ניואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: דרושה ויקיזציה והגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ניואה
Niue
Flag of Niue.svg Public Seal of Niue.svg
דגל סמל
מוטו לאומי:
המנון לאומי: האל בגן עדן
מיקום ניואה
יבשת אוקיאניה
שפה רשמית ניוואנית, אנגלית
עיר בירה אלופיי
19°03′32″S 169°52′31″W / 19.058873°S 169.875412°W / -19.058873; -169.875412
העיר הגדולה ביותר האקופו
משטר מונרכיה חוקתית - מדינת חסות של ניו זילנד
ראש המדינה
המושל הכללי של ניו זילנד
המלכה אליזבת השנייה
סר ג'רי מטפארה
הקמה
חוק החוקה של ניואה 1974

19 באוקטובר 1974
שטח[1]
- דירוג עולמי
260 קמ"ר 
212 בעולם
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
1,190 נפש 
234 בעולם
4.58 נפש לקמ"ר
222 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2003)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
10.0 מיליון $ 
227 בעולם
8,412 $
129 בעולם
מטבע דולר ניו זילנדי ‏ (NZD)
אזור זמן UTC -11
סיומת אינטרנט .nu
קידומת בינלאומית 683+
מפת ניואה

ניוּאֶה (Niue) (מבוטא באנגלית נְיוּ-אֵי) היא מדינת אי בדרום האוקיינוס השקט והיא המדינה בעלת הממשל העצמי הקטנה ביותר בעולם, האי ידוע בשמו "הסלע של פולינזיה", ואילו ילידי המקום מכנים אותו בפשטות "הסלע".

פירוש לשמו של האי "ראו את עצי הקוקוס" Niu - E שניתן לו על ידי תושביו נוודים מסמואה וטונגה.

קודם לקביעת שם האי על ידי קפטן קוק כ-"אי הפראים" (Savage Island) האי הוכר בשם נוקטוטואהאה - Nukututaha באנגלית: Island by itself.

בשנת 1901 העבירה האימפריה הבריטית את החזקה לידי ניו זילנד, מצב המתקיים עד לימים אלו.

הממשל העצמי מסתכם בניהול שוטף לענייני פנים, ענייני חוץ וביטחון נקבעים ומנוהלים על ידי ניו זילנד והריבון העליון של ניו זילנד (אליזבת השנייה) שהיא להלכה הריבון העליון של ניואי.

ניואה נמצאת כ-2,400 ק"מ צפון-מזרחית לניו זילנד, בסמיכות לטונגה, לסמואה ולאיי קוק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ציר הזמן:

לפני כמיליון שנים לערך, התפרצות לבה כתוצאה מפעילות געשית בקרקעית האוקיינוס יוצרת את האי, הלוע כבה והאי מקבל את צורתו מכוחות הטבע השוחקים ומעצבים את צורתו. במהלך הזמן צמדת ים ואלמוגים מתפתחים.

לפני כ-100,000-250,000 שנים, היבשה שנוצרה לאחר ירידת פני הים מתפתחת ומתעצבת צמחיה ופני השטח מקבלים את צורתם ומאפייניהם.

בשנים 400 - 1100 לספירה, המתיישבים הראשונים בניו- אי על ידי בני טונגה-Tongan וסמואה samoa, השפעת תרבות המתיישבים הטונגים ניכרת עד ימים אלו בדרום האי בעיקר בטאפיטי-Tafiti. השפעת סמואה היא חזקה יותר בצפון האי.

מסורת שבעל פה הידועה בשם פאו (Fao) מתייחסת במקור לחמישה אלים-tupuna:

הואהנאקי-Huanaki, לאגאיקי-Lageiki, לאגיאהטא-Lagiatea, טאהלימאהינוקהו-Talimainuku, פאקאהוהו-Fakahohoֿ, כולם הגיעו מארץ לא נודעת ושמה פונואהגאלו-Fonuagalo, בפרק הזמן של כ-900-1600 שנות ההתיישבות - המסורה שבעל פה מזכירה רק 7 מלכים ומציינת שההתיישבות נעשתה בכמה גלים וכניסות של מתיישבים מאיים אחרים. 

בין 20-22 ביוני 1774, במסעו השני, מגלה הארצות קפטן ג'יימס קוק הגיע לניואי. לאחר שכשל בשלושה נסיונות לרדת לחוף, בטואפה-Tuapa, אופאהאי-Opaahi ואוואטלה-Avatele, עקב התנגדות אקטיבית של תושבי האי, שב אל סיפון אנייתו רזולושן ממפה את האי והעניק לו את השם "אי הפראים" (Savage Island). מפותיו המצויונות והמדויקות של קפטן קוק היו בשימוש עד אמצע המאה ה-20 וכך האי נקרא וזוהה במשך 200 שנה.

