סועאד סבאח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סועאד סבאח
سعاد صباح
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 במאי 1942 (בת 81)
כווית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה כווית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, כלכלנית, סופרת
מקום לימודים אוניברסיטת סארי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה שירה, ביוגרפיה, כלכלה
נושאי כתיבה פמיניזם, כלכלה של מדינות המפרץ הפרסי, לאומיות כוויתית
בן או בת זוג Abdullah Mubarak Al-Sabah עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Mubarak Abdullah Al-Mubarak Al-Sabah, Mohammad Abdullah Al-Mubarak Al-Sabah עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סועאד סבאח (בערבית, سعاد الصباح; בתעתיק מדויק: סֻעַאד אלצבאח; 22 במאי 1942) היא כלכלנית, משוררת וסופרת פמיניסטית כוויתית.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סועאד סבאח נולדה ב-1942 בכווית, למשפחה שהיא חלק ממשפחת המלוכה הכוויתית. היא הייתה הבכורה והבת היחידה של הוריה - אביה אלשיח' מוחמד אל סבאח (الشيخ "محمد الصباح, 1892) שנקרא על שם סבו, שהיה שליט כווית, ואמה שאיקה א-ת'אגיב, בתו של אלשיח' אחמד א-ת'אגיב, שליט אלזובייר, מערב הסעודית. החלה לכתוב שירה בגיל 13.

ב-1959, בגיל 17, היא נישאה בשידוך לאלשיח' עבדאללה אל-מובארכ, ששימש כסגנו של שליט כווית. נולדו להם חמישה ילדים, שלושה בנים ושתי בנות. בנה הבכור, שייח' מובארכ (1961–1973), נפטר בעת טיסה כשהוא בן 12. סבאח עדיין ידועה כ"אום מובארכ". בנה השני, שייח' מוחמד (1971ׂׂׂׂ), היה למדינאי ומשמש כשר בממשלת כווית, ובנה הצעיר, גם הוא שייח' מובארכ (1978) הוא איש עסקים. שתי בנותיה הן שייח'ה אמניה (1972) ושייח'ה שאימה (1980).

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשכווית קבלה את עצמאותה ב-1961, התפטר אל-מובארכ מתפקידו, והזוג עבר לגור בלבנון. סבאח עברה אז תקופה קשה כאשר נפטרו שני הוריה וכן סבתה ודוד כולם תוך שנה, והרגישה בודדה. בעלה עודד אותה לכתוב ופרסם את עבודתה, והוא גם הזמין אותה להיות לקחת חלק בדיוואן שלו (מפגש גברים) כדי להכיר מגוון אנשים חדשים. היא פרסמה אז את ספר שיריה הראשון, "זוהר מוקדם" (1961). היה זה הספר הראשון שפורסם על ידי אישה במדינות המפרץ הפרסי. בזמן שחייתה בביירות, פרסמה סבאח עוד שני אוספים, "רגעים מחיי" (1961), ו"מחיי" (1964), ושיריה הגיעו לכדי פרסום בינלאומי.[1]

ב-1965, הזמין אותם נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר לבוא לקהיר, והם עברו לשם עם בנם מובארכ. בקהיר סבאח המשיכה לכתוב, וגם המשיכה את לימודיה. ב-1973 סיימה תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה בהצטיינות באוניברסיטת קהיר, ותואר שני ב-1975. ב-1981 נסעה סבאח עם משפחתה - כעת עם שלושה ילדים - לבריטניה, היא סיימה את הדוקטורט במדעי מדינה וכלכלה באוניברסיטת סארי (אנ') בעיר גילפורד בבריטניה. נושא הדוקטורט שלה היה "תכנון ופיתוח במדינת כווית ומעמד האישה". היא האישה הכוויתית הראשונה שקיבלה דוקטורט בכלכלה בשפה האנגלית.

