אירופה אירופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אירופה אירופה
EuropaEuropa.png
כרזת הסרט
שם במקור: Europa Europa
בימוי: אניישקה הולנד
הפקה: ארתור בראונר
מרגרט מנגוז
תסריט: אניישקה הולנד,
על פי ספרו של שלמה פרל
עריכה: איזבל לורנטה
אווה סמאל
שחקנים ראשיים: שלמה פרל
מרקו הופשניידר
ג'ולי דלפי
מוזיקה: Preisner Zbigniew
צילום: יאצק פטריצקי
הקרנת בכורה: 14 בנובמבר 1990, צרפת
משך הקרנה: 115 דקות
שפת הסרט: גרמנית
רוסית
פולנית
(עברית)
פרסים: פרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר
דף הסרט ב-IMDb

אירופה אירופהגרמנית, במקור: Hitlerjunge Salomon, "שלמה של הנוער ההיטלראי") הוא סרט קולנוע בגרמנית משנת 1990 שבוים על ידי אניישקה הולנד. הסרט מבוסס על ספרו האוטוביוגרפי של שלמה פרל ("קוראים לי שלמה פרל"), נער יהודי שנרדף על ידי הנאצים והעמיד פני ארי במהלך שנות הכיבוש הנאצי, ואף למד בפנימייה של הנוער ההיטלראי. בסרט מככבים מרקו הופשניידר וג'ולי דלפי.

הסרט היה מועמד לפרס האקדמיה ("אוסקר") לתסריט מעובד. בנוסף, הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר ב-1991.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאלק (שלמה) ומשפחתו חיים בגרמניה. משפחתו נוסעת לפולין במחשבה ששם בטוח יותר. כאשר הגרמנים תוקפים את פולין בספטמבר 1939, סאלק ואחיו נשלחים למזרח, לברית המועצות. בזמן הבריחה סאלק ואחיו נפרדים, סאלק נופל למים וניצל על ידי חייל רוסי. כאשר הוא מגיע לברית המועצות הוא עובר לבית יתומים.

הוא חי בבית היתומים במשך שנתיים, וכאשר הגרמנים תוקפים את ברית המועצות, בית היתומים ננטש וסאלק מופרד מיתר היתומים. הוא נתפס על ידי הגרמנים ומעמיד פני גרמני ארי, ואלו משתמשים בו כמתרגם, בשל היכרותו עם השפות גרמנית, רוסית ופולנית. הוא בונה לעצמו זהות חדשה, לפיה הוא גרמני בשם יוזף "יופ" פרייל מלטביה. רוברט, אחד החיילים שהתיידד עם סאלק והטריד אותו מינית מגלה שסאלק נימול, ומבין מכך שהוא יהודי, אך מבטיח לא לספר לאף אחד. השניים הופכים להיות חברים קרובים. עם זאת, סאלק מודע לסכנה האורבת לו, ומנסה לערוק לצבא הסובייטי לאחר מות חברו. בניגוד לתוכניותיו, הרוסים נכנעים, והוא נודע כגיבור בקרב הגרמנים. עובדה זו אפשרה לו לעזוב את החזית ולהצטרף לבית ספר לנערי היטלר בבראונשוויג. הוא מאומץ על ידי באנפיהרר בשם מורדהורסט שהיה אציל מפומרניה.

בבית הספר הוא מתאהב בנערה גרמניה בשם לני, נאצית קנאית, אך מכריח את עצמו לקבל את העובדה שאהבתם אינה אפשרית. אמה של לני חושדת שיוזף הוא אינו מי שהוא טוען להיות, והוא מתוודה בפניה שהוא יהודי. לני לא גילתה זאת עד לאחר המלחמה, ודרכי השניים נפרדו.

נערי היטלר נשלחים לחזית, כעת בברלין, והוא מצליח להיכנע לרוסים. שוביו אינם מאמינים שהוא אינו גרמני, ועומדים לירות בו. למזלו, אחיו, שזה עתה השתחרר ממחנה ריכוז, מזהה אותו. הוא משוחרר זמן קצר לאחר מכן, ומהגר לארץ ישראל (שהייתה באותו זמן בשלטון מנדט בריטי), שם הוא מאמץ בחום את מורשתו היהודית.

שלמה פרל עצמו מופיע בסרט, בסצנת סיום קצרה המוקדשת לו. בסצנה זו, כסיכום מרגש לסיפור המדהים שעבר, הוא שר בעברית את הפסוק "הִנֵּה מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים-שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד. (תהילים קלג, א)"

הבדלים בין הספר לסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר פרטים המתוארים בספרו של פרל שונו בעלילת הסרט:

  • החייל הנאצי, הומוסקסואל שמגלה את סודו של פרל אבל לא מסגירו, הוא ע"פ הספר קצין הרפואה של הגדוד בו שהה.
  • פרל התאהב בנערה בשם לני, שבסרט מתוארת כנאצית קנאית שונאת יהודים, אולם בספרו הוא תיאר אותה באור שונה לגמרי. כך, כשגילה לה לאחר השחרור שהוא יהודי, הגיבה בהומור "לפחות כבר לא יענישו אותי על ביזוי הגזע".
  • החלק האחרון בסרט, בו הוא נלכד בידי הסובייטים וכו', הוא בדיוני. בספרו, שלמה פרל תיאר כיצד הוא וחיילים נוספים נתפסו בידי חיילים אמריקאים במוצב בו שהו בסוף המלחמה, ושוחררו כעבור יום אחד. הוא חבר ליהודים ללא קושי מיוחד.
  • פרל נפגש לאחר שחרורו עם אחיו יצחק ואשתו, ובארץ ישראל פגש גם באחיו דוד. אחותו ברטה, שבסרט נרצחה עוד בליל הבדולח בגרמניה, ברחה על פי הספר מגטו לודז' והספיקה לבקרו בבית היתומים הקומוניסטי, ומאז נעלמו עקבותיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]