עמינדב דיקמן

עמינדב דיקמן
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	21 בדצמבר 1958; ורשה, רפובליקת פולין
פטירה	2 ביוני 2022 (בגיל 63)
מדינה	ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת ז'נבה
תקופת הפעילות	מ-1996
פרסים והוקרה	פרס טשרניחובסקי; פרס ראש הממשלה ללשון העברית ;

עמינדב אלכסנדר דיקמן (21 בדצמבר 1958 – 2 ביוני 2022) היה מתרגם וחוקר ספרות ישראלי, פרופסור בחוגים לספרות עברית ולספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

דיקמן נולד בוורשה, פולין, בנו של המתרגם וחוקר הספרות שלמה דיקמן. עלה לישראל עם משפחתו ב-1960. למד בחוג ללימודים קלסיים באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1996 סיים את לימודיו לתואר שלישי באוניברסיטת ז'נבה, בהנחיית חוקר הספרות והוגה הדעות ג'ורג' שטיינר.

בשנים 1996–2001 עבד כמרצה (Assistant Professor) באוניברסיטת מדינת פנסילבניה בארצות הברית. בשנת 2001 הצטרף כמרצה בכיר לאוניברסיטה העברית, כיהן כראש המגמה ללימודי תרגום וכראש בית הספר לספרות. בשנת 2002 נבחר להיות חבר יועץ באקדמיה ללשון העברית ושימש כחבר האקדמיה וחבר ועדת האקדמיה למונחי הספרות. בעבר היה ראש מערכת הרבעון הספרותי "קשת החדשה". דיקמן כתב ותרגם פלינדרומים^[1].

בשנת 2011 החל דיקמן לפרסם בדחק - כתב עת לספרות טובה.

בשנת 2012 הוענק לו פרס ראש הממשלה ללשון העברית^[2]. באותה שנה הוענק לו גם פרס טשרניחובסקי על ידי עיריית תל אביב-יפו^[3].

בשנת 2016 זכה בפרס שרת התרבות ליצירה ספרותית^[4].

נפטר ב-2 ביוני 2022 ממחלת הסרטן. הובא למנוחות בבית העלמין בשביל מנוחה נכונה בראשון לציון^[5].

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיקמן תרגם משפות מקור רבות, בהן רוסית, צרפתית, אנגלית, יוונית עתיקה ולטינית^[2].

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Homer in English / edited with an introduction and notes by George Steiner; with the assistance of Aminadav Dykman (London: Penguin, 1996)
The Psalms in Russian poetry: a history (Genève: Slatkine, 2001)

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטא ועונשו ודוסטויבסקי, מבחר מאמרים, בעריכת מנחם ברינקר ורנה ליטוין, תרגמו מרוסית - עמינדב דיקמן ומ. שני, תרגמו מאנגלית - רלה מזלי ויצחק קומם (ירושלים: כתר, 1983)
שלוש אהבותיו של דוסטויבסקי, מאת מארק סלונים (תל אביב: עם עובד, תשמ"ד 1983)
אופאלינוס, או, האדריכל, מאת פול ואלרי, (ירושלים: כרמל, תשנ"ד 1994) (בשיתוף, דן צלקה)
שירת הכוכבים, אנתולוגיה משירת צרפת במאה הט"ז, בחר, תרגם ופירש עמינדב דיקמן, (ירושלים: הוצאת כרמל; המפעל לתרגום ספרי מופת, תשנ"ו 1996) (עברית וצרפתית עמוד מול עמוד, עם שער נוסף).
שירים ראשונים ואחרונים, מאת יוסיף ברודסקי, מרוסית – עמינדב דיקמן, (תל אביב: דביר, תשנ"ז 1997)
מגן אכילס ושירים אחרים, 1927–1973, מאת ויסטן יו אודן, תרגום, מבוא והערות - עמינדב דיקמן, (ירושלים: כרמל, תשנ"ט 1998)
שירי העצבת, איגרות מחוף הים השחור: אלגיות נבחרות, מאת פובליוס אובידיוס נאזו, תרגם בלווית הקדמה ופירושים עמינדב דיקמן, פתח דבר מאת ג'ורג' שטיינר, (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, המפעל לתרגום ספרי מופת, תש"ס 2000)
רפואות האהבה, מאת פובליוס אובידיוס נאזו, תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות עמינדב דיקמן, (ירושלים: כרמל, תש"ס 2000) (כולל את תרגומו של שמואל דוד לוצטו לרפואות האהבה)
דור שלי, חיה שלי, משירת רוסיה במאה העשרים, בחר ותרגם עמינדב דיקמן, (תל אביב: הוצאת שוקן, 2002)^[6]
67 שירים, מאת פול ורלן, בחר ותרגם מצרפתית, מבוא והערות עמינדב דיקמן (ירושלים: כרמל, תש"ע 2010)^[7]
בארוקו, אנתולוגיה משירת אירופה במאה ה-17, עריכה ותרגום עמינדב דיקמן, הוצאת כרמל, 2012^[8].
אפיגרמות כך ואחרת: וריאציות על נושאים עתיקים. מבחר, תרגום, דיגום, הערות ואחרית דבר עמינדב דיקמן. (תל אביב: חרגול, 2016)^[9]
הצלב והוֶּרד: שירה לטינית מימי הביניים, הוצאת קשב לשירה, 2017^[10].
רסיסים יוָניים, הוצאת קשב לשירה, 2021^[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמינדב דיקמן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
עמינדב דיקמן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
רשימת הפרסומים של עמינדב דיקמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
עמינדב דיקמן, באתר האוניברסיטה העברית
עמינדב דיקמן באתר האקדמיה ללשון העברית
מיה סלע, העיירה בוערת, באתר הארץ, 23 במרץ 2012
אריאל הורוביץ, ‏"העבודה שלי לא בנויה על ויתורים לקורא", בעיתון מקור ראשון, 29 בינואר 2019

