תל בטש

תל בטש

תל בטש

תל בטש (תמנה)

תל בטש (בערבית: תַל אל-בַּטַאשִׁי) מזוהה עם תִּמְנָה המקראית, הינו תל קדום באזור השפלה, על גדתו המערבית של נחל שורק, לא רחוק מקיבוץ צרעה.

תמנה ככל הנראה כבר הייתה קיימת בתקופת הברונזה המאוחרת, ואחת מהסברות גורסת כי היא התמנה אשר נזכרת בסיפור יהודה ותמר בספר בראשית. אולם לא כל החוקרים מסכימים עם ההנחה הזאת: פרופסור אליה שמואל הרטום טוען כי העיר, שמוזכרת בסיפור יהודה ותמר, אינה אותה העיר מסיפור שמשון ומציע לזהותה עם חרבת תִּבְּנָה, צפונית-מזרחית לאביעזר.

לאחר מכן היא נזכרת בתקופת יהושע בן נון בעת התנחלות השבטים. העיר היוותה את גבולה הצפוני של נחלת שבט יהודה כפי שכתוב: "וְנָסַב הַגְּבוּל...וְעָבַר תִּמְנָה"(יהושע ט"ו, י').

בספר שופטים מוזכר שמה בהקשר לסיפורו של שמשון הגיבור אשר הלך לתמנה והתאהב שם באשה פלשתית שמאוחר יותר נשא אותה לאשה, כאמור: "וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים. וַיַּעַל וַיַּגֵּד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר אִשָּׁה רָאִיתִי בְתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים וְעַתָּה קְחוּ אוֹתָהּ לִּי לְאִשָּׁה"(שופטים י"ד,א'-ב').

המצאות הפלשתים בתמנה לא הייתה תופעה יוצאת דופן שכן מאז ומתמיד הייתה תמנה עיר בגבול ממלכת הפלשתים.

העיר הוחרבה בידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת 603 לפנה"ס, אולם נושבה מחדש בעת שיבת ציון והתקיימה עד סוף התקופה ההלניסטית.

במשנה מוזכרים חכמים תושבי תמנה (מוזכרת גם כ"תבנה") כך שזוהי עדות לקיומה של העיר גם בתקופת המשנה (המאה הראשונה לספירה).

התל התגלה במאה ה-19 על ידי שארל קלרמון-גנו. הוא חשב שהתל היה מחנה צבאי רומאי. בשנות ה-40 של המאה ה-20 נסקר התל על ידי בנימין מזר ויעקב קפלן שעמדו על חשיבות התל. מזר הציע בתחילה לזהות את התל עם עקרון, אבל לאחר שעקרון זוהתה בתל מקנה שונה הזיהוי לתמנה בגלל מיקומו המתאים לתאור המקראי. תל זה היה היחיד שהתאים לתאור.

החפירות הראשונות בתל נערכו כבר בשנת 1977 והם נמשכו במשך 12 עונות חפירה עד שנת 1989. בחפירות נחשפו שרידי ביצורים ומבנים מימי מלכי בית דוד השייכים למאה ה-7 לפנה"ס והמאה ה-8 לפנה"ס, באחד מהמבנים הללו נמצאו קנקני חרס שעל אחד מהם נתגלתה הכתובת: "למלך".

לא רחוק מן התל, על גדתו המזרחית של נחל שורק התגלו שרידי כביש רומי ומספר תלוליות הקרויות "תלוליות בטש" שהן שרידי ישוב מהתקופות הנאוליתית, הכלקוליתית ותקופת הברונזה.

לקריאה נוספת

• דובי טל, מוני הרמתי, רוני רייך, אבנים גדולות מן השמים, הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1998, עמ' 54.
• איתן אבניאון, המילון האנציקלופדי של המקרא, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
• כל מקום ואתר, הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2000.
• עמיחי מזר, תל בטש, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, כרך 1 עמודים 151-144

קישורים חיצוניים

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

• תל בטש, באתר "עידן התנ"ך".

_{קואורדינטות:}