שלמה נקדימון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלמה נקדימון

שלמה נקדימון (קָאמינקר) (נולד ב-29 ביולי 1936) הוא עיתונאי ישראלי ופרשן פוליטי, חוקר תולדות היישוב והמדינה. פרסם ספרים ובהם מחקרים מקיפים על אירועים ופרשיות בתולדות היישוב והמדינה. יועץ תקשורת של ראש הממשלה מנחם בגין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחיפה בשנת 1936. אביו, יצחק אשר קאמינקר,‏[1] היה חלוץ שעלה ארצה מגליציה המזרחית. בארץ ישראל נמנה עם מייסדי פועלי אגודת ישראל ונשא פנקס חבר מס' 1. על שמו נקרא משעול בפתח תקוה.

את דרכו העיתונאית החל בעיתון "חרות", ולאחר מכן עבר ל"ידיעות אחרונות". התמחה בעריכת תחקירים על הנעשה בזירה הפוליטית והמפלגתית ובדרכי קבלת ההחלטות בממשל.

בימי "פרשת לבון" חדר נקדימון בהיחבא (בהסתתרו בתא מיזוג האוויר) לבית ארלוזורוב בתל אביב, שבו נערכה ב-4 בפברואר 1961 ישיבת מרכז מפא"י שבה הודח פנחס לבון מתפקידו כמזכ"ל ההסתדרות, ומסר דיווח אותנטי של עד ראייה להתרחשות זאת שהייתה סגורה לתקשורת. הוא הועמד לדין על "חדירה לאולם סגור", אך יצא זכאי בדין מאחר שבית המשפט מצא כי "אין להשיב על ההאשמה".

בשנים 19781980, בתקופת המשא ומתן על הסכם השלום עם מצרים, שימש נקדימון כיועץ תקשורת לראש הממשלה מנחם בגין.

בשנת 1983, ולאחר מכן בשנת 1984, הרחיק נקדימון עד להונג קונג כדי לראיין את אברהם תהומי, שהיה סגן מפקד סניף "ההגנה" בירושלים ולאחר מכן ייסד את האצ"ל, והיה מעורב בחיסולו של המנהיג החרדי יעקב ישראל דה האן בשנת 1924. תהומי חי באחרית ימיו בהונג קונג. בראיונות לא הודה תהומי במפורש כי הוא האיש שירה באקדח בדה האן, אך נטל על עצמו את האחריות לביצוע הרצח, שהיה מוצדק בעיניו כמשימה לאומית שחובה היה לבצעה. לדבריו, המשימה הוטלה עליו על ידי יצחק בן צבי, יושב ראש הוועד הלאומי, יוסף הכט המפקד הארצי של ההגנה וזכריה אוריאלי, מפקד סניף ההגנה בירושלים. לעומת זאת, חשף נקדימון מסמך אותנטי בחתימת תהומי, שבו הוא מאשר את השתתפותו האישית בהתנקשות.

על ספרו "תמוז בלהבות", המתאר את סיפור תקיפת הכור האטומי בעיראק בשנת 1981, זכה נקדימון בפרס סוקולוב לתקשורת הכתובה לשנת 1993. בשנת 1995 קיבל פרס לחקר ביטחון ישראל מטעם מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים על מחקרו "חור שחור – ישראל, ארצות הברית, עיראק 1981–1991". בשנת 2008 (ה'תשס"ח), ביום העצמאות ה-60 של מדינת ישראל הוענק לנקדימון תואר יקיר העיר תל אביב על "תרומה ייחודית בתחום העיתונות, התקשורת, הפרשנות, המחקר, העיון והספרות"‏[2].

ספריו על תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו על תולדות המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוגרפיה פרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בגין (בשיתוף עם אביעזר גולן), הוצאת עידנים, 1978– סיפור חיים אלבומי על חייו של מנחם בגין

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "יצחק אשר קאמינקר", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2809.
  2. ^ יקירי תל אביב יפו, תשס"ח, עמ' 15], באתר עיריית תל אביב.