בקטע קצר קפטן קוק מציין ביומנו ומסביר מדוע העניק את השם לאי ...כשהאנגלים ניסו לרדת לחוף, פרצו הילידים מתוך היערות העבותים "בפראות של חזירי בר" ויידו בפולשים אבנים וחניתות, קוק ואנשיו ירו בנשק חם על תוקפיהם שהיו "אנשים בעלי מבנה גוף גדול וחזק ועירומים לגמרי פרט לאבריהם האינטימיים" בהערת אגב מוסיף קפטן קוק כי "פיותיהם של הלוחמים צבועים באדום כאילו שתתו דם",...ראינו ששום טובה לא תצמח לנו מהאנשים האלה..., הוא נסוג חזרה אל הסירות, העניק לאי את שמו הלא מחמיא והפליג לדרכו. זה היה ביקורו הראשון והאחרון באי.

ב-1825, ציידי ליוויייתנים שניסו לנחות בחופי האי נרצחו, אניות אחרות ונוספות הותקפו וגורשו בדרך דומה להתקפה על קפטן קוק.

ב-19 ביוני 1830, ג'ון ויליאמס, מיסיונר נחוש שעשה רבות להמרת דתם לנצרות של תושבי האיים באוקיינוס השקט, נחת יחד עם שני ילידים מסיונרים מאאיטוקי-Aitutaki אשר סירבו להשאר באי להמשך שליחותם. ג'ון ויליאמס חטף 2 נערים תושבי האי 'ניאומאגא טואימטה' מכפר אלופי (כיום עיר הבירה)-Niumaga Tuahimata from Alofi ו 'יו-אי-אה' מהכפר מקאהאפו- Uea from Makefu, מעשה זה חיזק את רגשות התיעוב כלפי אירופאים וזרים. חודשים אחדים לאחר החטיפה הוחזרו החטופים לאי ונתקלו באלימות קשה מצד התושבים כעבור זמן מה יו-א-אה נרצח עם אביו, ניאומאגא שרד, בשובם הם הביאו לאי את שתילי פרי הפאפייה, ניואנית: loku אנגלית: Papaya, פולניזית: pawpaw, מזמורי-דת גוספל, את מחלת הסיפליס ונגיפי השפעת אשר גרמו לתחלואה ומוות בקרב התושבים אשר לא היו עמידים בפני מחלות אלו.

ב-1836, ניאומאגא טואימטה ופניאמינה נוקאי-Peniamina Nukai עזבו את האי ומפליגים לסמואה, פניאמינה מתקבל לתפקיד משרת בקודש אצל המסיונר ד'ר טרנר (Dr. Turner) שמלמד אותו קרוא וכתוב, מטביל אותו לנצרות ומכין אותו לשליחות מיסיונרית בניואי.

ב-1839, נסיון נחיתה לחוף של המסיונר אהרון בוזאקוט מהאגודה המסיונרית הלונדונית-London Missionary Society (LMS) נכשל והוא מגורש.

1846 26-אוקטובר, ניאומאגא טואימטה ופניאמינה נוקאי שבים מסמואה ונוחתים באי בכפר מוטאהאלאהו-Mutalau בצפון האי לאחר חמישה נסיונות שכשלו, טואימטה עולה ראשון לחוף ומתקבל באלימות על ידי התושבים, תיאור הנחיתה על אנדרטה הנמצאת במקום כתוב "טומיאטה שעלה ראשון לחוף זכה לקבל פנים כואבת, גופו נחבל קשות מהמכות שקיבל". בסופו של דבר הוא הצליח לשכנע את התושבים שיתירו לפניאמינה לעלות לחוף ..." כדי ללמדם את החדשות הטובות על מלכות האלוהים"... "נחיתתו של פניאמינה התאפשרה הודות לאומץ לבך, תודה, תודה לך טואימטה שמך ישאר חרות על ליבנו לעד". יחד עימם הביאו ארגז עמוס במתנות וסחורות אירופאיות. לזכר האירוע נקבע יום חג לאומי בשם יום פניאמינה-Peniamina Day הנחגג עד עצם היום הזה ומושרש במסורת האי. לאחר מכן זכה האי לביקור מערבי נוסף על ידי האגודה המיסיונרית הלונדונית-LMS ומאז הנצרות הושלטה והפכה להיות הדת הרשמית.

בשנת 1900 האי נכבש על ידי הממלכה הבריטית.

