ירבעם בן נבט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ירבעם בן נבט
Ahijahs and Jeroboam.jpg
הנביא אחיה השילוני מעניק את הממלכה לירבעם, איור משנת 1728
שושלת ממלכת ישראל
תואר מלך ישראל
אב נבט
אם צרועה
צאצאים אביה, נדב
יורש העצר נדב
מלך ישראל ה-1
תקופת כהונה 928 לפנה"ס - 907 לפנה"ס
מנהיגי דת בתקופה אחיה השילוני ועדו הנביא
הקודם בתפקיד שלמה מלך ממלכת ישראל המאוחדת
הבא בתפקיד נדב
ירובעם מקים עגלי זהב. איור משנת 1372.

יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, דמות מקראית, מתואר במקרא כמלכה הראשון של ממלכת ישראל עם הפרדותה מממלכת ישראל המאוחדת המקראית. שנות מלכותו על פי הכרונולוגיה המקראית היו בין השנים 928–907 לפנה"ס. דמותו מתוארת בספר מלכים (א' יא-יב-יג-יד) ובספר דברי הימים (ב' יב-יג). אין בידינו עדויות חוץ מקראיות לקיומה של דמות זו.

ירבעם בימי שלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידיעות על מעשי ירבעם בחייו של שלמה, כפי שמתוארות בספר מלכים, מאופיינות בחוסר בהירות. הוא מתואר כבן לשבט אפרים (שבט שנחשב, ביחד עם שבט יהודה, לשבט מלוכה) שנולד לאם אלמנה (ההנחה היא שמטרת הכתוב בעובדת היותו בן לאלמנה היא להראות שירבעם ידע סבל מה הוא). בהמשך הוא התמנה לפקיד על עבודתם של בית יוסף (אלה הם השבטים אפרים ומנשה, שנחשבו לשבטים גדולים וחשובים בממלכת ישראל). ככל הנראה, משמעות התפקיד היא פיקוח על המיסוי בכל נחלת בית יוסף והאחריות להעביר את המס הנדרש בכל חודש לקופת שלמה- תפקיד פקידותי בכיר. ככל הנראה בזמן שכיהן בתפקיד זה הוא היה מעורב בנסיון למרד. לאחר כישלון המרד הוא נאלץ לברוח למצרים. מרד זה מתואר בחוסר בהירות בפסוק: "וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ: שְׁלֹמֹה, בָּנָה אֶת-הַמִּלּוֹא--סָגַר, אֶת-פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו" (מלכים א יא, כז). המדרש רואה במרד זה כנובע ממניעים אידאולוגיים, ושם בפיו של ירבעם את הטענה לשלמה: "אביך פרץ פרצות בחומה ליכנס בו עולי רגלים ואתה גדרת אותה לעשות אנגריא לבת פרעה להושיב שם עבדיה ומשרתיה". לפני שהספיק להימלט פגש בו אחיה השילוני, הנביא שניבא לו שהממלכה עתידה להתפצל ושהוא עתיד למלוך על ממלכת ישראל.

המלכת ירבעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מות שלמה התכנסו כל שבטי ישראל לשכם כדי להמליך את בנו של שלמה, רחבעם. ירבעם, ששמע על מות שלמה, חזר מגלותו במצרים. רחבעם לא שמע לעצת הזקנים וסירב לבקשת העם להקל את עול המסים. בתגובה, השיבו השבטים הצפוניים, כי "מַה-לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא-נַחֲלָה בְּבֶן-יִשַׁי" (מלכים א', י"ב, ט"ז). בשמעם שירבעם שב מגלותו, מינו שבטים אלו אותו למלך עליהם.

