פרשת אמור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פָּרָשַׁת אֱמֹר היא פרשת השבוע השמינית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק כ"א פסוק א ומסתיימת בפרק כ"ד פסוק כג.

תוכן עניינים

נושאים בפרשה[עריכה]

  • הלכות העוסקות בקדושת הכהנים, בין השאר הנשים שאסור להם לשאת והאיסור להיטמא למתים.
  • איסורים מיוחדים החלים על הכהן הגדול.
  • המומים הפוסלים כהן מלשרת במקדש.
  • האיסור החל על טמאים להקריב קורבנות ולאכול קודשים, והאיסור על זרים שאינם כוהנים לאכול מבשר הקורבנות.
  • רשימה של מומים הפוסלים את הקורבן, וכן תנאים נוספים לכשרות בהמה לקורבן, בהם מצוות 'אותו ואת בנו'.
  • פרשת המועדות: פירוט של כל חגי ישראל והמצוות המיוחדות לכל חג וחג.
  • ציווי על הדלקת נר התמיד במנורה ועל לחם הפנים.
  • פרשת המקלל - סיפור על ריב בין שני אנשים במחנה ישראל, ועונשו של אחד מהם שקילל את השם.
  • דיני מכה אדם ומכה בהמה.

הפטרה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכהנים בני צדוק

ההפטרה היא בספר יחזקאל פרק מ"ד, פסוקים טו-לא. ההפטרה מתארת אף היא את דיני הקדושה המיוחדים החלים על הכוהנים הנבחרים שלא נכשלו בעוון עבודה זרה בזמן בית המקדש הראשון.

קישורים חיצוניים[עריכה]

טקסטים באמור[עריכה]