שקר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ronam20 (שיחה | תרומות)
←‏בהלכה: מיותר (אין עליהם אפילו ערך בוויקיפדיה)
שורה 47: שורה 47:


* רבי [[ירוחם ליבוביץ|ירוחם ממיר]] קבע כי מותר לשקר כדי לגרום לאדם להאמין באלוהים: "ואם כן, כיוון שעל ידי טעות זו אדם מכיר את השם יתברך - מה איכפת לן שזה טעות?... נמצא שטעות זו היא האמצעי היחידי להשיג התכלית האמיתית, ואם כן - הרי הוא באמת הדרך הנכון, ואי אפשר לקראו בשם 'שקר'. ההבדל בין שקר לאמת נמדד על ידי תוצאת הדברים הנולדת מזה, ואם התוצאה אמת, גם האמצעים הממציאים אמת זו הם אמיתים." {{הערה|שו"ת דעת חכמה ומוסר, כרך א', עמ' קיג}}
* רבי [[ירוחם ליבוביץ|ירוחם ממיר]] קבע כי מותר לשקר כדי לגרום לאדם להאמין באלוהים: "ואם כן, כיוון שעל ידי טעות זו אדם מכיר את השם יתברך - מה איכפת לן שזה טעות?... נמצא שטעות זו היא האמצעי היחידי להשיג התכלית האמיתית, ואם כן - הרי הוא באמת הדרך הנכון, ואי אפשר לקראו בשם 'שקר'. ההבדל בין שקר לאמת נמדד על ידי תוצאת הדברים הנולדת מזה, ואם התוצאה אמת, גם האמצעים הממציאים אמת זו הם אמיתים." {{הערה|שו"ת דעת חכמה ומוסר, כרך א', עמ' קיג}}

* הרב דב שטיין קבע כי יש שיקולים שמתירים לשקר לאדם כדי להחזירו בתשובה: "כנראה אין הדבר ידוע, שקר אינו עבירה מן התורה. בשום מקום בתורה לא נאסר לשקר (למעט בבית דין בעת מתן עדות או שקר שהינו מירמה בעלת משמעות ממונית)... ברור כשמש שיש מקרים בהם מותר ומצוה לשקר... וכן ניתן לשאול [האם מותר לשקר] לכל פרט ופרט בעם ישראל שנשבה בקונספציות של גויים... שיקול הדעת לשקר כדי להחזיר בתשובה או למנוע התנבלות צריך להישקל לפי גנותו של השקר לפי התועלת הטקטית וההפסד האסטרטגי." {{הערה|הרב דב שטיין, קונטרס בעניין דילוגי אותיות כתשובה לקונטרסי [[דעת אמת]], עמ' 2, שנת 1990}}

* הרב יצחק בלומנטל דן במאמרו{{הערה|{{כיכר השבת|יצחק בלומנטל|מותר להמציא סיפורי ישועות?|6374|23 בספטמבר 2009}}}} האם מותר להדפיס סיפורים שלא היו כדי לעורר אנשים לתרום לצדקה, ומביא ציטוטים מהגמרא ומרבנים כמו האדמו"ר מראדומסק ורבי [[שלמה זלמן אוירבך]] שגרסו שהדבר מותר ואף רצוי.


=== נביא שקר ===
=== נביא שקר ===

גרסה מ־22:13, 9 באפריל 2020

שקר הוא הצהרה או משפט לא נכון - ההפך מהאמת - שנאמר על ידי אדם שברצונו להסתיר את האמת מאדם או קבוצה. שקר נוצר על ידי הצהרה שהאדם המשקר מציג אותה כהצהרה אמיתית ומנסה לגרום לנוכחים להאמין להצהרה. ההצהרה יכולה להיות נכונה בחלקה, ועדיין תחשב כשקר.

שקרנים נחשבים כאנשים לא נאמנים וישרים בחברה. על פי החוק, מתן עדות שקר היא עבירה פלילית.

