyplacesinisrael
  4. ^ Melito of Sardis, On Easter
  5. ^ צפריר, יורם, ארץ-ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי, חלק ב', יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1984, עמ' 91-92.‏
  6. ^ חיי קונסטנטין 3:28
  7. ^ Itinerarium Burdigalense (המסע מבורדו), עמודים 593-594
  8. ^ ‏George Lavas, The Rock of Calvary, published (1996) in The Real and Ideal Jerusalem in Jewish, Christian and Islamic Art (proceedings of the 5th International Seminar in Jewish Art), pages 147-150‏
  9. ^ Virgilio Corbo, The Holy Sepulchre of Jerusalem (1981)
  10. ^ Dan Bahat, Does the Holy Sepulchre Church Mark the Burial of Jesus?, in Biblical Archaeology Review May/June 1986
  11. ^ Gabriel Barkay, The Garden Tomb, published in Biblical Archaeology Review March/April 1986
  12. ^ Eusebius, Onomasticon, 365