בתי המשפט בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Emblem of Israel.svg
הממשל בישראל
נשיא המדינה
ראובן ריבלין
ממשלת ישראל - הממשלה ה-33
ראש הממשלה
בנימין נתניהו
ממלא מקום ראש הממשלה
לא מונה באופן רשמי
היועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין
הכנסת - משכן הכנסת
יושב ראש הכנסת
יולי אדלשטיין
חבר הכנסת
ועדות הכנסת
חוקי יסוד
בתי המשפט בישראל
בית המשפט העליון
נשיא בית המשפט העליון
אשר גרוניס
בית המשפט הגבוה לצדק
המשפט בישראל
הבחירות בישראל
מפלגות בישראל

שיטת הממשל בישראל
פוליטיקה בישראל
הפרדת הרשויות בישראל
יחסי החוץ של ישראל

פורטל - הממשל בישראל
חזית בית המשפט העליון בירושלים
היכל המשפט בתל אביב. מימין בית משפט השלום ומשמאל בית המשפט המחוזי
הכניסה להיכל המשפט חיפה, שהינו בין המודרניים במבני מערכת בתי המשפט בישראל
בתי המשפט בפתח תקווה
בתי המשפט בנצרת עילית

בית משפט הוא ערכאה לה נותנת המדינה סמכות שפיטה כללית. שיטת המשפט הישראלית כוללת מערכת בתי משפט אזרחיים, ולצידם בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, בתי דין צבאיים, ובתי משפט מנהליים. על אכיפת פסקי הדין הניתנים בערכאות אלו מופקדת ההוצאה לפועל.

ככלל, סמכות שיפוט בעניין כלשהו במדינת ישראל תהא נתונה לאחת משלוש הערכאות של בתי המשפט, אלא אם כן, ניתנה סמכות זו לבית דין (ובלעז - "טריבונל"). ניתן לומר באופן כללי כי "בית משפט" הוא חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה, בעוד ש"בית דין" דן בעניין מסוים, ובדרך כלל לפי מערכת דינים מיוחדת ושונה ממערכת החוקים הרגילה.

בתי המשפט האזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק יסוד: השפיטה, אשר נחקק בשנת 1984 קובע שלוש ערכאות שיפוטיות: בית המשפט העליון, בית משפט מחוזי, ובית משפט השלום. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע את הסמכות העניינית של כל ערכאה, כלומר את המקרים בהם יש סמכות לבית המשפט לדון בעניין שמובא לפניו. בתי המשפט בישראל מחולקים למחוזות, ולכן, בנוסף לסמכות העניינית, נדרשת סמכות מקומית כדי שבית משפט יוכל לדון בתביעה.

בית המשפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה: שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום.

בית המשפט העליון יושב גם כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), בו הוא שומע עתירות נגד רשויות המדינה, ובכלל זה הממשלה והכנסת, עתירות נגד בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, ובתי דין צבאיים. בנוסף יש לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, סמכות שיורית במתן "סעד למען הצדק".

בעקבות הרחבת זכות העמידה, עתירות לבג"ץ כיום אינן חייבות להיות מבוססות על זכות משפטית של העותר המסוים, אלא על עקרונות צדק כלליים. מקורה של סמכות בג"ץ בחקיקה בריטית מתקופת המנדט, בה לא היה בארץ ישראל פרלמנט. סמכות בית המשפט הורחבה לאורך השנים בשורה של פסקי דין, ובמיוחד בשתי תקופות: הראשונה, אחרי קום המדינה, בשורה של פסקי דין שבהם קבעו השופטים זכויות יסוד כמו חופש הביטוי, חופש העיסוק ועוד, והתקופה השנייה, לאחר "המהפכה החוקתית", בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992.

על תפקידים וסמכויות נוספים של בית המשפט העליון, ראו בערך בית המשפט העליון.

בית המשפט המחוזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המשפט המחוזי דן בתביעות אזרחיות בתביעות של 2.5 מיליון שקל ומעלה‏[1], בהליכים פליליים בעבירות שדינן שבע שנות מאסר ומעלה, ובחריגים מסוימים (כגון עבירות "צווארון לבן"). בנוסף דן בית המשפט המחוזי בערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום, ושל בתי משפט ובתי דין המקבילים לבית משפט השלום, כמו בית משפט לנוער. לבית המשפט המחוזי יש גם סמכות לשבת כבית משפט לעניינים מינהליים וכבית הדין לענייני מים. בנוסף יש לבית המשפט המחוזי "סמכות שיורית" בתחום האזרחי והפלילי‏[2], כלומר סמכות לדון בכל עניין שאינו בסמכות בית משפט אחר.

