הודו-סין (סרט)

הודו-סין
Indochine
בימוי	Régis Wargnier
הופק בידי	Éric Heumann, Jean Labadie
תסריט	אריק אורסנה, Alain Le Henry, Louis Gardel, Régis Wargnier
עריכה	Geneviève Winding
שחקנים ראשיים	קתרין דנב; Carlo Brandt; אנדריי סוורין; ג'רר לרטיגו; Henri Marteau; Hubert Saint-Macary; Alain Fromager; ז'אן יאן; דומיניק בלאנק; ונסן פרז; לין דן פאם; Thibault de Montalembert
מוזיקה	פטריק דויל
צילום	François Catonné
מדינה	צרפת
חברה מפיצה	נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	14 במאי 1992
משך הקרנה	154 דק'
שפת הסרט	צרפתית, וייטנאמית
סוגה	סרט דרמה, סרט רומנטי, סרט מלחמה
הכנסות באתר מוג'ו	indochine
פרסים	פרס אוסקר לסרט הבין-לאומי הטוב ביותר; פרס סזאר לשחקנית הטובה ביותר (קתרין דנב); פרס סזאר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (דומיניק בלאנק); פרס גויה לסרט האירופי הטוב ביותר (Régis Wargnier); פרס סזאר לצילום הטוב ביותר (François Catonné); פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאיים לסרט הזר (Régis Wargnier); פרס סזאר לעיצוב הפקה; פרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר; פרס סזאר לסאונד הטוב ביותר (Dominique Hennequin) ;
	האתר הרשמי
	דף הסרט ב־IMDb

הודו-סין (צרפתית: Indochine) הוא סרט דרמה צרפתי משנת 1992 המתרחש בהודו–סין הצרפתית הקולוניאלית במהלך שנות ה-30 עד שנות ה-50. הסרט מספר את סיפורה של אליאן דבריס, בעלת מטעים צרפתייה, ושל בתה הווייטנאמית המאומצת, קמיל, על רקע התנועה הלאומנית הווייטנאמית העולה. התסריט נכתב על ידי הסופר אריק אורסנה, התסריטאים לואי גרדל וקתרין כהן, והבמאי רג'יס ורגנייה. בסרט מככבים קתרין דנב, וינסנט פרז, לין דן פאם, ז'אן יאן ודומיניק בלאן. הסרט זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בטקס האוסקר ה-65, ודנב הייתה מועמדת לשחקנית הטובה ביותר.^[1]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מסופר על ידי אליאן דבריס, אישה שנולדה להורים צרפתים בהודו הקולוניאלית, והוא מסופר באמצעות פלאשבקים. בשנת 1930, אליאן מנהלת את מטע הגומי הגדול שלה ושל אביה האלמן עם פועלים רבים, אליהם הם מתייחסת בזלזול. היא גם אמה המאמצת של קמיל, שהוריה היו חברים של אליאן ובני שושלת נגוין. גאי אסלין, ראש שירותי הביטחון הצרפתים בהודו-סין, מחזר אחרי אליאן, אך היא דוחה אותו ומגדלת את קמיל לבדה ומעניקה לה חינוך של אירופאית מיוחסת.

אליאן פוגשת קצין צעיר של חיל הים הצרפתי בשם ז'אן-בטיסט לה גואן במהלך במכירה פומבית בה הם מתחרים על אותו ציור. לאחר כמה ימים הוא מופיע במטע שלה, במהלך חיפושיו אחר ילד שאת ה היא מבולבלת כשהוא מאתגר אותה בפומבי ומופתעת כשהוא מופיע במטע שלה ימים לאחר מכן, מחפש אחר ילד שאת הסמפאן שלו (סירה שטוחה מעץ) הוא הצית בחשד להברחת אופיום. אליאן וז'אן-בטיסט מתחילים ברומן סוער.

