פרשת אמור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פָּרָשַׁת אֱמֹר היא פרשת השבוע השמינית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק כ"א פסוק א ומסתיימת בפרק כ"ד פסוק כג.

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסורים על הכהנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבלות על קורבנות ומקריבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האיסור החל על טמאים להקריב קורבנות ולאכול קודשים, והאיסור על זרים שאינם כוהנים לאכול מבשר הקורבנות.
  • רשימה של מומים הפוסלים את הקורבן, וכן תנאים נוספים לכשרות בהמה לקורבן, בהם מצוות 'אותו ואת בנו'.

חגים ומנורת התמיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלימות במחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכהנים בני צדוק

ההפטרה היא בספר יחזקאל פרק מ"ד, פסוקים טו-לא. ההפטרה מתארת אף היא את דיני הקדושה המיוחדים החלים על הכוהנים הנבחרים שלא נכשלו בעוון עבודה זרה בשלהי תקופת בית ראשון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסטים באמור[עריכת קוד מקור | עריכה]