קיימים שישה בתי משפט מחוזיים:

מחוז עיר נשיא/ה מכהן/ת שופטים ב-1960‏[3] שופטים ב-1970 שופטים ב-1981‏[4] שופטים ב-2011
מחוז הצפון נצרת עילית יצחק כהן - 3 5 14
מחוז חיפה חיפה יוסף אלרון 17 14 16 27
מחוז תל אביב תל אביב דבורה ברלינר 18 24 37 52
מחוז ירושלים ירושלים דוד חשין 11 12 17 25
מחוז הדרום באר שבע יוסף אלון - 7 10 20
מחוז המרכז לוד אברהם טל - - - 26
סה"כ 46 60 85 162

לבית המשפט המחוזי מרכז, שהוא החדש ביותר מבין בתי המשפט המחוזיים, אין עדיין סמכות לדון בעניינים הבאים: עניינים מנהליים; ענייני פשיטת רגל; פירוק תאגידים; ערעורי מיסים; עתירות אסירים - בכל אלו בית משפט מחוזי תל אביב מרחיב את הטריטוריה שלו גם למחוז המרכז.

בית משפט השלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית משפט השלום הוא הערכאה הנמוכה, מהווה ערכאה ראשונה לרוב הסכסוכים האזרחיים והמשפטים הפליליים.

בעניינים אזרחיים דן בית משפט השלום בתביעות שערכן פחות מ-2.5 מיליון שקל, ובתביעות שעניינן חזקה במקרקעין, שימוש במקרקרעין ופירוק שיתוף במקרקעין (סכסוכים בקשר לבעלות במקרקעין - נידונים בבית המשפט המחוזי‏[5]).

בעניינים פליליים דן בית משפט השלום בעבירות שעונשן עד שבע שנות מאסר, כולל מספר עבירות שהעונש המצטבר עליהן עולה על 7 שנות מאסר (למשל עבירות סמים). לרוב יושב בהרכב שופט אחד.

בית משפט השלום כולל בתוכו גם בתי משפט לעניינים מוגדרים:

  • בית משפט לענייני משפחה[6] - סכסוכים בתוך המשפחה.
  • בית משפט לתביעות קטנות[7] - סכסוך אזרחי בסכום של עד 33,800 ש"ח‏[8].
  • בית משפט לעניינים מקומיים - דיון פלילי על עבירות בניגוד לחוקי עזר של רשות מקומית, לדוגמה: בקשה להישפט לאחר קבלת דו"ח חנייה שנרשם על ידי פקח עירוני (במקום לשלם את הדו"ח ולהודות באשמה).
  • בית משפט לתעבורה - בית-משפט, שבו יושבים שופטים המנהלים תיקים בתחום התעבורה, הנהיגה והרכב. לדוגמה: אזרח המערער על דו"ח תנועה שנרשם על ידי שוטר, ערעור על פסילת רישיון שרשות מוסמכת הטילה על נהג או בעל רכב, בירור אשמה לאחר תאונת דרכים, התנהגות של נהגי רכב ציבורי בניגוד להנחיות משרד התחבורה וכדומה.
  • החלטות ראש ההוצאה לפועל בנושאים משפטיים.

בתי משפט אלה דנים בעניינים מסוימים שהוקצו להם, לשם יעילות הדיון והתמחות השופטים בבעיות הספציפיות שמעורר הדיון בכל תחום, אך הם נחשבים כחלק ממערכת בתי המשפט ואינם חיצוניים לה.

בתי דין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד מערכת בתי המשפט קיימים במדינת ישראל אף בתי דין העוסקים בעניינים ספציפיים, שהחוק מעניק להם סמכות ייחודית בעניינים מסוימים, ולהם מערכות חוקים והליכים מיוחדים. המדובר בבית הדין לעבודה, בית הדין הרבני (ובתי דין דתיים של עדות דתיות נוספות), בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ובית דין צבאי. כן קיימים בתי דין נוספים (כגון בתי הדין המשמעתיים של עובדי המדינה). במקרים מיוחדים, ניתן להגיש עתירה (ולא ערעור רגיל) לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, נגד החלטה של בתי דין אלה.

ייחודם של בתי הדין הוא הן במערכות החוקים המיוחדות לפיהן כל בית דין נוהג (לדוגמה - בית הדין הרבני פוסק על פי המשפט העברי, ובית דין צבאי פוסק על פי חוק השיפוט הצבאי) והן בכך שהשופטים היושבים בדין הינם בעלי הכשרה ייחודית לעניין בו הם דנים: דיינים בעלי השכלה תורנית בבית הדין הרבני, נציגי עובדים ונציגי מעבידים בבית הדין לעבודה, וקצינים בבית הדין הצבאי. בבית הדין לעבודה ובבית הדין הצבאי יושב בדין שופט משפטן לצד "אנשי השטח" (הקצינים ונציגי העובדים והמעבידים).

רוב המקרים שבהם דנים בתי הדין הינם מקרים בהם יש להם סמכות ייחודית הגוברת על סמכותו של בית המשפט (ולמשל עניינים הנוגעים להסכם קיבוצי הם בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, ונישואין וגירושין של יהודים בישראל שהינו בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני).

