בת כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במונח התורה וההלכה, בת כהן נחשבת כאשה חשובה ובעלת אופי מיוחד בייחס לשאר בנות ישראל. חשיבותה מתבטאת - בין השאר - בבחינת יכולתה להתמודד עם חיי הרוח וחיי הקדושה בבחינה קיצונית, וזאת בגלל גידולה בבית שנוהל על ידי אביה הכהן -איש שרוב ככל חייו משוקעים בחיי רוחניות ועבודת ה'. דברי חז"ל מביעים צפייה שבת כהן תתנהג בצניעות למען פאר קדושת בית אביה הכהן, וגם שהיא עצמה תתחתן עם כהן. התורה מעניקה לבת כהן זכויות תורניות כגון אכילת קדשים קלים, דינים שונים מבנות ישראל בטבילתה לטהרה‏[1], וכן סכום כתובה כפול מהרגיל, לצד חובות יתר- כעונש מוות על מעשי זנות.

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה נזכרת בת כהן - כאשה חשובה - לראשונה בעת עליית יוסף כמשנה למלך פרעה במצרים: " ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת-פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים" (בראשית). כמו כן מובא שמשה רבנו התחתן עם בת יתרו כהן מדין"וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת..וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה" (שמות ב יט). אולם, לענייני התורה וההלכה ניתן ההכרה כ"בת כהן" רק לבנות הכהנים בני אהרן.

בדברי חז"ל הוכרה תמר (אשת ער) כבת כהן להיותה הבת של שם בן נח, ובכך נפסק עונשה לגזר דין של מוות בשריפה (ראה לקמן).

אכילת קודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורה קובעת זכויות וחובות מיוחדות על בת הכהן. התורה מעניקה לה את האפשרות לאכול קודש (החלקים מקרבנות הנקראים "קדשים קלים") ותרומה מאת שולחן אביה, וכפי הכתוב בתורה; "כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי ה' לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ" (במדבר יח יט).

סוגי קדשים שבת כהן רשאית לאכלם כוללים "חזה ושוק" של קורבן שלמים[2], לחמי תודה, זרוע בשלה של קורבן איל נזיר, וכן שני לחמיו של קורבן איל נזיר. בת כהן -אם תרצה- מאכילה את עבדיה תרומה[3], ומעיקר דין תורה מחלקים לה תרומה ותרומת מעשר וחלה, אלא גזרו החכמים לא לחלוק לה מחשש "כהנת בת ישראל" שתתגרש ויתנו לה מתנות הללו בטעות‏[4]. בת כהן רשאית לאכול מבכור בהמה טהורה. לגבי מצוות נתינת הזרוע, לחיים וקיבה ישנה מחלוקת תנאים בשאלה האם ניתנות לבת כהן‏[5][6].

בעונשין[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורה מקפידה על צניעותה של בת הכהן יותר מנערות אחרות, ופוסקת כך:

"וּבַת אִישׁ כֹּהֵן, כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת, אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף."

[7] היא -וגם אביה- נענשים בעונש חמור יותר מאשר נענשת בת ישראל. העונש מתבטא בכך שהיא נידונית בשריפה[8], ומורידים אביה מקדושתו ככהן‏[9]. לפי פירוש חז"ל אין מדובר בנערה רווקה אלא בנערה מאורסת.

ההקפדה שתינשא לכהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שמעיקר דין תורה רשאית בת להינשא לחלל לגר וגם לעבד משוחרר, בתלמוד בבלי מובאת דעתו של רבי יוחנן על הקפידה שתינשא בת כהן דווקא לכהן. רבי יוחנן טוען כי נישואי בת כהן לאיש שאינו כהן, עלולים לגרום להשלכות שליליות כלפי הבעל‏[10]. בתלמוד מסופר שהתנא רבי יהושע נשא בת כהן והתלונן שחלה בעקבות כך. רש"י מסביר שנישואי בת כהן לאיש שאיננו כהן -או תלמיד חכם- נחשב כפגם לחשיבות של זרע אהרן‏[11], וגם אהרן הכהן בעצמו מקפיד על הזלזול בזרעו -ולכן נענשים.‏[12].

בשולחן ערוך הרב מובא שנישואי בת כהן לאיש שאינו כהן אינו נחשב בכלל סעודת מצווה, וזאת מחמת הסברא שאין זיווג כזה עולה יפה‏[13].

ראיות מתורת הקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יצחק לוריא מבאר את אי-הכשר זיווג כזו על פי הצופן אי"ק בכ"ר. האר"י מסביר שמכיוון שאותיות הנ"ך (אותן אותיות כמילת "כהן") אין להם זיווג בצירוף האלף ביתי של א"ט ב"ח -לכן הנושא בת כהן (זולת כהן) אין הזווג עולה כהכשר‏[14], והואיל שהמלוי (כותבים את האות במילואו) של אותיות הנ"ך הם אותו האות בעצמו -מסמן שהזווג של בת כהן אל כהן כן עולה יפה‏[15];

בצופן אי"ק בכ"ר
א י ק
ב כ ר
ג ל ש
ד מ ת
ה נ ך
ו ס מ
ז ע ן
ח פ ף
ט צ ץ

כתובה של ארבע מאות זוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתובה

במשנה ותלמוד בבלי, מפורסם שהבית דין של כהנים היו מפקחים שיהיה כתוב בכתובה של בת כהן‏[16] הנישאת (שבמקרה שתתגרש, תקבל) "ארבע מאות זוז דחזי ליכי" (ארבע מאות זוז שראויים ומגיעים לך)‏[17].

