מקרוביוטיקה
מקרוביוטיקה (מיוונית, "מקרו" - גדול / ארוך, "ביו" - חיים) היא פילוסופיית תזונה הדוגלת במודעות למזון, לגידולו ולצורת הכנתו ואכילתו וכמו כן בהתאמתו לאדם המסוים.
תוכן עניינים |
[עריכה] עקרונות הדיאטה
עיקרי הדיאטה המקרוביוטית כוללים:
- בסיס תזונתי המושתת על דגנים מלאים.
- הימנעות ממזון מעובד או תעשייתי.
- אכילה בכמויות מתונות.
- גידול מזון אורגני.
- לעיסה מרובה.
העקרון המנחה במקרוביוטיקה אומר כי אין "נכון" ו-"לא נכון" אלא "מתאים" ו-"לא מתאים". דהיינו - תזונת אדם צריכה להקבע על-פי מאפייניו הוא ולא על-פי דוגמה שרירותית. השיקולים לתזונה מקרוביוטית כוללים בין היתר:
- אקלים (אזור גאוגרפי) ומזג האוויר (עונת השנה).
- מצב בריאותי.
- גיל.
- מין.
- מידת הפעילות הגופנית.
לפיכך למשל, אין במקרוביוטיקה פסילה גורפת של מוצרים מן החי (אם כי אלה יהוו חלק עיקרי בתפריט רק באזורים בהם זהו כורח המציאות - חוג הקוטב לדוגמה).
מבין כל המזונות מן החי, דגים נחשבים כמתאימים ביותר לצריכה אנושית ואף מומלצים פעמים רבות (במידה מתונה) ואילו בשר בקר, עופות, ביצים ומוצרי חלב נחשבים מזונות שיש להימנע מהם בדרך כלל.
[עריכה] היסטוריה
הגישה המקרוביוטית דוגלת למעשה בתזונה הדומה לזו של האדם בעבר הרחוק (ובפרט לפני המהפכה התעשייתית), לכן ניתן לומר כי תזונה מקרוביוטית הייתה קיימת מאז ומעולם. בעת המודרנית זכתה המקרוביוטיקה לעדנה מחודשת בזכות ג'ורג' אוסווה ותלמידו מיצ'יו קושי, מורים יפנים אשר הכירו את המקרוביוטיקה לעולם המערבי ובזכותם נפוצה הפרקטיקה המקרוביוטית בעשורים האחרונים בארצות אירופה ובארצות הברית. קושי הוא מייסדו של The Kushi Institute המוסד המוביל בעולם ללימודי המקרוביוטיקה וזכה במדליית מצוינות מטעם האו"ם ובפרס האומץ והמצפון של ה-Peace Abbey[1] [2]
המקרוביוטיקה בכלל ותרומתו של קושי לבריאות העם האמריקאי בפרט, זכו בהכרה מטעם קונגרס ארצות הברית ב-1999. [3]
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- עבודת סטודנטים על מקרוביוטיקה
- מקרוביוטיקה – החיים הגדולים, מאת מירה אפרתי
- מקרוביוטיקה: הקאדילק של החיים הבריאים, באתר nrg
