פרידה (סרט, 2011)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידה
جدایی نادر از سیمین
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
בימוי אסגאר פרהאדי
הופק בידי אסגאר פרהאדי עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אסגאר פרהאדי
עריכה האידה ספיארי עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים לילא חאתמי
פימאן מעאדי
שהאב חוסייני
מוזיקה סטאר אורקי
צילום מחמוד כאלארי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Sacher Film, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1 בפברואר 2011
משך הקרנה 123 דקות
שפת הסרט פרסית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 500 אלף דולר
הכנסות $22,926,616
הכנסות באתר מוג'ו aseperation
פרסים פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר
פרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרידהפרסית: جدایی نادر از سیمین - "הפרידה של נאדר מסימין", באנגלית: A Separation) הוא סרט דרמה איראני שיצא לאקרנים ב-2011. הסרט נכתב ובוים על ידי אסגאר פרהאדי, ומככבים בו לילא חאתמי, פימאן מואדי, שהאב חוסייני, סארה ביאת וסרינה פרהאדי.

העלילה מתמקדת בזוג איראני מהמעמד הבינוני, נאדר וסימין, שנמצא בתהליכי גירושים, ובעימות הטעון המתפתח ביניהם לבין זוג דתי מהמעמד הנמוך על רקע טרגדיה שקשרה את גורלם.

הסרט זכה בפרס דוב הזהב על הסרט הטוב ביותר, ובפרס דוב הכסף על המשחק הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, והיה לסרט האיראני הראשון שזכה בפרס זה. הסרט זכה גם בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר ובפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, והיה מועמד לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר.[1]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאדר (פימאן מעאדי) וסימין (לילא חאתמי) נשואים במשך ארבע עשרה שנה וחיים בטהראן עם בתם בת ה-11, טרמה (סרינה פרהאדי). המשפחה משתייכת למעמד הביניים הגבוה, הזוג נמצא על סף היפרדות. סימין רוצה לעזוב את איראן כדי שהבת לא תגדל תחת התנאים הנוכחיים במדינה. נאדר איננו שותף לרצונה של סימין, הוא מעוניין להישאר באיראן כדי לסעוד את אביו החולה במחלת אלצהיימר. כאשר נאדר מחליט באופן סופי שהוא נשאר באיראן, סימין מגישה בקשת גירושים.

שופט בית המשפט לענייני משפחה פוסק שבקשת הגירושים איננה מוצדקת ומחליט לדחות אותה. סימין בתגובה עוזבת את בעלה ועוברת לגור עם הוריה. בהמלצת אשתו, נאדר פונה לראזיה (סארה ביאת), אישה אדוקה והרה משכונת עוני, כדי שתעבוד במשק הבית אצלם ובעיקר שתדאג לטיפול ולהשגחה צמודה על אביו של נאדר, בזמן שנאדר יוצא לעבודתו בבנק. ראזיה פנתה למשרה מבלי להתייעץ בבעלה חם המזג חווג'ת (שהאב חוסייני), שלפי המסורת אישורו נדרש לעניין זה. היא עושה את הצעד הזה בגלל המצב הכלכלי הקשה שאליו נקלעו בעקבות פיטורי בעלה מעבודתו וחובותיהם לנושים.

ראזיה מגלה תוך כדי עבודה שהטיפול באב הזקן והסנילי דורש ממנה לעשות דברים שאינה רוצה לעשות. היא מתקשרת לקו פתוח לשאלות דתיות כדי לברר האם מותר לה לרחוץ את גופו של הזקן שאינו שולט ביציאותיו. משהובטח לה שהדבר מותר היא ממשיכה בעבודתה, אבל מאוחר יותר היא משכנעת את נאדר להעסיק את בעלה במקומה, ומבקשת שלא יגלה לבעלה שהיא עבדה אצלו. נאדר מראיין את חווג'ת ומחליט לשכור אותו, אבל חווג'ת לא מופיע לעבודה בגלל שנושיו הכניסו אותו לכלא, ולכן ראזיה מופיעה במקומו.

בזמן שראזיה מנקה את הבית, אבא של נאדר יוצא מהדירה ומתחיל לשוטט ברחוב, ראזיה יוצאת אחריו ומוצאת אותו ליד דוכן עיתונים.