מכּתביו ומתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השגתי לי עט נובע. רציתי לתרגם שירה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2005; אוטוביוגרפיה של עמוד אחד
רוסית, פולנית, יוונית. מה זה בכלל משנה, באתר הארץ, 5 ביוני 2006; ביקורת על הספר "שבעה שערי שירה - משוט פיוטי על פני תרבות" מאת אריה סתיו
עמינדב דיקמן על "דוקטור פאוסטוס" ו"אהלי יפת", באתר הארץ, 5 ביוני 2012
שירים מאת פייר דה רונסאר. תירגם מצרפתית עמינדב דיקמן, באתר הארץ, 9 ביוני 2022

עם מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונן סוניס, יהושבע סמט שינברג, רועי חן, ניר רצ'קובסקי, אסף ברטוב, יעל בן ישראל, יהונתן ורדי, עדו ניצן, עמינדב דיקמן - שורות פרידה, באתר הארץ, 9 ביוני 2022
מאיר ויזלטיר, הגיגים מקוטעים במות ידיד יקר, באתר הארץ, 9 ביוני 2022
רפי וייכרט, לזכר חברי האהוב עמינדב דיקמן, באתר הארץ, 9 ביוני 2022
אהוביה כהנא, מחווה לעמינדב דיקמן - הָאִישׁ שֶׁקָּטַף אֶת כָּל פְּרִי עֵץ הַחָכְמָה, באתר הארץ, 9 ביוני 2022
איתמר לוין, מחווה לזכרו של עמינדב דיקמן - קלימכוס, באתר הארץ, 9 ביוני 2022
עמינדב דיקמן זכרו לברכה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 2 ביוני 2022
אריאל הירשפלד, חֲקוּקוֹת אוֹתִיּוֹתַיך בְּתַבְנִית עוֹלָמִי, רְחִימָה בַּלְשׁוֹנוֹת, באתר הארץ, 6 ביולי 2022
דן מירון, איש המקוריות והמקורות, באתר הארץ, 6 ביולי 2022
ריינר מריה רילקה, אלגיה למרינה צבטייבה־אפרון. התרגום של שמעון זנדבנק מוקדש לזכרו של עמינדב דיקמן, באתר הארץ, 6 ביולי 2022
אגתה גז'יבּוֹבסקה־ויאטרק, הידע הרחב של עמינדב גילה לי פנים חדשות בספרות העברית, באתר הארץ, 6 ביולי 2022
ד"ה לורנס, תפילת שמואל, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2022
רסיסי אלגיה, לעמינדב דיקמן 2022-1958, באתר אודות - כתב עת למסות וביקורת ספרות, 9 בספטמבר 2022