קמיל פוגשת את ז'אן-בפטיסט במקרה יום אחד כשהוא מציל אותה ממתקפת טרור. היא חושבת שהוא הציל את חייה, ומתאהבת בו במבט ראשון. לז'אן-בטיסט אין שמץ של מושג על הקשר של קמיל לאליאן. כשלאליאן נודע על אהבתה של קמיל לז'אן-בטיסט, היא משתמשת בקשרים שלה עם בכירים בצי כדי להעביר את ז'אן-בפטיסט לשרת בהייפונג. ז'אן-בטיסט מתעמת עם אליאן על העברתו במהלך מסיבת חג המולד בביתה, שבסופו הוא נותן לה סטירה מול קצינים רבים. בגלל מעשה זה נשלח ז'אן-בטיסט לאי הדרקון הידוע לשמצה (Hòn Rồng), בסיס צבאי צרפתי נידח בצפון הודו.

לאחר גירושו של ז'אן-בטיסט קמיל מתארסת לטיין, נער וייטנאמי פרו-קומוניסטי שגורס כסטודנט מצרפת בגלל תמיכתו במרד ין באי ב-1930. לאחר אירוסיהם ובתמיכה מלאה של טיין נוסעת קמיל לחפש את ז'אן בטיסט שבצפון. במהלך מסעה היא פוגשת משפחת פועלים ומצטרפת אליהם, בדרכם לאי הדרקון, שם אחת לחודש מתרחש שוק פועלים שבו מעסיקים בוחרים פועלים עבורם ומתייחסים אליהם כעבדים ובחוסר אנושיות. הזוג אליו התלוותה קמיל מופרד וכשהם נאבקים להישאר ביחד הם מעונים ונרצחים באכזריות על ידי קצינים צרפתיים. כשקמיל רואה מה עלה בגורלם היא תוקפת קצין צרפתי והורגת אותו במהלך המאבק. ז'אן בטיסט שפוגש אותה מספר דקות קודם לכן עוזר לה לברוח ושניהם נמלטים בסירה מאי הדרקון כפורעי חוק.

לאחר שהם נסחפים מספר ימים במפרץ טונקין, קמיל וז'אן-בפטיסט מגיעים ליבשה ונלקחים על ידי להקת תיאטרון קומוניסטית, המציעה לבני הזוג מקלט בעמק המבודד. לאחר מספר חודשים, כשקמיל כבר בהריון מתקדם עם ילדו של ז'אן-בפטיסט, הם מתבקשים לפנות את. טיין, כעת פעיל קומוניסטי בכיר, מפעיל את קשריו כדי להבריח את הזוג לסין על ידי קבוצת התיאטרון. במהלך המסע שלהם קמיל יולדת את בנם.

גאי לאתר את קמיל וז'אן-בטיסט, אך ללא הצלחה. הסיפור של קמיל וז'אן-בטיסט הופך לאגדה ומוצג בהצגות של קבוצות תיאטרון וייטנאמיות, ומזכה את קמיל בכינוי הפופולרי "הנסיכה האדומה". כאשר בני הזוג מתקרבים לגבול הסיני, ז'אן-בטיסט לוקח את התינוק כדי להטביל אותו בנהר בזמן שהיא ישנה. לאחר שהתינוק מוטבל תחת השם אטיין, הוא נקלע למארב ונתפס על ידי כמה חיילים צרפתים. קמיל המבולבלת נמלטת עם להקת התיאטרון, והרשויות הצרפתיות מעבירות את ז'אן-בפטיסט לכלא בסייגון ומוסרות את אטיין לאליאן.

לאחר כמה ימים בכלא מקבל ז'ן-בפטיסט 24 שעות לבקר את אטיין לפני שהוא נשלח למשפט בצרפת. הוא הלך לראות את אליאן שמשאפשרת לו להישאר עם אטיין בביתה בסייגון למשל הלילה.