סוגי שקרים

  • שקר לבן - שקר שנאמר מטעמי נימוס, או מדרכי שלום ולכן בדרך כלל מתקבל בהבנה יחסית. עם כל זאת, ישנם אנשים שאינם מקבלים שקר לבן בהבנה, ומתייחסים אליו כשקר לכל דבר, מכיוון שהם סבורים שהשקר הלבן מטשטש את המציאות.
  • הגזמה - תיאור שאינו שקרי לחלוטין אך מגזים ומפריז יתר על המידה.
  • השמטה - הצגת סיפור, תוך הסתרת פרטים מכוונת במטרה לייצר מצג שווא. על השמטה נאמר "חצי אמת גרועה משקר".

עדות שקר

ערך מורחב – עדות שקר

עדות שקר היא עדות הניתנת בבית משפט ומתבררת ככוללת דברי שקר או הצהרות כוזבות. מתן עדות שקר ביודעין נקבע כעבירה פלילית ברבות ממדינות העולם. בישראל, נקבע בסעיף 237 לחוק העונשין שהעונש על עדות שקר הוא מאסר של עד 7 שנים.

זיהוי שקרים

כאשר אדם משקר מתקיימת פעילות נוירוביולוגית מוגברת של מספר אזורים ספציפיים במוחו, וגופו יוצר, בדרך כלל, תנועות מסוימות שעלולת להעיד עליו כשקרן, כגון שפשוף העיניים, תנועות עיניים בתדירות גבוהה, משחקים בשיער ועוד.

פוליגרף הוא מכשיר אשר נועד לקלוט את תגובותיו הבלתי רצוניות של בן אדם כדי לבדוק אם הוא משקר. שם נפוץ נוסף למכשיר הוא "מכונת אמת". הפוליגרף משמש בעיקר בחקירה פלילית, אך משמש גם במבדקי תעסוקה ובאבטחה. אמינות הפוליגרף, כמו גם לגיטימיות השימוש בו, שנויות במחלוקת.

השקר ביהדות

בתורה

התורה מצווה על איסור אמירת שקר בפרשת שמות ”מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק” (ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ז') לפי פרשנויות מסוימות, אי אמירת אמת היא עבירה על לאו זה[1].

התורה אף אוסרת על מתן עדות שקר ("לא תענה ברעך עד שקר" שמות כ', י"ב). על שבועת שקר נענשים במלקות.

עם זאת, התורה שופעת בדוגמאות לשקרים של אבות האומה, למשל:

  • אברהם משקר לפרעה (ומאוחר יותר גם לאבימלך מלך גרר) ששרה היא אחותו ולא אשתו, כי חשש שיהרגו אותו ויקחו אותה לאישה למלך [2]
  • יצחק משקר לתושבי גרר הפלשתים שרבקה היא אחותו ולא אשתו [3]
  • יעקב ורבקה מרמים את יצחק בערוב ימיו, וגורמים לו לחשוב שהוא מברך את עשו בעוד למעשה הוא מברך את יעקב [4]
  • יוסף מסתיר מאחיו את זהותו האמיתית ומפליל את בנימין בגניבה [5]

בהלכה

ישנם מקרים שבהם ההלכה מתירה לשקר בשביל מטרה טובה.

  • במחלוקת התלמודית "כיצד מרקדין לפני הכלה?" [6] נקבעה ההלכה לפי בית הלל כי "מצוה לשמח חתן וכלה ולרקד לפניה, ולומר שהיא נאה וחסודה אפילו אינה נאה" [7] רבי משה לימא, בפירושו "חלקת מחוקק" מסייג זאת: "לא שאם יש לה מום יאמר שאין לה מום דזה שקר גמור רק יאמר סתם שהיא נאה וחוט של חסד משוך עליה".
  • בתלמוד הירושלמי נכתב "כל פיטטיא בישין ופיטטיא דאורייתא טבין. כל כדבייא בישין וכדבייא דאורייתא טבין" [8] או בעברית: "כל פטפוט הוא רע אך פטפוט על דבר תורה הוא טוב. כל שקר הוא רע אך שקר לשם התורה הוא טוב"
  • התלמוד מתיר לאדם לסטות מהאמת מתוך צניעות, ולומר שלא למד מסכת כלשהי למרות שלמד אותה[9].