משם חזרה המשפחה לכווית, שם פרסמה ספר שירים נוסף ב-1982, שכלל שירים לזכר בנה שנפטר, ונקרא "לך, בני". אוסף שירים פמיניסטים בשם "פירורי אישה" יצא ב-1985, אך הוחרם על ידי ממשלת כווית וברחבי מדינות המפרץ. סבאח פתחה במלחמה משפטית נגד משרד המידע ולבסוף ספרה פורסם בארצה. באותה שנה, הקימה את בית הדפוס "דאר סועאד סבאח", אשר מוציא ספרים במגוון סוגות ונושאים, וכן את פרס ג'איזט א-סבאח, פרס ספרותי שמטרתו לתמוך בסופרים צעירים מהעולם הערבי.

ספרה "ובראשית הייתה האישה" יצא ב-1988, והאוסף "שיח בין הוורדים לרובים" ב-1989. ב-1990, כשעיראק פלשה לכווית, יצא ספרה מטעם ממשלת כווית, "מברקים דחופים אל מולדתי", שכלל שמונה שירים לאומניים שכתבה מלונדון, שם פעלה בתמיכה לבני עמה ולמען שחרור כווית. שיריה פורסמו גם בעיתונים של גולים כוויתים, ונקראו בתחנות רדיו.

עם שחרור כווית ב-1991, נפטר בעלה. סבאח פרסמה עוד ספר של שירי אבל לזכרו, בשם "אחרון החרבות", ב-1992, ובאותה שנה פרסמה גם את הספר "שירי אהבה". בשנים הבאות פרסמה עוד מספר אוספי שירה: "אישה ללא חוף" ב-1994, "קח אותי לגבולות השמש" ב-1997, "השיר הוא אישה והאישה היא שיר" ב-1999, "גם הפרחים כועסים" ב-2005, אוסף שירה דתית ב-2006, "אגרות מהתקופה היפה". האוסף האחרון שיצא הוא "שירה ופרוזה רק לך" מ-2016.[2]

סך הכל, לסבאח 17 ספרי שירה, ביניהם שירים ליריים, שירים לאומניים, שירים פמיניסטיים, שירי קינה ושירי אהבה במגוון סגנונות, הכתובים בערבית כוויתית וכן בערבית סטנדרטית. מספר משיריה המפורסמים יותר הולחנו, וזמרים מובילים בעולם הערבי הופיעו עמם. חלקם פורסמו בכתבי עת ספרותיים בינלאומיים ובאנתולוגיות, ויצירותיה תורגמו ללפחות 15 שפות, ביניהן קוריאנית, סינית, פרסית, בולגרית, אלבנית, גרוזית, סרבית, בוסנית, שוודית, רומנית, גרמנית, ספרדית, צרפתית, אנגלית ואיטלקית. שיריה נלמדים בבתי ספר ובאקדמיה והוגשו עליהן תזות לתארים מתקדמים ודוקטורט בירדן, מצרים, ערב הסעודית, לבנון, בחרין, צרפת, סין ואיראן.[3]

סבאח כתבה גם ספרים היסטוריים וביוגרפיים, כולל ספרים אודות בעלה המנוח, וכן אודות אביו, אלשיח' מובארכ א-סבאח, השליט השביעי של כווית ומייסד כווית המודרנית, הידוע כ"מובארכ אלכביר" (מובארכ הגדול).

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבאח פרסמה מספר ספרים כחוקרת. ספרה הראשון מ-1983, היה מבוסס על עבודת הדוקטורט שלה, The Planning and Development in the Kuwaiti Economy and the Role of Women, ולאחר מכן שורת ספרים שהתמקדו בתפקיד נשים בכלכלת כווית והמפרץ, נפט וכלכלת משאבים טבעיים, ותפקידן של כווית וערב הסעודית בכלכלה אזורית ובינלאומית.