למחרת אליהן מוצאת את ז'אן-בפטיסט מת במיטתו עם ירי ברקה, ואקדח בידו כשהתינוק שוכב לצידו. אליאן זועמת ואומרת לגאי שהיא חושדת שהמשטרה רצחה אותו, אולם חברתו של גאי אומרת לאליאן שייתכן שהקומוניסטים הרגו את ז'אן-בפטיסט כדי להשתיק אותו. ללא ראיות לאף אחד מהחשדות, מותו של ז'אן-בפטיסט נקבע כהתאבדות. קמיל נתפסת ונשלחת לפולו-קונדור, בית סוהב עם אבטחה גבוהה שבו מבקרים אינם מורשים, ואפילו אליאן או גאי לא יכולים לעזור לשחרר אותה. לאחר חמש שנים,

החזית העממית עולה לשלטון ומשחררת את כל האסירים הפוליטיים כולל קמיל. אליאן מתאחדת עם קמיל, אך היא מסרבת לחזור לאמה ולבנה, ובמקום זאת בוחרת להצטרף לקומוניסטים ולהילחם למען עצמאותה של וייטנאם. קמיל אומרת שהיא לא רוצה שבנה יידע את הזוועות שהיא הייתה עדה להם, ואומרת לאמה שהקולוניאליזם הצרפתי מתקרב אל קיצו. אליאן מוכרת את המטע שלה ועוזבת את הודו יחד עם אטיין.

בשלב זה של העלילה מגלים הצופים שאליאן מספרת את סיפורה לאטיין הבוגר. שניהם נמצאים בשווייץ בה נמצאת קמיל כנציגת המפלגה הקומוניסטית הווייטנאמית לוועידת ז'נבה. אטיין הולך למלון של הועידה מתוך מטרה למצוא את אמו, אבל המלון כה עמוס באנשים שהם לא נפגשים. בשיחה עם אליאן הוא אומר לה שהוא רואה בה כאמו.

קאסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קתרין דנב - אליאן דובריס
וינסנט פרז - ז'אן-בטיסט
לין דן פאם - קמיל
ז'אן יאן - גיא
דומיניק בלאן - איווט
אנרי מרטו - אמיל
אריק נגוין - טאן
ז'אן-בטיסט הווין - אטיין
קרלו ברנדט - קסטלני
הוברט סן מקארי - ריימונד

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט צולם בעיקר העיר הקיסרית של הו, הא לונג וכן בנין בין (קתדרלת פאט דים) בווייטנאם. באטרוורת' שבמזליה שימשה עבור הסצנות בסרט שהרחשו בסייגון, ובית המטעים "לאנג-סאי" של אליאן דבריס צולם במלון קראג בפנאנג, מלזיה.^[2]^[3] חלקים מסוימים צולמו בבאחוזת צ'ונג פאט צה, בג'ורג' טאון, פנאנג, מלזיה.^[4] הצילומים החלו ב-8 באפריל 1991 והסתיימו ב-22 באוגוסט 1991.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס	קטגוריה	מועמד/ים	תוֹצָאָה
פרסי 20/20	הסרט הטוב ביותר בשפה זרה		מועמדות
פרסי אוסקר	הסרט הטוב ביותר בשפה זרה		זכייה
פרסי אוסקר	השחקנית הטובה ביותר	קתרין דנב	מועמדות
פרסי Circuit Community Awards	השחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי	קתרין דנב	מועמדות
פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע	הסרט הטוב ביותר שאינו בשפה האנגלית	אריק היומן ורג'יס ורגנייה	מועמדות
פרסי סזאר	הסרט הטוב ביותר	רג'יס ורגנייה	מועמדות
	הבמאי הטוב ביותר		מועמדות
	השחקנית הטובה ביותר	קתרין דנב	זכייה
	שחקן המשנה הטוב ביותר	ז'אן יאן	מועמדות
	השחקנים הכי תומכים	דומיניק בלאן	זכייה
	השחקנית הכי מבטיחה	לין דן פאם	מועמדות
	הצילום הטוב ביותר	פרנסואה קטון	זכייה
	עיצוב התלבושות הטוב ביותר	פייר-איב גאירו וגבריאלה פסקוצ'י	מועמדות
	העריכה הטובה ביותר	ז'נבייב ווידינג	מועמדות
	המוזיקה המקורית הטובה ביותר	פטריק דויל	מועמדות
	עיצוב ההפקה הטוב ביותר	ז'אק בופנואר	זכייה
	הסאונד הטוב ביותר	דומיניק הנקין וגיום סקיאמה	זכייה
פרסי איגוד מבקרי הקולנוע של דאלאס-פורט וורת'	הסרט הטוב ביותר בשפה זרה		זכייה
פרסי גלובוס הזהב	הסרט הטוב ביותר בשפה זרה		זכייה
פרסי גויה	הסרט האירופי הטוב ביותר		זכייה
פרסי מועצת הביקורת הלאומית	חמשת הסרטים המובילים בשפה זרה		זכייה
פרסי מועצת הביקורת הלאומית	הסרט הטוב ביותר בשפה זרה		זכייה
פרסי חוג מבקרי הקולנוע של ניו יורק	הסרט הטוב ביותר בשפה זרה		מקום שלישי
פרס אגודת הקולנוע הפוליטי לדמוקרטיה	דמוקרטיה		זכייה
פרס אגודת הקולנוע הפוליטי לדמוקרטיה	זכויות אדם		מועמדות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של הודו-סין
"הודו-סין", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הודו-סין", באתר נטפליקס
"הודו-סין", באתר AllMovie (באנגלית)
"הודו-סין", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"הודו-סין", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"הודו-סין", באתר אידיבי
"הודו-סין", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "The 65th Academy Awards (1993) Nominees and Winners". Academy of Motion Picture Arts and Sciences (AMPAS). ארכיון מ-9 בנובמבר 2014. נבדק ב-22 באוקטובר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
^ "Saigon on the Silver Screen". saigoneer.com.
^ "Borneo Expat Writer". 19 בנובמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
^ "Cheong Fatt Tze Mansion". Architectural Digest. 31 ביולי 2003. {{cite web}}: (עזרה)