בשנת 1901 סיפחה הממלכה הבריטית את האי והעבירה את השליטה בו לניו זילנד. ובשנת 1974 הוענקה לאי עצמאות חלקית על ידי הפרלמנט הניו זילנדי, שאישר זאת בחוקה הניו זילנדית.

1915 מלחמת העולם הראשונה, גיוס כפוי של ממשלת ניו זילנד כ-150 ניואנים גויסו ללא הודעה מקדימה, למעלה ממחציתם נספו כתוצאה ממחלות ורגישות למזג האוויר הקר באירופה, אחד נפל בקרב.

1954 ציקלון מכה באי וגורם נזק רב.

בשנת 2004 פקדה את האי סופת ציקלון עזה שגרמה למותם של שני אנשים, הרסה תשתיות רבות ברחבי האי, ולמעשה מחקה את כל החלק הדרומי של עיר הבירה אלופיי.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקה הניו זילנדית העניקה זכויות ריבוניות לתושבי ניואה ואף הגדירה אותן.

החוקה קובעת שענייני היומיום של המדינה ינוהלו על ידי קבינט (הרשות המבצעת) בעל שלושה שרים ובראשו ראש ממשלה. חברי הקבינט וראש הממשלה חייבים להיות חברים באספה של ניואי - הרשות המחוקקת.

האספה מורכבת מ-20 חברים הנבחרים באופן דמוקרטי. 14 מושבים נבחרים על ידי האלקטורים של כל כפר. ששת המושבים הנותרים נבחרים באופן דומה אך עם ייצוג משותף של הכפרים השונים בכל אלקטור.

המועמדים חייבים להיות אזרחי ניו זילנד, ותושבי האי שלושה חדשים לפחות.

הבחירות לאסיפה יתקיימו ב-12 אפריל 2014, כך הכריז ב-22 בינואר ראש האסיפה 'טוקי טאלאגי' המכהן כ-יושב ראש האסיפה הנוכחית.

יחסי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל יחסי החוץ של ניואה מתבצעים על ידי ניו זילנד. ניו זילנד אחראית גם להגנת האי, ולפיכך אין לניואה כוח צבאי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום המים הטריטוריאליים של ניואה יש שלוש שוניות אלמוגים גדולות. ניואה הוא אחד מאיי האלמוגים הגדולים ביותר. נוף האי מורכב מצוקים תלולים לאורך החוף המתנשאים לגובה של 60 מטר, ומישור שמשתרע על כל שטח האי. בשל אופי המסלע של האי (מורכב מגיר שמוצאו משונית אלמוגים) ניתן למצוא מערות רבות לאורך חופיו. מערות אלו נוצרו כתוצאה של המסה קארסטית של הגיר על ידי מי הים. האקלים הוא אקלים טרופי מובהק.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב האוכלוסייה שוכנת בחלקו המערבי, ליד הבירה. האוכלוסייה באי היא אוכלוסייה נוצרית אדוקה, תוצאה של הקולוניאליזם הבריטי.

בשנת 1966 היה האי בשיא פריחתו הדמוגרפית ומנה כ-5300 תושבים, מאז בעקביות יורד מספר התושבים והריבוי הטבעי אינו מדביק את פער המהגרים רובם כ-כולם לניו זילנד הנאמד כיום בכ-20,000 ניואנים וצאציאהם.

בסקר דמוגרפיה ומשקי בית שנערך בשנת 2011 נתונים הדמוגרפיה הינן: 1460 תושבים מתגוררים דרך קבע על האי (722 גברים, 738 נשים), כ-650 ~40% תושבים באלופי הבירה (על שני חלקיה דרום וצפון) יתרת 60% התושבים בתגוררים ב-12 כפרים בהיקף האי.

קבלת העצמאות, פתיחת שדה התעופה ואפשרות הגירה בלתי מותנית לניו זילנד (ואוסטרליה במידת מה) האיצו את הירידה במספר התושבים ומגמה זו ניכרת החל משנת 1974, שיעור ההגירה הינו כ-3% שלילי לשנה, עקבי ומתמשך.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת האי קטנה ביותר ומתבססת על עבודות ממשלתיות ועל מטעים משפחתיים. המטבע של ניואה הוא הדולר הניו זילנדי. מקור ההכנסה העיקרי של האי הוא מימון חוץ שמגיע מניו זילנד ומאוסטרליה. ניואה גם מנפיקה בולים המוסיפים להכנסת המדינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תחומי ניו זילנד
איי קוק · טוקלאו · ניו זילנד · ניואה · שטח חסות רוס דגל ניו זילנד
  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014