שישק הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פניו של שושנק הראשון כפי שתוארו בתבליט קיר מצרי.
שושנק הראשון ובנו-תבליט במקדש כרנך
כתובת שישק הראשון שהתגלתה בתל מגידו, הכתובת היום מוצבת במוזיאון רוקפלר

שישק היה מלך מצרים הנזכר במקרא שלוש פעמים, ומזוהה עם המלך המצרי שושנק הראשון. היה מייסדה של השושלת ה-22 (הלובית) ששלטה במצרים בשנים 924-945 לפנה"ס.

שישק במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שישק מוזכר במקרא שלוש פעמים:

  1. במלכים א' פרק יא, פס' מ', מסופר כי שישק העניק מקלט מדיני במצרים לירבעם בן נבט, לימים מלכה הראשון של ממלכת ישראל, לאחר שברח מפני שלמה המלך.
  2. במלכים א' פרק יד, פס' כה'-כו', מסופר כי שישק עלה על ירושלים בשנה החמישית לשלטונו של רחבעם בנו של שלמה, אשר עלה למלוכה במקביל לירבעם מלך ישראל.
  3. בדברי הימים ב' פרק יב, פס' ב'-ט', מסופר כי שישק עלה על ירושלים באלף ומאתיים רכב ובששים אלף פרשים, ועם לוחמים מצרים, לובים סֻכִּ‏יים וכושיים. לכד את ערי המצודות שביהודה, והגיע עד ירושלים. שמעיה הנביא מוכיח את רחבעם ושרי יהודה שנאספו בירושלים, על כי נטשו את ה', ולכן ה' החליט לתת אותם בידי שישק. המלך ושריו משתכנעים ומחליטים לחזור בתשובה. בתגובה ה' מסיר את האיום, ושישק מקבל את אוצרות בית המקדש והארמון, ואת מגני הזהב שהכין שלמה,עוזב, וירושלים ניצלת מכיבוש.

זיהוי שישק עם שושנק הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב האגיפטולוגים כמו קנת' קיטצ'ן, בוב בייר, איידן דודסון, מזהים את שישק עם הדמות ההיסטורית שושנק הראשון, מלך מצרים ממוצא לובי, מייסדה של השושלת ה-22. הסיבה לזיהוי היא כתובת ניצחון שחקוקה על קיר במקדש אמון בכרנך, שבו מתאר שושנק הראשון את כיבושם של כ-50 מקומות בארץ ישראל, לבנון וסוריה.

ישנם אגיפטולוגים כמו דייויד רול, פיטר ג'יימס, שמטילים ספק בזיהוי,והסיבה לכך היא שהם לא מקבלים את התיארוך לפי הכרונולוגיה הגבוהה, ולכן שושנק הראשון לא מקביל למלכותו של רחבעם. סיבה נוספת היא שלפי ספר מלכים א', ודברי הימים ב' שישק עלה על ירושלים, ואילו בכתובת בכרנך ירושלים כלל לא נזכרת. ניתן ליישב קושי זה על פי גרסת הסיפור בדברי הימים ב' בו שישק לא כבש את ירושלים, ו/או אם מניחים שרחבעם נכנע בעוד מועד, כאשר צבאות שישק היו סמוכים לירושלים, אולי בגבעון. במקרה כזה הסתפק שישק בקבלת המס הכבד ולא נכנס אל תחום ירושלים והמשיך בדרכו צפונה אל הר אפרים כדי להילחם בירבעם‏[1].

דעה נוספת שאינה מסכימה עם הזיהוי הינה של מייקל סנדרס, שמתבסס[2] על ההבדל בין השם בתנ"ך, שישק, לבין שמו של מלך מצרים, שושנק. הוא מזהה את שישק עם רעמסס השלישי, שתקף את ירושלים.

שושנק הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו ויכוח על תקופת שלטונו של שושנק הראשון, האגיפטולוג קנת קיטצן (Kenneth Kitchen) קבע את שלטונו בשנים 924-945 לפנה"ס. אך כיום יותר מקובל בין החוקרים שהוא שלט בשנים 922-943 לפנה"ס. תיארוך זה נובע מהערכה שמסעו הצבאי לארץ ישראל נערך בשנת 925 לפנה"ס, ושהוא חי עוד מספר שנים לאחר המסע.

לפני שהומלך למלך, שושנק הראשון היה מפקד בצבא מצרים, ויועץ למלך הקודם פסוסנס השני. אבותיו היגרו מלוב בתקופת הממלכה החדשה. דודו אוסרקון הזקן מלך במצרים במשך 6 שנים לפחות, כחלק ממלכי השושלת ה-21, לכן עלייתו לשלטון לא נחשבה כהפתעה גמורה. הוא נישא למאעתקארה בתו של פסוסנס השני. לאחר עלייתו לשלטון הוא בחר בבנו אוסורקון הראשון כיורשו, ומינה את בנו השני לתפקיד הכהן הגדול של אמון בתבי, מושל מצרים העליונה ומפקד הצבא. את בנו השלישי מינה כמפקד הצבא בעיר הרקלאופוליס שבמרכז מצרים.

