הדרים
ערך זה עוסק בסוג עצים מניבי פרי. אם התכוונתם לבית סוהר בישראל, ראו בית סוהר הדרים.
הדף "הדר" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הדר (פירושונים).
|
|
|
|---|---|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | פיגמיים |
| סוג: | הדרים |
| שם מדעי | |
הדרים (שם מדעי: Citrus) הם סוג עצים ירוקי עד ומניבי פרי ממשפחת הפיגמיים. מקור השם העברי בהדרם של הפירות. מקור ההדרים בדרום-מזרח אסיה, והם נפוצים באגן הים התיכון ובמקומות אחרים. עם ההדרים נמנים התפוז, הלימון, האשכולית, המנדרינה, הקלמנטינה, האתרוג, הפומלו, הפומלית ורבים אחרים.
במקור היו חמישה מיני הדרים בלבד: פומלו, אתרוג, קי ליים, מנדרינה ו-Citrus halimii שהתגלה לאחרונה. כל שאר מיני ההדרים נוצרו על ידי הכלאה טבעית או מלאכותית של מינים שונים מהסוג. כך למשל הלימון נוצר מהכלאה של אתרוג וליים.[1]
פרי ההדר מתאפיין בשתי קליפות צבעוניות (בדרך כלל בצבעי צהוב או כתום). בפרי 10 - 20 פלחים, המכילים שקיקי מיץ ועטופים בקליפה דקה. הגרעינים קרובים למרכז הפרי. טעמם של פירות ההדרים נע בדרך-כלל בין מתוק לחמוץ והם מכילים מיץ רב. כשפירות ההדר אינם בשלים, טעמם חמוץ ומר. שמו המדעי של טיפוס הפרי הוא הספרידיום (Hesperidium) שהוא מין ענבה והוא ייחודי לענף במשפחת הפיגמיים.
עצי ההדר נוחים להרכבה. ניתן להרכיב זנים שונים של הדרים באותו העץ, כך שענף אחד יניב פרי הדר אחד וענף אחר יניב פרי הדר אחר. גובהו של כל עץ נע בין 5 ל-15 מטרים.
על-פי נתוני ענף ההדרים במועצת הצמחים, תושבי מדינת ישראל צורכים 200 אלף טון פרי הדר מדי שנה. נכון ל-2010, פועלים בארץ 2,800 מגדלי פרי הדר והם עושים זאת על-פני 177 אלף דונם [2].
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Xiaomeng Li et al; The Origin of Cultivated Citrus as Inferred from Internal Transcribed Spacer and Chloroplast DNA Sequence and Amplified Fragment Length Polymorphism Fingerprints; Journal of the American Society for Horticultural Science July 2010 vol. 135 no. 4 341-350
- ^ הנתונים בפסקה, על סמך "קחו מספר - ריח הדרים" בשער מוסף "ממון" של ידיעות אחרונות, 15.12.2010