סבאח היא אחת מנשות העסקים המובילות של כווית כיו"ר מספר חברות מסחריות בינלאומיות, כולל Action Group Holdings Company, ‏Action Consultancy Bureau, ו-Egypt Kuwait Holding Company. היא גם שמשה כמנכ"לית הבורסה לניירות ערך הכוויתי, Kuwait Stock Exchange ‏(KSE).

פעילות פמיניסטית והומניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבה משירתה של סבאח הייתה פמיניסטית. בשיריה היא ביקשה הכרה בזכויות נשים בכל העולם הערבי. בשיר אחד אף כתבה "דמוקרטיה אין פירושה שגבר יכול להביע דעתו ללא התרסה; דמוקרטיה היא כשאישה יכולה לומר את דעתה באהבה.. מבלי שתיהרג" ”ليست الديمقراطية أن يقول الرجل رأيه في السياسة دون أن يعترضه أحد الديمقراطية أن تقول المرأة رأيها في الحب... دون أن يقتلها أحد”.[4]

בנוסף להתבטאויותיה הספרותיות ומחקריה האקדמיים בנוגע לכלכלה ונשים, סבאח, פעלה למען זכויות פוליטיות לנשים בארצה. נשים כוויתיות זכו לרוץ לבחירות ולהצביע ב-2005. מזכ"ל האו"ם בוטרוס בוטרוס ראלי בחר בסבאח להשתתף במשלחת האו"ם לכנס העולמי הרביעי בנושא נשים בבייג'ינג ב-1995, לצד נשיאת איסלנד ויגדיס פינבוגדוטיר, הגברות הראשונות של ארצות הברית (הילרי קלינטון), ניגריה (מרים אבאצ'ה) וצרפת (ברנדט שיראק).

גם כפעילת זכויות האדם סבאח היא חברה מייסדת בארגון ערבי למען זכויות אדם (AOHR), והיא פרסמה מספר ספרים בנושא.

סבאח חברה באגודת הסופרים בכווית, במועצת החינוך, ובוועדה הגבוהה לקידום החינוך, היא הקימה ועמדה בראש מרכז מידע לנשים באגודה החברתית לנשים. היא גם חברת הוועד המנהל של הארגון העולמי לנשים מוסלמיות בדרום-מזרח אסיה, ובדירקטוריון של הקרן לשיתוף פעולה בז'נבה, ושל המרכז לאנרגיה באוניברסיטת סארי, שם למדה לדוקטורט. היא גם חברה מייסדת במועצה להתפתחות ילדים בקהיר.

עבודותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבאח כתבה 25 ספרים בסך הכל, וערכה שמונה. סבאח גם עסקה באמנות פלסטית וציור. היא שילבה את יצירותיה בספרי השירים שכתבה.[5]

ספרי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ومضات باكرة – 1961 (זוהר מוקדם)
  • لحظات من عمري – 1961 (רגעים מחיי)
  • من عمري – 1964 (מחיי)
  • امنية – 1971 (משאלה)
  • إليك يا ولدي – 1982 (לך ילדי)
  • فتافيت امرأة – 1986 (פירורי אישה)
  • في البدء كانت الأنثى – 1988 (בראשית הייתה האישה)
  • حوار الورد والبنادق – 1989 (שיח בין הוורדים והרובים)
  • برقيات عاجلة إلى وطني – 1990 (מברקים דחופים למולדתי)
  • آخر السيوف – 1991 (אחרון החרבות)
  • قصائد حب – 1992 (שירי אהבה)
  • امرأة بلا سواحل – 1994 (אישה ללא חוף)
  • خذني إلى حدود الشمس – 1997 (קח אותי לגבולות החמה)
  • القصيدة أنثى والأنثى قصيدة – 1999 (השירה היא אישה והאישה היא שירה)
  • والورود تعرف الغضب – 2005 (גם הפרחים כועסים)