לפי המובא בתלמוד ירושלמי (על פי פרשנות הפני משה), הסכום המופרז נחשב כקנס שמטרתו למנוע חיתון בין אנשי הכהונה ליתר העם. לפיה, בית דין של כהנים גובה גם בנישואין של בת כהן לאיש ישראל וגם בחיתון של כהן לבת ישראל סכום כתובה של ארבע מאות זוז‏[18].

נימוקי הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דעתם של הראשונים, הכוונה של הכתיבה דחזי ליכי (שראויים לך) הוא להראות שהסכום של יתר המאתיים אינם נחשבים כ"תוספת כתובה" אלא כעיקר הסכום ("עיקר כתובה")‏[19]. הראשונים גם כתבו שסכום זה נגבה אף במקרה שאבדה את כתובתה (שטרה)‏[20] ואף במקרה שלא כתבו בכתובה הסכום של ארבע מאות זוז‏[21], וכל זאת מחמת חשיבות בנות הכהנים‏[22]. מבעלי התוספות, הרב יהונתן מלוניל מנמק את הגבייה המופרזת כגדר למעלת היוחסין (שעליה שמרו המשפחה להיקרא בשם כהנים), וטוען כי ראוי למשפחה מיוחסת להתפאר בייחוסה, והתפארות זו אינה נחשבת כהטלת איבה ושנאה בין המשפחות‏[23]. אולם לדעתו של הנימוקי יוסף, הסכום הבלתי רגיל הוא בגלל שגנאי גדול הוא לכהנים שיהיו בנותיהם מגורשות מבעליהם, וכתוצאה מהסכום הגבוהה ימנעו בעלי הכוהנות לגרשן‏[24].

עת הפסק המנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי החוקר א. אפשטיין, מנהג גביית ארבע מאות זוז לבת כהן המשיך להתקיים עד ימי האמוראים, בבבל ומאז ואילך לא מצאנו המשך לגבייה זו‏[25].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נידה חופפת וסורקת, כהנת אינה חופפת וסורקת (לאכול בתרומה) -תלמוד ירושלמי מסכת פסחים א
  2. ^ ויקרא י:יד.
  3. ^ משנה תורה הלכות תרומות ו:א.
  4. ^ רבינו המאירי למסכת יבמות דף שיד).
  5. ^ מחלוקת דבי רבי ישמעאל ודבי רבי אליעזר בן יעקב.
  6. ^ הידע בפיסקא זו לוקח מאנציקלופדיה תלמודית ערך "בת כהן" ויש לעיין במקור.
  7. ^ ויקרא כ"א ט'
  8. ^ אלו הן הנשרפין. .בת כהן שזנתה -מסכת סנהדרין ט:א
  9. ^ לכמה דעות לא מורידים במעשה אלא מונעים מלקדש אותו -אנציקלופדיה תלמודית ערך בת כהן בשם "אחרונים".
  10. ^ "ובת איש כהן כי תהיה לאיש זר" וסמיך ליה "ובת איש כהן כי תהיה אלמנה וגרושה" אמר רבי יוחנן בת כהן לישראל אין זיווגן עולה יפה. מאי היא? אמר רב חסדא; או אלמנה או גרושה או זרע אין לה, במתניתא תנא או קברתו או מביאתו לידי עניות. איני, והאמר רבי יוחנן הרוצה להתעשר ידבק בזרע של אהרן כל שכן שתורה וכהונה מעשרתו, לא קשיא הא בתלמיד חכם הא בע"ה .-ילקוט שמעוני לויקרא ד' תשלח (דפוס "המאור")
  11. ^ -צריכה להינשא לכהנים ולא לפגום משפחתה להינשא לישראל -רשי פסחים מט.
  12. ^ עם הארץ ואינו כהן גנאי הוא לו לאהרן ונענשים -רשי פסחים מט.
  13. ^ תלמוד פסחים דף מט.
  14. ^ אותיות הנ"ך(ה אחדים נ עשיריות ך מאות) אין להם זיווג (בא"ט ב"ח) לכן הנושא בת כהן אין זווגן עולה יפה כי אין להם זווג -אר"י חלק ב דף קפד,חלק ד דף ערה (דפוס עשרה כרכים)
  15. ^ כהן עם כהן עולה יפה, לפי שאותיות הנ"כ במילוייהם הם ב' פעמים כהן כהן ה"ה נ"ן כ"כ -ספר "כתבי אר"י" -שער מארז"ל דף טו
  16. ^ דווקא בת כהן בתולה בניגוד לבת כהן אלמנה שכתובתה כשאר אלמנות ישראל
  17. ^ תלמוד ירושלמי כתובות פרק א הלכה ה במשנה (ד' ה:), בבלי כתובות יב.
  18. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק א', הלכה ה' (ד' ו.)
  19. ^ כך לפי סברת רבינו תם כפי שהובאה במרדכי למסכת כתובות סעיף קלו
  20. ^ רא"ש למסכת כתובות דף יב עמוד א סעיף קטן כו, וכן בפסקי הרא"ש ס"ק כו
  21. ^ רשב"א לכתובות יב: ד"ה בדש"כ
  22. ^ רשב"א שם וכן הביא הנימוקי יוסף לכתובות דף יב:
  23. ^ תוספות הר"י מלוניל לכתובות דף יא עמוד ב
  24. ^ נימוקי יוסף לכתובות דף יב עמוד א
  25. ^ ספר "תולדת הכתובה בישראל" דף מט, בהערתו מציין העורך שאצל השומרונים (הכותים) עד היום נוהגים לתת מוהר כפול לבנות כהניהם