עמק איילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמק איילון
מיקום עמק איילון
עמק איילון
עמק איילון
מנזר השתקנים
שרידי הכנסיות באמאוס ניקופוליס
אנדרטה לזכר חטיבת אלכסנדרוני שלחמה בלטרון

עמק איילון הוא עמק השוכן בדרך שבין ירושלים לתל אביב. לכל אורך הדורות שימש ציר תנועה חשוב לירושלים, בשל מיקומו נערכו קרבות רבים על השליטה בו. שם העמק נגזר משמה של העיר איילון שהייתה בנחלת שבט דן לפני נדידת השבט צפונה. העמק מוזכר בספר יהושוע בפרק י' פסוק י"ב:

אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לה', בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל: שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומו של עמק איילון בין הרי ירושלים במזרח, גבעות השפלה מדרום והרי בנימין מצפון. גובהו של העמק נע בין 140 ל-200 מטרים מעל פני הים, שטחו כ–40 קילומטרים רבועים וקרקעותיו פוריות. מימיו של העמק מתנקזים לנחל איילון שמוצאו בהרי יהודה וסופו בנהר הירקון. בעמק שוכן פארק איילון-קנדה וניטע יער קק"ל - יער עזרא.

יישובים הנמצאים באזור העמק הם כפר בן נון, נוף איילון, שעלבים ומשמר איילון השייכים למועצה אזורית גזר; מבוא חורון השייך למועצה אזורית מטה בנימין והעיר מודיעין הנמצאת בצפון העמק.

בעמק עוברים כביש 1, כביש 424 וכביש 3 - המובילים כולם מהשפלה לכיוון הרי יהודה, וחוצה אותו גשר הרכבת של קו הרכבת המהיר לירושלים, המכונה גם גשר 6.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת הכיבוש הערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעד הכיבוש של שוּרַחִבּיל אִבּן חסנה כחלק מתוכנית הכיבוש הערבי ומרכז לכוחות הערבים במסעם לכיבוש הארץ במאה השביעית לספירה.

תקופת הצלבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצלבנים העריכו את עמק איילון כנכס אסטרטגי והקימו בו את מבצר לטרון ("לה טורון דה שבלייה" - מגדל האבירים בצרפתית), ששמו שובש ללטרון על ידי התושבים המקומיים.
  • יש המזהים באמאוס ניקופוליס שבעמק איילון את מיקומה של אמאוס, שבה, לפי האמונה נוצרית, התגלה ישוע הנוצרי לשני תלמידיו, לאחר תחייתו מן המתים.
  • באזור לטרון נערכו קרבות רבים בין הצלבנים למוסלמים. בלטרון נבנה מבצר שהוחזק על ידי מסדר הטמפלרים וננטש בשנת 1187. המבצר בלטרון הוקם כדי לתת מענה לבעיית חוסר הביטחון בתנועה בדרכים העולות לירושלים. רובו של המבצר נהרס לחלוטין בידי המוסלמים.

במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים בעמק איילון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריה יצחקי, עמק איילון ואתריו, הוצאת מודן, תל אביב 1990.
  • דברים שרואים מכאן - עמק איילון ומורדות הרי יהודה, מבוא חורון, 2008.
עמק איילון ומעליו גשר הרכבת
Magnify-clip.png
עמק איילון ומעליו גשר הרכבת
עמק איילון מיער המגינים
Magnify-clip.png
עמק איילון מיער המגינים

קואורדינטות: 31°50′53″N 34°58′30″E / 31.84806°N 34.97500°E / 31.84806; 34.97500