תומר פרסיקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תומר פרסיקו

ד"ר תומר פרסיקו (נולד ב-7 במאי 1974) הוא חוקר ומרצה בתחומי דתות העולם, העידן החדש והיהדות. פרסיקו פעיל חברתי למען חופש דת ובעל בלוג "לולאת האל", העוסק בנושאים אלה.

ביוגרפיה אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומר פרסיקו נולד וגדל למשפחה חילונית בחיפה, עד גיל 15 בנווה שאנן ואחר-כך בשכונת אחוזה, בה התגורר עד הצבא. בגילאים 9-8 התגורר במשך שנתיים עם משפחתו בטורונטו, קנדה.

למד בבית הספר עירוני ג'. היה חבר בתנועת הנוער 'המחנות העולים' ובצבא היה בגרעין נח"ל "אתגר" שישב בעמק יזרעאל. במהלך הצבא היה שנה קומונר ב'המחנות העולים'. בתום שירותו הצבאי נסע עם בני הגרעין שלו לטיול במזרח. הוא שהה חודשיים בנפאל ושמונה חודשים בהודו. בראיון לשחר סמוחה בגלובס הוא מספר:

"השינוי הגדול התרחש כשנסעתי להודו אחרי הצבא", הוא מחייך. "בגלל שאני יסודי אמרתי לעצמי שאני אבדוק את הגורואים ואת דתות המזרח ואוכיח לעצמי שהכול שטויות, וכך אוכל לחזור הביתה שמח וטוב לב - אבל מה שקרה זה שגיליתי שלדעתי, לפחות, לא הכול שטויות. עשיתי שם קורס ויפאסנה וגיליתי הרבה דברים על עצמי ועל הקשר שלי עם העולם. אפשר לומר שבכמה שנים הראשונות לפאזה הרוחנית שלי הייתי די בודהיסט ובעשור האחרון התקרבתי למסורת אבותיי". ‏[1]

סבו וסבתו מצד אביו ומצד אמו עלו לישראל מפולין כפליטים אחרי מלחמת העולם השנייה. לפרסיקו אח ואחות צעירים. אחיו, אורן פרסיקו, כותב ב"העין השביעית". פרסיקו נשוי, לו בן אחד והוא מתגורר בירושלים.

לימודי פילוסופיה ודתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסיקו חזר וטייל בהודו, שם למד את המסורות הדתיות המקומיות, ובסך הכל שהה בתת-היבשת ההודית כשנתיים מחייו. לאחר שובו ב- 1997 מהודו סיים תואר ראשון בהצטיינות בחוג לפילוסופיה ובהצטיינות יתרה בתוכנית למצטיינים באוניברסיטת חיפה. אחר-כך סיים תואר שני בהצטיינות בחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית (2004-2000). נושא עבודת התזה שלו היה "החזרה – מודל של התפתחות מיסטית: כפי שמודגם על פי הגותם של מייסטר אקהרט והראי"ה קוק". המנחה שלו היה פרופסור גדליהו (גי) סטרומזה. בשנים 2008-2006 למד לצורך קבלת תעודת הוראה במכון הרטמן בירושלים.

בשנים 2013-2010 כתב דוקטורט בתוכנית לדתות זמננו, אוניברסיטת תל אביב. בשנת 2013 אושר הדוקטורט של פרסיקו, אותו כתב בהנחיית פרופ' רון מרגולין. כותרת החיבור: "מדיטציה יהודית": התפתחותה של תרגולת רוחנית מודרנית ביהדות זמננו. המחקר בודק מה נלמד היום תחת הכותרת של "מדיטציה יהודית", מאבחן את מקורות ההשפעה השונים שתרמו לתופעה (הקבלה, החסידות וכן דתות המזרח) ומנתח את התופעה מבחינה פנומנולוגית וסוציולוגית.

פרסיקו עבד שלוש שנים כמורה לתנ"ך ותרבות ישראל בחטיבת הביניים של בית הספר הריאלי העברי חיפה. כמו כן העביר קורסים ב'מכון אבשלום', ב'אסכולות' מטעם האוניברסיטה הפתוחה וכיום הוא מלמד בישיבה החילונית בירושלים. החל משנת 2010 הוא מרצה בבית הספר לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב על נושאי תרבות העידן החדש והופעותיה ביהדות זמננו.

קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ- 2005 עד 2011 כתב טור קבוע בערוץ הניו אייג' של nrg מעריב, וכמו כן תרם מאמרים לעיתונים כגון 'הארץ' ו'מקור ראשון'. בשנת 2006 פתח את הבלוג "לולאת האל – החוויה הדתית לסוגיה", בו הוא מרכז את כל מאמריו. המאמרים עוסקים בעיקר ברוחניות, העידן החדש ובדת היהודית. ד"ר יהודה מירסקי כתב עליו באתר Jewish Ideas Daily:

"הבלוג של... תומר פרסיקו, הפך אותו לאחד מהמבקרים המעניינים בצורה מתמדת של החיים הדתיים בישראל." ‏[2]

מאז 2012 הוא עורך את "רוח הארץ", כתב עת שנתי. נושא הגיליון הראשון היה: "מזרוח המערב: העולם המערבי מאמץ את תמונת העולם המזרחית".

על מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסיקו פרסם מאמר בכתב העת 'תכלת' ובו הוא טוען שככל הנראה הרבי מלובביץ' ראה בעצמו המשיח וכך גם חסידיו ראו בו. ‏[3]

המאמר הנקרא ביותר בבלוג של פרסיקו, שזכה לעשרות אלפי צפיות, הוא "אהוב את בת זוגך, ואל תירשם ברבנות". בו פירט את הסיבות למה לא כדאי להתחתן ברבנות. ‏[4]

פרסיקו פרסם סדרת מאמרים על שי טובלי, שהכריז על עצמו כ"בודהא מאוריון" ו"המתקשר הבלעדי של צוות ברואי הגלקסיה". ‏[5][6]

הוא ראיין אחד מחסידיו של טובלי והצביע על כך שטובלי מטיף לחילופי זוגות ויחסים הומוסקסואליים בין מאמיניו של טובלי ובינו. פרסיקו כתב גם על מנהגים מוזרים של חסידי טובלי כמו שטיפת תחתוניו ורקיחת תרופות מזרעו. ‏[7][8] טובלי איים על פרסיקו שאם לא יסיר את הפוסט וישלם לו מאה אלף ₪ כפיצוי, הוא יתבע אותו תביעת דיבה. פרסיקו הצליח לגייס מקוראיו 30 אלף ₪ תוך כמה ימים, כדי לממן את הגנתו במשפט. כשטובלי פנה לבית המשפט בבקשה למתן צו להסרת הפוסט, דחתה השופטת את בקשתו ופסקה לו הוצאות משפט לטובת פרסיקו. בעקבות כך חדל טובלי מאיומיו. ‏[9][10]

במאמר בהארץ הסביר פרסיקו לכאורה, כי נוער הגבעות, בהשפעת הרב יצחק גינזבורג, חותר להתנהגות אותנטית, ומאמין שהיא מקרבת אותו לאלוהים. אחד מביטויה הוא פעולה אלימה מתוך נקמה‏[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שחר סמוחה, "בודהיזם, יהדות ורוחניות: תומר פרסיקו 'מציל את אלוהים'", באתר גלובס, 6 בספטמבר 2012
  2. ^ יהודה מירסקי, "מזל דלי בציון", באתר jewishideasdaily.com‏, 17 במאי 2012
  3. ^ תומר פרסיקו, "המשיח האבוד של חב"ד", באתר תכלת 36, קיץ התשס"ט / 2009
  4. ^ תומר פרסיקו, "אהוב את בת זוגך, ואל תירשם ברבנות", בבלוג לולאת האל, 23 בינואר 2011
  5. ^ תומר פרסיקו, "סופו של גורו – שי טובלי הציץ ונפגע", בבלוג לולאת האל, 3 בדצמבר 2006
  6. ^ תומר פרסיקו, "גלגולו האחרון של שי טובלי", בבלוג לולאת האל, 30 במרץ 2009
  7. ^ תומר פרסיקו, "הכת של שי טובלי – עדות מבפנים", בבלוג לולאת האל, 30 בינואר 2011
  8. ^ דברים דומים פרסם גם אורי בלאו בכתבה בעיתון הארץ אורי בלאו"אלוהים לא סגור על עצמו", באתר הארץ, 6 במרץ 2007
  9. ^ עדי דקל-קורן, "סוף המערכה: טובלי VS פרסיקו, פרק סיום", באתר nrg מעריב, 6 באפריל 2011
  10. ^ שחר סמוחה, "בודהיזם, יהדות ורוחניות: תומר פרסיקו 'מציל את אלוהים'", באתר גלובס, 6 בספטמבר 2012
  11. ^ תומר פרסיקו, הקשר בין ברוך גולדשטיין, הקבלה של חב״ד והרומנטיקה, הארץ 19.2.2014