פולחן העגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הפולחן הישראלי שנחשף בתל דן, המתוארך לתקופת אחאב. ממצאים שנמצאו בסמוך מזוהים על ידי חלק מהחוקרים כפולחן ירבעם

המקרא מרבה לבקר את פולחן העגלים שייסד ירבעם בן נבט בבית אל ובדן. המקרא מתאר אף את מניעיו של ירבעם למעשי הפולחן, בשל רצונו ליצור אי תלות בין תושבי ממלכת ישראל לבין הפולחן בבית המקדש ירושלים שהייתה בתחום ממלכת יהודה. זאת כדי לבצר ולחזק את שלטונו בממלכת ישראל.

Cquote2.svg

וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד. אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית ה' בִּירוּשָׁלַ‍ִם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה. וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיָּשֶׂם אֶת הָאֶחָד בְּבֵית אֵל וְאֶת הָאֶחָד נָתַן בְּדָן. וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה לְחַטָּאת

Cquote3.svg
ספר מלכים א', יב כו-ל

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בתל דן המזוהה עם דן המקראית, נתגלה אתר פולחני מתקופת הברזל השנייה המתוארך למאה התשיעית לפני הספירה, תקופת אחאב. בנוסף מבנה שנמצא בסמוך המתוארך לשלהי המאה העשירית לפני הספירה, זוהה על ידי חלק מהחוקרים כאתר הפולחן של ירבעם המתואר במקרא. ממצאים פולחניים נחשפו גם משלהי תקופת הברונזה המאוחרת, עת ישבו בה הכנענים.‏[1]

המקרא מתאר את פולחן העגלים כיוזמה חדשה של ירבעם, ומציג אותה כחטא וכסטיה מהפולחן המקובל. אולם בביקורת המקרא עולה העובדה שפולחן עגלים מוזכר כבר במקרא במעשה חטא העגל מה שמעלה את ההשערה שהיו מסורות קדומות לפולחן זה. בנוסף, חפירות ארכאולוגיות בתל דן למשל, חשפו כי האתר שימש כמקום פולחן כבר בתקופות שקדמו להתנחלות הישראלית.

מחלת אביה בן ירבעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברבות הימים חלה אביה בן ירבעם באופן אנוש, וירבעם שלח את אשתו שתבקש רחמים מהנביא אחיה השילוני בתחפושת (בגלל יחסיהם העכורים). מסופר שהנביא זיהה אותה עוד לפני הגעתה אליו, מפני שכבר התנבא בכך. אחיה הודיע לה על הכרתת בית ירבעם בשל מה שתפס כמעשיו הרעים בעיני ה'. מיד כשחזרה הביתה שמעה על מות בנה וכעבור זמן מת גם ירבעם ובנו נדב מלך אחריו.

המלחמה נגד יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מלכים, מוזכרת בקצרה מלחמה שנערכה בינו לבין אביה מלך יהודה. בספר דברי הימים מתואר כי במלחמה הובס צבאו של ירבעם וכי מתו 500,000 מחייליו.

ירבעם בעיני חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיני חז"ל נחשב ירבעם למודל של מלך מרושע ואמרו עליו בפרק חלק שאין לו חלק לעולם הבא.

ירבעם בספרות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופרת יוכי ברנדס מיקדה את ספרה מלכים ג בדמותו של ירבעם, תוך תיאורו כנכדה של מיכל ונינו של שאול המלך. בספר היא מציעה נקודת מבט שונה וביקורתית על הסיפורים המתוארים בספרי שמואל ומלכים, בעיקר על הפן השלילי המיוחס לבית שאול וירבעם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראל קנוהל, השם: המספרים הסודיים של התנ"ך ותעלומת יציאת מצריים, ישראל:דביר, 2012. פרק שלושה עשר:מרד ירבעם וסיפור השיעבוד במצריים,עמ' 138-132.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי ישראל ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
ירבעם נדב בעשא אלה זמרי תבני עמרי אחאב אחזיה יורם
928 907 906 883 882/1 882/1 882 871 852 851
יהוא יואחז יואש ירבעם השני זכריה שלום מנחם פקחיה פקח הושע
842 814 800 784 748 748 747/6 737/6 735/4 733/2