למחרת ראזיה מופיעה שוב לעבודה במקום הבעל. נאדר וטרמה חוזרים מוקדם לדירה ומגלים שראזיה לא שם, לתדהמתם הם מוצאים את הזקן שוכב על הרצפה כשהוא מחוסר הכרה וידו קשורה למיטה. כאשר ראזיה חוזרת, מתפתח ויכוח טעון בין נאדר הזועם לבין ראזיה הנבוכה. כשנאדר נכנס לחדרו הוא מגלה שנגנב ממנו כסף, הוא מאשים ראזיה ומסלק אותה מהדירה (הוא אינו יודע שסימין לקחה את הכסף). ראזיה חוזרת לדירה וטוענת בתוקף לחפותה, ודורשת לקבל את שכרה. נאדר יוצא מכליו ודוחף אותה החוצה בכוח, ראזיה נופלת במדרגות וממהרת לצאת מהבניין כשהיא אוחזת בבטנה. מאוחר יותר נודע לסימין שראזיה בבית החולים. כשנאדר וסימין מבקרים שם הם מגלים שהיא עברה הפלה. כשחווג'ת מגלה שנאדר דחף את אשתו הוא מתחיל להשתולל ואף מכה את נאדר.

הזוג הפגוע הגיש תביעה כנגד נאדר והאשימו בגרימת ההפלה. המשפט עוסק בשאלה האם נאדר ידע שראזיה בהיריון, והאם הדחיפה היא שגרמה להפלה, אם יתברר שכן נאדר צפוי לעונש כבד. נאדר בתגובה מאשים את ראזיה בהזנחת אביו וטוען שלא ידע על ההיריון. חווג'ת, חמום המוח והאלים, מתעמת עם נאדר ומאיים עליו ועל משפחתו. אחרי אחת ההתפרצויות של חווג'ת, השופט מאיים עליו במעצר, ראזיה מתחננת לשופט שימחל לבעלה ומגלה שהוא סובל מדיכאון בגלל החובות והאבטלה. במקביל נאדר מגלה שהסיבה לכך שראזיה נעדרה מביתו והפקירה את אביו הייתה בגלל שהיא הלכה לגינקולוג. העובדה הזאת, ביחד עם המזג האלים של חווג'ת, מביאה את נאדר לחשוד שההפלה נגרמה כתוצאה מאלימות הבעל ולא בגלל הדחיפה.

סימין מצליחה לארגן עסקה עם חווג'ת - ביטול התביעה בתמורה לפיצוי כספי. נאדר זועם על העסקה של סימין אבל בסוף מתרצה. הדמויות בסרט עומדות בפני דילמות מוסריות: מתברר לטרמה שאביה שיקר בבית המשפט והוא כן ידע שראזיה בהיריון, אבל היא מחליטה לשקר בשביל להגן עליו; ראזיה מגלה לסימין שיש לה ספקות כבדים בקשר לגורם להפלה. מתברר שביום שבו מצאה את האב הזקן ליד דוכן העיתונים, הוא כמעט ונדרס על ידי כלי הרכב החולפים ברחוב הסואן, והיא נחבלה בבטנה כשניסתה להגן עליו. מאוחר יותר באותו יום היא הרגישה כאב עז בבטנה.

לבסוף, כולם – כולל הנושים של חווג'ת – נפגשים בבית של ראזיה וחווג'ת כדי להסדיר את התשלום. נאדר, עדיין ספקן לגבי אשמתו בהפלה (לא ברור אם סימין גילתה לו את מה שראזיה סיפרה לה), כותב את הצ'קים, אבל תחילה הוא מבקש מראזיה להישבע על ספר קוראן שהוא זה שגרם להפלה. למרות ההפצרות של חווג'ת היא אינה מוכנה להישבע בגלל שהיא פוחדת מהחטא, וההשפעה הרעה שהחטא עלול להשפיע על משפחתה. חווג'ת מתפרק מרוב זעם ומתחיל להכות את עצמו, הוא יוצא בסערה מהדירה והעסקה מתפוצצת.

הסצנה האחרונה מתרחשת שוב בבית המשפט לענייני משפחה. כולם לובשים שחור, מה שמורה על אבל. הפרידה של נאדר וסימין הופכת לרשמית, והשופט מבקש מטרמה להכריע עם מי מהוריה היא רוצה לחיות. טרמה מתייפחת ועונה לשופט שהיא קיבלה החלטה אבל מתקשה לחשוף אותה לפני הוריה. השופט מבקש מההורים להמתין בחוץ, נאדר וסימין נראים כשהם ממתינים בחוץ בשקט, בנפרד. הכתוביות עולות והסרט מסתיים מבלי לדעת במי טרמה בחרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מידע:

ביקורות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]