שלמה תרשיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה תרשיש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 בנובמבר 1947
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 31 במרץ 2017 (בגיל 69) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19702009 (כ־39 שנים)
מקום לימודים סטודיו למשחק ניסן נתיב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלמה תרשיש (27 בנובמבר 194731 במרץ 2017) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשיש נולד בתל אביב וגדל בשכונת ביצרון, כבן יחיד להורים ניצולי שואה.[1] בשנת 1969 סיים את לימודיו בסטודיו למשחק של ניסן נתיב, והיה גם בוגר הסטודיו למשחק של נולה צ'לטון.

בשנת 1971 השתתף לראשונה בסרט קולנוע, בתפקיד משני בסרט "חסמבה ונערי ההפקר", כאחד הנערים בכנופייתו של הפושע אלימלך זורקין.[2] במהלך שנות ה-70, שיחק בעיקר בתיאטרון.

בתיאטרון הבימה שיחק במחזה "חברים מספרים על ג`ימי" (1970), המבוסס על ספר ההנצחה לאהרן (ג'ימי) שמי. אחר כך שיחק בתיאטרון הקאמרי במחזה "הבכחאי" (1971), טרגדיה יוונית מאת אוריפידס, שאותו תרגם, ביים ועיבד אריה זקס",[3] ו"הסוחר מוונציה" מאת ויליאם שייקספיר (1972).[4] בשנת 1974 הצטרף לצוות תיאטרון החאן ושיחק במחזות "משרתם של שני אדונים",[5] ב"מלכוד 22" (1975), "מסתורים" (1976), "ג'ונגל הערים" (1976), "צ'רלי קצ'רלי" (1977) ו"חקירה" (1979).

בשנות ה-80, השתתף בשורה של סרטי קולנוע, "חמסין" (1982),[6] "עדות מאונס" (1984),[7] "רומן בהמשכים" (1985), "כפפות" (1986),[8] "השגעון הגדול" (1986), "לא שם זין" (1987),[9] "מקום ליד הים" (1988),[10] ו"אש צולבת" (1989).

בשנת 1989 השתתף בפרק בסדרת הטלוויזיה "סיפורים לשעת לילה מאוחרת ובסרט הטלוויזיה "האדונית והרוכל" בערוץ הראשון. בקיץ של אותה השנה החל לשחק במחזמר "קזבלן".[11]

בשנות ה-90, הופיע ב"הבימה" בהצגות, "חג הסנדלרים", "מקבת'", "השושנה המקועקעת", "זינזאנה", "מריוס", "מאסטר קלאס","הסירפד של השכן".

בשנת 2000 שיחק בסדרת המדע הבדיוני "היעלמות", ששודרה בשידורי רשת בערוץ 2.[12] בנוסף גילם בסדרה "טירונות" את אלי גולן, קצין משטרה שנהג להתעלל באשתו ריקי (אותה גילמה לבנה פינקלשטיין) ולהכותה.[13]

בשנת 2001 שיחק בסרט "שישה מיליון רסיסים", ובסדרה "משפחה וחצי" בטלוויזיה החינוכית.[14]

בשנת 2007 שיחק בעונה הראשונה של הסדרה "הבורר".[15]

בשנת 2009 שיחק בסרט "אצבע אלוהים".

בסוף ימיו חלה תרשיש במחלת אלצהיימר ובמחלת פרקינסון והוא נפטר ב-31 במרץ 2017.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1970 התחתן עם השחקנית והבמאית נטע פלוצקי והם התגרשו לאחר מספר שנים.[1] בסוף שנות השמונים נישא בשנית לשירה מורגן, ונולדו להם שלושה ילדים.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יואב בירנברג, אם הייתי חתיך, הייתי מקבל תפקידים אחרים, חדשות, 19 בפברואר 1989
  2. ^ נתן גרוס, בקולנוע - חסמבה נגד טרזן, על המשמר, 15 באוקטובר 1971
  3. ^ עדית זרטל, זקס נגד אוריפידס, דבר, 15 במרץ 1971
    דב בר-ניר, בכורת השבוע - "הבכחאי" בקאמרי, על המשמר, 15 במרץ 1971
    גדעון אפרת, התתלה וסוף ללא אמצע ראוי, למרחב, 19 במרץ 1971
  4. ^ בכורת השבוע: "הסוחר מוונציה" בתיאטרון הקאמרי, דבר, 9 במרץ 1972
  5. ^ עדית זרטל, תרגילי משחק, דבר, 28 בנובמבר 1974
  6. ^ עירית שמגר, ארץ ללא מוצא, מעריב, 14 באוקטובר 1982
  7. ^ רחל נאמן, ביקורת קולנוע - הישראל המכוער - 'עדות מאונס', כותרת ראשית, 31 באוקטובר 1984
  8. ^ ביקורות:
    רחל נאמן, קולנוע תוצרת הארץ - 'כפפות', כותרת ראשית, 17 בספטמבר 1986
    מאיר שניצר, אגרוף של וזלין, חדשות, 15 בספטמבר 1986
  9. ^ מאיר שניצר, יבשה הבלוטה, חדשות, 7 ביולי 1987
  10. ^ רונית ויס-ברקוביץ, סרטים חדשים - דגל שחור - "מקום ליד הים", חדשות, 23 ביוני 1988
  11. ^ רונן טל, קזבלן -נגרה רשימת המשתתפים, חדשות, 13 ביוני 1989
  12. ^ אביבה קרול, ‏"היעלמות": מתח וחייזרים, באתר גלובס, 14 בדצמבר 1999
  13. ^ "טירונות" קיץ ברשת, באתר גלובס, 22 ביוני 1999
  14. ^ ניר קיפניס, ‏רק אל עצמי לספר ידעתי, באתר גלובס, 15 בינואר 2001
  15. ^ אופיר בר-זהר, קשת רכשה את העונה הראשונה של "הבורר", באתר הארץ, 11 במרץ 2009