קיימים מקרים שבהם ישנה סמכות מקבילה. בית הדין הרבני מוסמך לדון, בהסכמת הצדדים, אף בסכסוכים אזרחיים המובאים בפניו, כאשר אילו אלו היו מובאים בפני בית המשפט, אף לו הייתה הסמכות לדון בכך. למשל, צו קיום צוואה ניתן לבקש בבית הדין הרבני, על אף שגם לרשם לענייני ירושה, ולבית המשפט למשפחה (שהינו חלק ממערכת בתי המשפט האזרחית) סמכות לתת צו קיום צוואה.

בתי דין דתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בתי דין דתיים

בתי דין דתיים דנים בענייני מעמד אישי, משפחה והקדשות, בעיקר בסכסוכים הקשורים לנישואין וגירושין. בתי הדין מחולקים לפי עדות דתיות בהתאם להשתייכות הדתית של בעלי הדין, לפי חלוקה שנקבעה בעיקרה בתקופת האימפריה העות'מאנית ועודכנה מעט מאז.

לבתי דין דתיים סמכות שיפוט ייחודית לגבי נישואין וגירושין, וסמכות שיפוט מקבילה לבתי המשפט האזרחיים בענייני משפחה אחרים, המותנית לעתים בהסכמת הצדדים. ישנם הבדלים בהיקף הסמכות לפי העדות הדתיות השונות. בתחילה היה לבתי הדין הדתיים מעמד עצמאי מול בתי המשפט האזרחיים, אך פסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים הכפיפה אותם לפסיקת בית המשפט העליון, ולחוק האזרחי.

בתי הדין הדתיים כוללים:

  • בתי הדין הרבניים: דנים בענייני יהודים. השופט מכונה דיין. במערכת זו שתי ערכאות: בית הדין הרבני האזורי וערכאת הערעור - בית הדין הרבני הגדול. הדין החל הוא דין תורה, כלומר מסורת הפסיקה הרבנית האורתודוקסית – ההלכה. בית המשפט העליון קבע כי בתי הדין כפופים גם לחוק האזרחי, למשל חוק יחסי ממון.
  • בית דין שרעי: דן בענייני מוסלמים. השופט מכונה קאדי. דן לפי החדית' השאפעי הנהוג בקרב המוסלמים באזור.
  • בתי הדין הדתיים הדרוזיים: דנים בענייני דרוזים. השופט מכונה קאדי-מד'הב. שתי הערכאות: בית הדין הדתי הדרוזי ובית הדין הדתי הדרוזי לערעורים.
  • בתי דין של העדות הנוצריות השונות. סמכות השיפוט שלהן בענייני נוצרים הוגדרה בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל משנת 1922 ולא חל בה שינוי מאז. בתי דין אלה אינם חלק ממערכת המשפט של המדינה, בשונה מבתי הדין העוסקים ביהודים, מוסלמים ודרוזים, אך יש להם סמכות ולפסקי הדין שלהם נפקות זהה בדין המדינה. כן נתונה להם סמכות עזר בחוקים שונים הנקראים חוקי בתי הדין הדתיים.

בתי דין לעבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית הדין לעבודה

מערכת שיפוט ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית המתמחה בשפיטה בתחום משפט העבודה ועוסקת בסכסוכים בין עובד למעביד כולל ארגוני עובדים. תחום מרכזי נושא בו עוסקים בתי הדין לעבודה הם דיני הביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד). לבתי דין אלה יש שתי ערכאות: בית הדין האזורי לעבודה, וערכאת ערעור - בית הדין הארצי לעבודה.

בתי דין צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית דין צבאי

מערכת השיפוט בצבא-הגנה לישראל שהוקמה בחוק השיפוט הצבאי.

בית משפט צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית משפט צבאי (ישראל)

בתי משפט צבאיים פועלים באזור יהודה והשומרון, המוחזק בתפיסה לוחמתית על ידי צה"ל מתוקף תחיקת הביטחון באזור זה, בו לא הוחל החוק הישראלי. עיקר עיסוקם הוא בעניינים פליליים-ביטחוניים.

ייעודה של מערכת בתי המשפט הצבאיים באזור יהודה והשומרון לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, תוך הבטחת הליך הוגן וקיום משפט צדק.

ערכאות מנהליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כולל בתי דין משמעתיים בשירות המדינה, ועשרות רבות של ועדות ערר וגופים מעין שיפוטיים היושבים בדיונים שבין האזרח לרשות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית משפט השלום הרצליה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתי המשפט המחוזיים, באתר בתי המשפט
  2. ^ כלומר, הוא דן בכל תביעה בתחום האזרחי או הפלילי (למעט תביעה שעניינה מתן "סעד למען הצדק") שאינה בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר.
  3. ^ הודעה בדבר מספר השופטים בבתי משפט מחוזיים ובבתי משפט השלום, 11 בספטמבר 1960, ילקוט הפרסומים 797, עמ' 118
  4. ^ הודעה בדבר מספר השופטים שיכהנו בבתי המשפט המחוזיים, 4 בפברואר 1981, ילקוט הפרסומים 2698, עמ' 1214
  5. ^ סעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
  6. ^ וראו, חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995
  7. ^ סעיף 59 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
  8. ^ תקרת סכום התביעה מעודכנת לינואר 2014

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.