שעונית נאכלת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgשעונית נאכלת
Passion fruit 700.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: מלפיגאים
משפחה: שעוניתיים
סוג: שעונית
מין: שעונית נאכלת
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Passiflora edulis

שעונית נאכלת (שם מדעי: Passiflora edulis; שם עממי: פסיפלורה), הוא צמח מטפס אשר מטופח מסחרית לשם פריו האכיל. מקור הצמח באמריקה הדרומית ומגדלים אותו בהיקף נרחב במספר גדל והולך של מדינות כדוגמת הודו, ניו זילנד, הקריביים, ברזיל, אקוודור, קליפורניה, פלורידה, הוואי, אוסטרליה, מזרח אפריקה, דרום אפריקה וישראל. שמו של הפרי בא לו כפי הנראה בגלל הפריחה שלו, המזכירה את לוח השעות של השעון.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרח הפסיפלורה

לפרי השעונית הנאכלת צורה עגולה עד אובלית, קוטר הפרי 4 - 10 ס"מ, צבעו סגול או צהוב כאשר הוא בשל בהתאם לזן, תוכנו רך עד קשה, נוזלי ובו גרגרים שחורים רבים. טעמו מתוק חמצמץ, ויש המייחסים לו תכונות מרגיעות. הפרי ניתן לגידול לשם מאכל או להפקת מיץ, אשר לעתים קרובות משמש כתוספת למיצים אחרים בשל הארומה שלו. הדרך הנפוצה למאכל הפרי הוא בחצייתו לשניים והוצאת הזרעונים עם כפית.

קיימים שני סוגים של פסיפלורה (במספר רב של זנים), והם שונים חיצונית אחד מהשני. הסוג הצהוב יכול להגיע לגודלה של אשכולית, והוא בעל קליפה חלקה, מבריקה, קלילה ואוורירית, ובאוסטרליה הוא משמש ככנה לסוג הסגול. הסוג הסגול הוא קטן מלימון, ובעל קליפה חלקה, מבריקה, וניתן לאכול אותו גם כאשר קליפתו יבשה ומקומטת בבגרותו.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בפוארטו ריקו, הפרי נקרא פָ‏‏ר‏צַ‏ה‏, וההנחה הרווחת היא שהוא מוריד לחץ דם.
  • בברזיל, מוס פסיפלורה הוא קינוח שכיח, והזרעים משמשים לעתים לעיטור סוגים מסוימים של עוגות. מיץ פסיפלורה גם כן מאוד נפוץ.
  • באינדונזיה הפרי נאכל טרי. עם זאת, מאוד מקובל לסנן את הפרי לקבלת מיץ, ולבשל אותו עם סוכר לקבלת סירופ סמיך. לאחר מכן הוא מעורבב עם מים וקרח לשם הכנת משקה.
  • בהוואי הפרי נקרא ליליקוי, ולרוב נצרך טרי. סירופ פסיפלורה מקובל כתוסף לברד, גלידות, מוצ'י (עוגיות אורז) ושאר קינוחים. פרי טרי אינו נמצא לרוב בשווקים, ולכן רוב הפירות הטריים הנאכלים גדלים בחצרות פרטיות.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרי טרי ידוע כמכיל רמות גבוהות של ויטמין A, אשלגן, וסיבים תזונתיים. הסוג הצהוב משמש להכנת מיצים, ואילו הסגול נמכר טרי בשווקים. המיץ הוא מקור טוב לחומצה אסקורבית (ויטמין C).

ערלה בפסיפלורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוסקי ההלכה היהודית דנו אודות צמח זה, האם להחשיבו כעץ אשר נוהג בו דין ערלה, או כירק אשר לא נוהג בו דין ערלה. הרב שניאור רווח כתב שדינו כירק, כיוון שמוציא פירות בתוך שנתו הראשונה, אולם הרב יואל פרידמן ופוסקים נוספים חלקו על היתר זה‏[1].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]