מבני קבורה עגולים בפלמחים

מבני קבורה עגולים בפלמחים
צילום אתר הקבורה לאחר חפירתו
צילום אתר הקבורה לאחר חפירתו
מידות
גובה מעל פני הים 5 מטר
היסטוריה
תקופות התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל
סוג אתר קבורה
אתר ארכאולוגי
התגלה 2005
חפירות רשות העתיקות (2005)
ארכאולוגים אמיר גורזלזני
גישה לציבור לא
מיקום
מיקום סמור למתקן התפלה שורק
קואורדינטות 31°56′37″N 34°43′59″E / 31.943527777778°N 34.732944444444°E / 31.943527777778; 34.732944444444
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דגם מבנה קבורה במוזיאון בית מרים - הים ומלואו

מבני הקבורה העגולים הם שרידים ארכאולוגיים של מבנים מאבן אשר שימשו לקבורת גלוסקמאות מהתקופה הכלקוליתית. האתר התגלה בשנת 2005 במהלך העבודות להקמת מתקן התפלה שורק בפארק תעשיות פלמחים[1].

תיאור האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנים, שצורתם לרוב עגולה, עשויים אבני גוויל מכורכר מקומי, וקוטרם כשניים עד שלושה מטרים. בתוך המבנים הונחו גלוסקמאות כורכר, אחת או שתיים במספר, אשר שימשו לקבורה משנית של המת. בנוסף נמצאו מבני קבורה בעלי מתאר סגלגל ומלבני. באתר נחשפו כ-50 מבנים שלרובם פתח מלבני חתום בלוח אבן הפונה לכיוון צפון, בהם נחשפו מצבות ממוקמות בתוך נישות הפונות מזרחה. המבנים מסודרים בשורות ישרות והמרווחים ביניהם רוצפו באבני כורכר קטנות, עובדות המעידות על תכנון מראש של האתר. לפי הממצאים, אתר הקבורה היה פעיל במשך כמה דורות. נחשפו ארבע-חמש שכבות של מבני קבורה. ייתכן שכל מבנה שימש כאתר קבורה של משפחה גרעינית[1].

סימני פולחן נוספים הם כלי חרס שנמצאו בגומחות שנחצבו סמוך למצבות, או בגומחות ששולבו בקיר לידן, במקצת המבנים. על רצפת אחד המבנים, קרוב לאחת המצבות, נמצאו סימני שרפה. גם בתוך אחד הכלים שהוצאו מהגומחות היו סימני שרפה.

תארוך המבנים לתקופה הכלקוליתית נעשה באמצעות הבזיכים שנמצאו באתר. הבזיך מהווה "מאובן מנחה" לתקופה הכלקוליתית. ייחודו של בית הקברות בנוסף למצב השתמרותו, הוא בגילוי מבני אבן לראשונה במישור החוף, שבתוכם קבורות עצמות הנפטרים בגלוסקמות כורכר.

מנהגי קבורה כלקוליתיים ידועים מאתרים רבים בישראל, כגון במערת הקבורה בפקיעין וחדרה. המאפיין העיקרי שלהם הוא קבורה בגלוסקמאות מחומרי גלם שונים, בגדלים ובעיטורים מגוונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 רן שפירא, לא במערה, באתר הארץ, 24 במאי 2005