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מיכאל הנדלזלץ, מי יבין ניבי ים, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2011
^ ¹ ² מיה סלע, פרס ראש הממשלה ללשון העברית יוענק לחוקר הספרות ד"ר עמינדב דיקמן, באתר הארץ, 23 באפריל 2012
^ מיה סלע, פרס טשרניחובסקי לתרגום בסך 18 אלף שקל יוענק לד"ר עמינדב דיקמן וטל ניצן, באתר הארץ, 29 במאי 2012
^ גילי איזיקוביץ, מיכל פאר, יהודה מלצר ועמינדב דיקמן - בין זוכי פרס שרת התרבות ליצירה ספרותית, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2016
^ גילי איזיקוביץ, מת פרופ' עמינדב דיקמן, מטובי מתרגמי השירה, באתר הארץ, 2 ביוני 2022
^ חיים גורי, נושמים גורל ואדמה (בין שתי האסופות), באתר הארץ, 7 באפריל 2003
^ ארז שוייצר, דברים שבשירה | וירטואוזיות רכה וקוצנית, באתר הארץ, 28 ביולי 2010
אורי הולנדר, פרלודים | שיתנגן, לפני הכל, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2010
^ מיה סלע, העיירה בוערת, באתר הארץ, 23 במרץ 2012
ארז שוייצר, האנתולוגיה "בארוקו": שיגעון לדבר אחד, באתר הארץ, 15 במאי 2012
רפי וייכרט, "בארוקו": מחרוזת פנינים מהבארוק, באתר ynet, 7 במאי 2012
^ אברהם ארואטי, עמינדב דיקמן עונה לשירת יוון, באתר הארץ, 30 במאי 2016
^ ביקורות:
שמעון בוזגלו, "הצלב והוֶּרד": מתה השירה, מתה, באתר הארץ, 6 באפריל 2017
שמעון זנדבנק, חיה השירה, חיה, באתר הארץ, 21 באפריל 2017
רונן סוניס, העולם כולו טרוף־רוח, כי האדם אכל תפוח, באתר הארץ, 25 במאי 2017
^ יהושבע סמט־שינברג, טוב לי לוּ פֶטֶט פְּלַגְלָג סמוּך לי הייתי שׁומע, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2021

[1] מיכאל הנדלזלץ, מי יבין ניבי ים, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2011

[סלע-2] ¹ ² מיה סלע, פרס ראש הממשלה ללשון העברית יוענק לחוקר הספרות ד"ר עמינדב דיקמן, באתר הארץ, 23 באפריל 2012

[3] מיה סלע, פרס טשרניחובסקי לתרגום בסך 18 אלף שקל יוענק לד"ר עמינדב דיקמן וטל ניצן, באתר הארץ, 29 במאי 2012

[4] גילי איזיקוביץ, מיכל פאר, יהודה מלצר ועמינדב דיקמן - בין זוכי פרס שרת התרבות ליצירה ספרותית, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2016

[5] גילי איזיקוביץ, מת פרופ' עמינדב דיקמן, מטובי מתרגמי השירה, באתר הארץ, 2 ביוני 2022

[6] חיים גורי, נושמים גורל ואדמה (בין שתי האסופות), באתר הארץ, 7 באפריל 2003

[7] ארז שוייצר, דברים שבשירה | וירטואוזיות רכה וקוצנית, באתר הארץ, 28 ביולי 2010
אורי הולנדר, פרלודים | שיתנגן, לפני הכל, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2010

[8] מיה סלע, העיירה בוערת, באתר הארץ, 23 במרץ 2012
ארז שוייצר, האנתולוגיה "בארוקו": שיגעון לדבר אחד, באתר הארץ, 15 במאי 2012
רפי וייכרט, "בארוקו": מחרוזת פנינים מהבארוק, באתר ynet, 7 במאי 2012

[9] אברהם ארואטי, עמינדב דיקמן עונה לשירת יוון, באתר הארץ, 30 במאי 2016

[10] ביקורות:
שמעון בוזגלו, "הצלב והוֶּרד": מתה השירה, מתה, באתר הארץ, 6 באפריל 2017
שמעון זנדבנק, חיה השירה, חיה, באתר הארץ, 21 באפריל 2017
רונן סוניס, העולם כולו טרוף־רוח, כי האדם אכל תפוח, באתר הארץ, 25 במאי 2017

[11] יהושבע סמט־שינברג, טוב לי לוּ פֶטֶט פְּלַגְלָג סמוּך לי הייתי שׁומע, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]