במסכת יבמות נכתב כי "מותר לשנות (מהאמת) מפני השלום"[10]. רבנים שונים נתנו לקביעה זאת פירוש רחב יותר, והציעו מצבים נוספים בהם מותר ואף מצווה לשקר:

  • הבן איש חי פסק כי מותר לזייף צוואה של אדם שנפטר כדי למנוע מבתו לתבוע את חלקה בירושה בערכאות אזרחיות: "ודאי שרי ואין בזה חשש מדבר שקר דארז"ל משנים מפני דרכי השלום והא עדיפא להקים דגל התורה ואין לך שלום גדול מזה" [11] כלומר: "הקמת דגל התורה" נחשבת ל"שלום" ולכן מותר לשקר למענה.
  • רבי אליהו אליעזר דסלר הגדיר את האמת בתור "מה שמביא לטוב ולרצון הבורא" ולפיכך אמירת דבר שמביא לרצון הבורא אינה נחשבת שקר: "מהו אמת ומהו שקר? בתחילת חינוכנו הבנו, שאמת הוא כשמספרים עובדות כמו שאירעו; ושקר, כשמשנים זאת. אך זהו רק באופנים פשוטים, אבל למעשה יש הרבה אופנים שבהם אין הדבר כן... נמצא, שאמת הוא מה שמביא לטוב ולרצון הבורא, ושקר הוא מה שנותן הצלחה לעסקיו של שר השקר, הסטרא אחרא" [12]
  • רבי ירוחם ממיר קבע כי מותר לשקר כדי לגרום לאדם להאמין באלוהים: "ואם כן, כיוון שעל ידי טעות זו אדם מכיר את השם יתברך - מה איכפת לן שזה טעות?... נמצא שטעות זו היא האמצעי היחידי להשיג התכלית האמיתית, ואם כן - הרי הוא באמת הדרך הנכון, ואי אפשר לקראו בשם 'שקר'. ההבדל בין שקר לאמת נמדד על ידי תוצאת הדברים הנולדת מזה, ואם התוצאה אמת, גם האמצעים הממציאים אמת זו הם אמיתים." [13]

נביא שקר

ערך מורחב – נביא שקר

ביהדות, נביא שקר הוא נביא שמתיימר לדבר בשם אלוהים או מתנבא בשם אלים אחרים. לפי המסורת, בעוד נבואתו של נביא אמת מתגשמת - נבואתו של נביא שקר אינה מתגשמת, ועונשו מוות.

משיח שקר

ערך מורחב – משיח שקר

משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, בניגוד להשקפת הציבור הדתי אליו הוא משתייך. תופעה זו של הכרזה על אדם כמשיח, קיימת בדתות שונות, וקרויה בשפה מדעית "טוענים למשיחיות" או "פסאודו-משיח" (משיח כביכול).

שבועת שקר

ערך מורחב – שבועת שקר

האיסור על שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הוא איסור להישבע על דבר ולא לקיים אותו.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו ספר חרדים (מצוות עשה כ"ו), ספר יראים (סימן רלה).
  2. ^ ספר בראשית, פרק י"ב, פסוק י"ג, ספר בראשית, פרק כ'
  3. ^ ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק ו'
  4. ^ ספר בראשית, פרק כ"ז, פסוק ו'
  5. ^ ספר בראשית, פרק מ"ב, פסוק ו', ספר בראשית, פרק מ"ד
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ט"ז, עמוד ב'
  7. ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ה, סעיף א'
  8. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ה'
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"ג, עמוד ב'
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ה, עמוד א': אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום
  11. ^ שו"ת תורה לשמה, סימן שעא
  12. ^ שו"ת מכתב מאליהו, כרך א', עמ' צד
  13. ^ שו"ת דעת חכמה ומוסר, כרך א', עמ' קיג
ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.