[Oscars1993-1] "The 65th Academy Awards (1993) Nominees and Winners". Academy of Motion Picture Arts and Sciences (AMPAS). ארכיון מ-9 בנובמבר 2014. נבדק ב-22 באוקטובר 2011. {{cite news}}: (עזרה)

[2] "Saigon on the Silver Screen". saigoneer.com.

[3] "Borneo Expat Writer". 19 בנובמבר 2009. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)

[4] "Cheong Fatt Tze Mansion". Architectural Digest. 31 ביולי 2003. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

פרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר
1965‏-1980	ג'ולייטה של הרוחות (1965) • גבר ואישה (1966) • לחיות בשביל לחיות (1967) • מלחמה ושלום (1968) • Z‏ (1969) • נוסע עובר בגשם (1970) • השוטר אזולאי (1971) • המהגרים, העולם החדש (1972) • הולכי הרגל (1973) • תמונות מחיי נישואין (1974) • שקרים שסיפר לי אבי (1975) • פנים מול פנים (1976) • יום מיוחד (1977) • סונטת סתיו (1978) • כלוב העליזים (1979) • טס (1980)
1981‏-2000	מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • פאני ואלכסנדר (1983) • המעבר להודו (1984) • הסיפור הרשמי (1985) • התקיפה (1986) • סיפורים שסיפרתי לאמא (1987) • פלה הכובש (1988) • סינמה פרדיסו (1989) • סיראנו דה ברז'רק (1990) • אירופה אירופה (1991) • הודו סין (1992) • שלום לפילגש (1993) • פארינלי (1994) • עלובי החיים (1995) • קוליה (1996) • החיים שלי בוורוד (1997) • תחנה מרכזית (1998) • הכל אודות אמא (1999) • נמר, דרקון (2000)
2001‏-היום	שטח הפקר (2001) • דבר אליה (2002) • אוסמה (2003) • הים שבפנים (2004) • גן עדן עכשיו (2005) • מכתבים מאיוו ג'ימה (2006) • הפרפר ופעמון הצלילה (2007) • ואלס עם באשיר (2008) • סרט לבן (2009) • בעולם טוב יותר (2010) • פרידה (2011) • אהבה (2012) • יפה לנצח (2013) • לוויתן (2014) • הבן של שאול (2015) • היא (2016) • משום מקום (2017) • רומא (2018) • פרזיטים (2019) • מינארי (2020) • הנהגת של מר יוסוקה (2021) • ארגנטינה, 1985 (2022)

פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר
1928‏-1940	כנפיים (1928) • מנגינת ברודוויי (1929) • במערב אין כל חדש (1930) • סימרון (1931) • גרנד הוטל (1932) • תהלוכה (1933) • זה קרה לילה אחד (1934) • המרד על הבאונטי (1935) • זיגפלד הגדול (1936) • חייו של אמיל זולא (1937) • הן לא תקחהו עמך (1938) • חלף עם הרוח (1939) • רבקה (1940)
1941‏-1960	מה יפית עמק נוי (1941) • גברת מיניבר (1942) • קזבלנקה (1943) • הולך בדרכי (1944) • סוף השבוע האבוד (1945) • שנות חיינו היפות ביותר (1946) • הסכם ג'נטלמני (1947) • המלט (1948) • כל אנשי המלך (1949) • הכל אודות חוה (1950) • אמריקאי בפריז (1951) • ההצגה הגדולה בתבל (1952) • מעתה ועד עולם (1953) • חופי הכרך (1954) • מרטי (1955) • מסביב לעולם בשמונים יום (1956) • הגשר על הנהר קוואי (1957) • ז'יז'י (1958) • בן חור (1959) • הדירה (1960)
1961‏-1980	סיפור הפרברים (1961) • לורנס איש ערב (1962) • טום ג'ונס (1963) • גבירתי הנאווה (1964) • צלילי המוסיקה (1965) • אדם לכל עת (1966) • כחום הלילה (1967) • אוליבר! (1968) • קאובוי של חצות (1969) • פטון (1970) • הקשר הצרפתי (1971) • הסנדק (1972) • העוקץ (1973) • הסנדק חלק שני (1974) • קן הקוקייה (1975) • רוקי (1976) • הרומן שלי עם אנני (1977) • צייד הצבאים (1978) • קרמר נגד קרמר (1979) • אנשים פשוטים (1980)
1981‏-2000	מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • תנאים של חיבה (1983) • אמדאוס (1984) • זיכרונות מאפריקה (1985) • פלאטון (1986) • הקיסר האחרון (1987) • איש הגשם (1988) • הנהג של מיס דייזי (1989) • רוקד עם זאבים (1990) • שתיקת הכבשים (1991) • בלתי נסלח (1992) • רשימת שינדלר (1993) • פורסט גאמפ (1994) • לב אמיץ (1995) • הפצוע האנגלי (1996) • טיטניק (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • גלדיאטור (2000)
2001‏-2020	נפלאות התבונה (2001) • שיקגו (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • מיליון דולר בייבי (2004) • התרסקות (2005) • השתולים (2006) • ארץ קשוחה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • מטען הכאב (2009) • נאום המלך (2010) • הארטיסט (2011) • ארגו (2012) • 12 שנים של עבדות (2013) • בירדמן (2014) • ספוטלייט (2015) • אור ירח (2016) • צורת המים (2017) • הספר הירוק (2018) • פרזיטים (2019) • ארץ נוודים (2020)
2021-היום	CODA ‏(2021) • הכול בכל מקום בבת אחת (2022) • אופנהיימר (2023)

פרס גויה לסרט האירופי הטוב ביותר
1990‏-2010	הודו סין (1992) • שלושת הצבעים: כחול (1993) • ממזר קטן (1994) • אמריקה (1995) • סודות ושקרים (1996) • ללכת עד הסוף (1997) • המתאגרף (1998) • החיים יפים (1999) • רוקדת בחשכה (2000) אמלי (2001) • הפסנתרן (2002) • להתראות לנין! (2003) • עם הראש בקיר (2004) • נקודת מפגש (2005) • המלכה (2006) • הפרפר ופעמון הצלילה (2007) • 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים (2008) • נער החידות ממומביי (2009) • נאום המלך (2010)
2011‏-היום	הארטיסט (2011) • מחוברים לחיים (2012) • אהבה (2013) • אידה (2014) • ילדות פרא (2015) • היא (2016) • הריבוע (2017) • אהבה בימים קרים (2018) • עלובי החיים (2019) • האב (2020) • עוד סיבוב (2021) • האדם הגרוע בעולם (2022)