סייטן
סייטן הוא סוג מאכל העשוי מחלבון הגלוטן המצוי בחיטה. הכנתו נעשית על ידי שטיפת בצק העשוי מקמח חיטה עד להמסת העמילן. הסייטן נפוץ בעיקר כתחליף בשר, בשל דמיונו לבשר בטעם ובמרקם, אולם הוא נפוץ פחות ממאכלי הסויה למיניהם (ובעיקר הטופו).
מקורו של הסייטן הוא בסין, שם הומצא על ידי נזירים בודהיסטים שדתם אוסרת אכילת בשר ונזקקו לתחליף למוצרי הסויה שהיו במחסור. משם התפשטה הכנת הסייטן לשאר מזרח אסיה ובמיוחד ליפן, שם הפך הסייטן לפופולרי יחד עם מוצרים דומים רבים (הידועים בשמם הכללי - פו (Fu)).
השם סייטן (Seitan) הינו חידוש לשוני מהמאה ה-20. ג'ורג' אוסווה, מייסד המקרוביוטיקה, המציא את המילה, שפירושה המילולי "עשוי מחלבון", בשנות ה-60, ובעקבות התפשטות המקרוביוטיקה הפך השם לנפוץ ביותר בעולם המערבי, זאת למרות שביפן אינו משמש כמעט כלל.
הסייטן נפוץ כיום בקרב בודהיסטים וכן בקרב צמחונים וטבעונים רבים. בעולם המערבי (ובישראל) ניתן להשיגו בעיקר בחנויות טבע בצורתו המוכנה, והכנתו העצמאית אינה שכיחה בשל הזמן והמאמץ הנדרשים למכינים שאינם מיומנים.
השימוש בסייטן נפוץ בקהילת העבריים מדימונה אשר עלו מארצות הברית (שם היה מוכר הסייטן בקרב טבעונים כבר בשנות ה-60) ושומרים על אורח חיים טבעוני. במפעלם ביישוב אף מיוצר סייטן ומשווק ברחבי הארץ וניתן למצוא אותו במגוון אופנים, מוכן לאכילה.
| סייטן | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |||||||||
| קלוריות | 136 קק"ל | ||||||||
|
|||||||||
|
|||||||||
ערך תזונתי[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- טיפים ומתכונים לבישול סייטן באתר טבע דלי
- דורעם גונט, מתכוני סייטן: יום חג לצמחונים, עכבר העיר, 27 בנובמבר 2009