מסעו הצבאי של שושנק הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור על הקיר הדרומי במקדש אמון-רע מכרנך של מסע הכיבושים של ששונק הראשון בארץ ישראל המתוארך ל-925/6 לפנה"ס, ותוצאותיו - שבויי מלחמה מישראל ומיהודה אשר סביב צווארם קשורים חבלים המוחזקים על ידי אמון-רע

שישק מלך בימי המלך שלמה. שני המלכים גילו עניין בפיתוח המסחר עם גְבָל שבפיניקיה, ולכן נעשו במהרה מתחרים על ההשפעה בפיניקיה בכלל ובגבל בפרט. הואיל ושישק לא היה מסוגל לפעול פעולה צבאית ישירה בראשית ימי מלכותו, העדיף שישק פעילות מדינית והעניק מקלט למתנגדו של שלמה, ירבעם בן נבט שברח למצרים. מאוחר יותר לאחר מות שלמה, סבר שישק שהתנאים בשלו לפעולה צבאית. הוא פלש ליהודה וישראל והחריב ערים רבות (925 לפנה"ס לערך). פרטים על מסע זה נתגלו בכתובת ארוכה ומפורטת על קירותיו של מקדש אמון בכַּרְנַכּ שבמצרים. עדות למסע מלחמה זה נמצאת במקדש אמון שבעיר כרנך. על הקיר הדרומי של המקדש נמצא תחריט ובו רשימת טופונימים המכילה כ-150 שמות מקומות אותם כבש שושנק בארץ ישראל. ירושלים לא מופיעה ברשימת השמות. אמנם ייתכן שירושלים הייתה רשומה באחד החלקים של הכתובת שלא נשתמרו, אולם אם השמות כתובים בסדר גאוגרפי מסוים היינו מצפים למצוא אותה אחרי איזכור בית חורון וגבעון, ושם הכתובת שלמה. בנימין מזר ניתח את הכתובת ושיחזר את מסעו של שושנק הראשון, שאותו הוא זיהה עם הדמות המקראית שישק. המסע העיקרי התנהל לכיוון ממלכת ישראל, וחלקו פנה דרומה לנגב. המסע עבר מעזה לגזר, ומשם דרך אילון, בית חורון וגבעון לירדן. המשיך בירדן המרכזי, עמק בית שאן, עמק יזרעאל, מגידו, נחל עירון ולאורך השרון. מזר יחס לשישק חלק מהחורבן באתרים שנחפרו: תל בטש שכבה IV, גזר שכבה VIII, תל אל מזר, תל א-סעידייה, ותל אל חמה שבעמק הירדן, בית שאן, מגידו שכבה VA-IVB, תל אבו הואם שכבה IV, תל מבורך VII, תל מיכל ותל קסילה שכבה VIII. שבר מאסטלה עם הקרטוש של שושנק הראשון שהתגלה במגידו, פירש מזר כשבר מאסטלת ניצחון שהציב שושנק במגידו לאחר שנכבשה, ובה הוא תיאר את כיבושיו. בעיר גבל התגלה בסיס פסל עם שמו של שושנק הראשון.

קבר שושנק הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושנק שלט במצרים כ-21 שנה, ולאחר מותו ירש אותו בנו אוסרקון הראשון. עד היום לא נמצא קברו של שושנק הראשון. פריט הקבורה היחיד שידוע הוא תיבה קנופית, שנמצאת במוזיאון לאגיפטולוגיה בברלין. ישנם אגיפטולוגים שסבורים שהוא נקבר בעיר טאניס. אחרים משערים שהוא נקבר בעיר ממפיס, בגלל מפעלי הבניה שלו בעיר.

פולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט שודדי התיבה האבודה עם הגיבור, הארכאולוג אינדיאנה ג'ונס, מזוהה שושנק הראשון עם המלך שישק. הוא מתואר כמי שכבש את ירושלים, בזז את בית המקדש הראשון, ולקח איתו למצרים את ארון הברית. במצרים הוא הציב את הארון בעיר הבירה שלו טאניס (צען). לאחר זמן לא רב, אלוהים העניש את טאניס, וקבר אותה בחול. בסוף שנות ה-30, אדולף היטלר שלח משלחת צבאית לחפור את טאניס, ולמצוא את ארון הברית, שישמש אותו כנשק לכיבוש העולם. למרות העלילה המצוינת, היא אינה תואמת את הכתוב בתנ"ך ואת הכתובת בכרנך. בשני המקורות לא מצוין ששישק לקח מבית המקדש את ארון הברית (אם כי בספר מלכים נכתב "ואת הכל לקח"[3] שממנו אפשר להבין שכל אוצרות המקדש נלקחו, כולל ארון הברית), ולפי הכתובת מכרנך בכלל לא ברור אם שישק בכלל הגיע לירושלים.

חשיבות היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם אכן שישק הוא שושנק הראשון, הרי כי אז זהו האירוע הראשון המוזכר במקרא, שלו נמצאה עדות ממקור חיצוני, ומכאן חשיבותו הרבה לחקר תולדות עם ישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין מזר, "מסע שישק לארץ-ישראל", כנען וישראל, ירושלים תשל"ד, עמ' 244-234
  • נדב נאמן, "מסע שישק לארץ ישראל בראי הכתובות המצריות, המקרא והממצא הארכיאולוגי", ציון סג, תשנ"ח, עמ' 276-247
  • יוחנן אהרוני, "מסע שישק", "ביצורי רחבעם", ארץ ישראל בתקופת המקרא, מהד' מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, ירושלים תשמ"ז, עמ' 257-249

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שישק הראשון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע. בוסנתאי, "תולדות עם ישראל בימי בית ראשון" (בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה), כרך ב', עמ' 67.
  2. ^ Fullscreen | Neal A. Maxwell Institute for Religious Scholarship
  3. ^ וַיִּקַּח אֶת-אֹצְרוֹת בֵּית-יְהוָה, וְאֶת-אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֶת-הַכֹּל, לָקָח; וַיִּקַּח אֶת-כָּל-מָגִנֵּי הַזָּהָב, אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה (מלכים א', י"ד, כ"ו)