ביוגרפיה והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • مجموعة مقالات «هل تسمحون لي أن أحب وطني – 1990 (הרשו לי לאהוב את מולדתי)
  • كتاب توثيقي تاريخي «صقر الخليج عبد الله المبارك الصباح – 1995 ("בז המפרץ הערבי: עבדאללה אל מובארכ א-סבאח")
  • Mubarak Al-Sabah: Muases Dawlat Al-Kuwait Al-Hadeethah – 2007‏ (מובארכ א-סבאח: מייסד כווית המודרנית)
  • Tareekh Al-Sheikh Abdullah Mubarak Al-Sabah fiSowar – 2015 (ההיסטוריה של שייח' עבדאללה א-סבאח בתמונות)

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • لتخطيط والتنمية في الاقتصاد الكويتي ودور المرأة – 1983, باللغة الإنجليزية (תכנון ופיתוח במדינת כווית ומעמד האישה)
  • الكويت / أضواء على الاقتصاد – 1985, (כווית – אורות הכלכלה)
  • أوبك بين تجارب الماضي وملامح المستقبل – 1986, (OPEC: בין העבר לעתיד)
  • السوق النفطي الجديد – 1986, (שוק הנפט החדש)
  • أزمة الموارد في الوطن العربي – 1989(משבר המשאבים בעולם הערבי)
  • مجموعة بحوث «المرأة الخليجية ومشاركتها في القوى العاملة» – 1990 ( האישה במדינות המפרץ הערבי והשתתפותה בכוח העבודה)[6]

זכויות האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Human Rights in the Contemporary World ‏(1997)
  • Human Rights Between Theory and Implementation ‏(1997)
  • What Do You Know About Human Rights? ‏(1997)
  • and Papers on the International Policy ‏(2006ׁׁׁׁׁׂ)

עורכת שותפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Abdulaziz Hussain: The Dream of Arabic Enlightenment ‏(1995)
  • Ibraheem Al- Oraiyedh: The Radiance of Cultural Bahrain (1996), Nizar Qabbani: A Poet For All Generations ‏(1998)
  • Dr Tharwat Okashah: The Rifle and the Feather ‏(2000)
  • Abdullah Al- Faisal: Between the Feelings of Deprivation and Alienation of Soul ‏(2001)
  • Abdulkareem Ghallab: A Light Rises from Morocco‏ (2003)
  • Ghassan Tuwaini ‏(2007)
  • Dr Saleh Al-Ojairi: The Dean of Astronomy ‏(2013)

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס אגודת הכלכלנים הכוויתים
  • פרס המדינה לספרות ואומנויות, כווית
  • פרס ליצירת נשים ערביות, תוניסיה
  • עיטור ההשכלה התוניסאית
  • פרס הצטיינות בכלכלה ומדעי מדינה בקהיר
  • מדליית הכסף מטעם המוסד הערבי – פריז
  • פרס עמיתות מטעם מכללת סנט קטרין – אוניברסיטת אוקספורד – לונדון
  • עיטור הזכאות הלבנוני המוזהב
  • פרס הנשיא ליצירה מדעית, בחריין
  • נשיאה של כבוד של אגודת החברות הבריטית-כווייתית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ دراسةٌ أسلوبيةٌ في قصيدة "موعد في الجنة"عيسی متقي زاده,کبری روشنفکر,نورالدين پروي/ إضاءات نقدية (فصلية محكّمة)-السنة الثالثة – العدد التاسع –מרץ 2013,עמ' 135-152
  2. ^ مجلة الجمعية العلمية الايرانية للغة العربية و آدابها، فصلية محكمة، -,מגזין האגודה האיראנית לשפה וספרות ערבית, גיליון 16,עמ' 15–32, סתיו-2010
  3. ^ ملتقى الدكتورة سعاد صباح الرابع kuwait-art.com/Sheikha_Exhibition_V5.pdf
  4. ^ المختارات من شعر سعاد الصباح-اختيار وتقديم:د.محمدعناني
  5. ^ ملتقى الدكتورة سعاد صباح الرابع-סדנת הצילום הערבי לאומנות יצירה 2014
  6. ^ سعاد صباحwww.stooob.com/383983.html