קורט שטודנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שטודנט (מימין) עם הגנרל ברנרד הרמן ראמקה, לפני קרון הרכבת האישי של הרמן גרינג, 1941

קורט שטודנטגרמנית: Kurt Student;‏ 12 במאי 1890 - 1 ביולי 1978) היה מצביא גרמני שנלחם כטייס בעת מלחמת העולם הראשונה וכמפקד הפאלשירמייגר במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטודנט נולד בבירקהולץ, בכפר לנדקרייץ בתחומי פולין של היום.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטודנט הצטרף לצבא הגרמני ב-1910 כצוער ובשנת 1911 הוסמך כקצין בדרגת סג"מ ושימש כמפקד מחלקת חי"ר. לאחר שירותו בחי"ר פנה ללופטשטרייטקרפטה וביצע אימוני טיסה (1913). עד 1916 שירת בחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן עבר לחזית המערבית. הוא צבר 6 הפלות של מטוסים צרפתיים במהלך 1916-1917.

כתוצאה מחוזה ורסאי נאסר על גרמניה להחזיק חיל אוויר ושטודנט הצטרף לחיל המחקר והפיתוח וגילה עניין בדאייה. הוא אף השתתף בתמרונים משותפים לרייכסווהר ולצבא האדום שם לראשונה חשב על מבצעים מוטסים.

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עליית אדולף היטלר לשלטון בגרמניה, הוקם הלופטוואפה ושטודנט הצטרף אליו מצבא היבשה. הוא מונה למנהל בית הספר של הלופטוואפה וביולי 1938 מונה למפקד הדיוויזיה האווירית ה-7 שהייתה דיוויזית הפאלשירמייגר הראשונה.

על אף שהפלשירמייגר לא לקחו חלק במערכה על פולין הם התגלו כבעלי ערך רב בלוחמת הבליצקריג - הם לקחו חלק מרכזי במערכה בנורבגיה, בדנמרק, בהולנד ובבלגיה, בה היה אחראי לתכנון הפשיטה המוטסת על מצודת אבן אמאל[1]. במהלך הקרב על רוטרדם בהולנד נורה שטודנט בראשו על ידי חייל גרמני, דבר שהשבית אותו מתפקידו במשך 8 חודשים.

במאי 1941 פיקד שטודנט על הכוחות הגרמנים בקרב על כרתים. בסופו של דבר ניצחו הגרמנים בקרב, אך הדבר עלה להם באבדות כבדות ושכנע את היטלר להימנע ממבצעים מוטסים בקנה מידה גדול בעתיד. ב-1943 הורה שטודנט לרב סרן הארלד מורס לערוך את "מבצע אלון" שמטרתו הייתה לשחרר את בניטו מוסוליני מכלאו באיטליה. במבצע נועז זה, שהשיג את מטרתו בסופו של דבר, התפרסם לוחם הואפן אס אס אוטו סקורצני.

שטודנט הועבר לאיטליה ולאחר מכן לצרפת כדי להגן על נורמנדי ב-1944. הוא השתתף בבלימת הצנחנים הבריטים במבצע גן שוק. ב-1945 הועבר שטודנט לחזית המזרחית. באפריל 1945 נשבה שטודנט על ידי הבריטים בשלזוויג-הולשטיין. ב-1948 הוא שוחרר מהשבי הבריטי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באזיל לידל הארט, "הצד השני של הגבעה - שיחות עם גנרלים גרמנים", הוצאת מערכות, 1986, עמודים 118-119.