שלמה תרשיש
 | |
| לידה |
27 בנובמבר 1947 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
31 במרץ 2017 (בגיל 69) |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1970–2009 (כ־39 שנים) |
| מקום לימודים |
סטודיו למשחק ניסן נתיב |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
שלמה תרשיש (27 בנובמבר 1947 – 31 במרץ 2017) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרשיש נולד בתל אביב וגדל בשכונת ביצרון, כבן יחיד להורים ניצולי שואה.[1] בשנת 1969 סיים את לימודיו בסטודיו למשחק של ניסן נתיב, והיה גם בוגר הסטודיו למשחק של נולה צ'לטון.
בשנת 1971 השתתף לראשונה בסרט קולנוע, בתפקיד משני בסרט "חסמבה ונערי ההפקר", כאחד הנערים בכנופייתו של הפושע אלימלך זורקין.[2] במהלך שנות ה-70, שיחק בעיקר בתיאטרון.
בתיאטרון הבימה שיחק במחזה "חברים מספרים על ג`ימי" (1970), המבוסס על ספר ההנצחה לאהרן (ג'ימי) שמי. אחר כך שיחק בתיאטרון הקאמרי במחזה "הבכחאי" (1971), טרגדיה יוונית מאת אוריפידס, שאותו תרגם, ביים ועיבד אריה זקס",[3] ו"הסוחר מוונציה" מאת ויליאם שייקספיר (1972).[4] בשנת 1974 הצטרף לצוות תיאטרון החאן ושיחק במחזות "משרתם של שני אדונים",[5] ב"מלכוד 22" (1975), "מסתורים" (1976), "ג'ונגל הערים" (1976), "צ'רלי קצ'רלי" (1977) ו"חקירה" (1979).
בשנות ה-80, השתתף בשורה של סרטי קולנוע, "חמסין" (1982),[6] "עדות מאונס" (1984),[7] "רומן בהמשכים" (1985), "כפפות" (1986),[8] "השגעון הגדול" (1986), "לא שם זין" (1987),[9] "מקום ליד הים" (1988),[10] ו"אש צולבת" (1989).
בשנת 1989 השתתף בפרק בסדרת הטלוויזיה "סיפורים לשעת לילה מאוחרת ובסרט הטלוויזיה "האדונית והרוכל" בערוץ הראשון. בקיץ של אותה השנה החל לשחק במחזמר "קזבלן".[11]
בשנות ה-90, הופיע ב"הבימה" בהצגות, "חג הסנדלרים", "מקבת'", "השושנה המקועקעת", "זינזאנה", "מריוס", "מאסטר קלאס","הסירפד של השכן".
בשנת 2000 שיחק בסדרת המדע הבדיוני "היעלמות", ששודרה בשידורי רשת בערוץ 2.[12] בנוסף גילם בסדרה "טירונות" את אלי גולן, קצין משטרה שנהג להתעלל באשתו ריקי (אותה גילמה לבנה פינקלשטיין) ולהכותה.[13]
בשנת 2001 שיחק בסרט "שישה מיליון רסיסים", ובסדרה "משפחה וחצי" בטלוויזיה החינוכית.[14]
בשנת 2007 שיחק בעונה הראשונה של הסדרה "הבורר".[15]
בשנת 2009 שיחק בסרט "אצבע אלוהים".
בסוף ימיו חלה תרשיש במחלת אלצהיימר ובמחלת פרקינסון והוא נפטר ב-31 במרץ 2017.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1970 התחתן עם השחקנית והבמאית נטע פלוצקי והם התגרשו לאחר מספר שנים.[1] בסוף שנות השמונים נישא בשנית לשירה מורגן, ונולדו להם שלושה ילדים.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חסמבה ונערי ההפקר (1971) - בוק ג'ונס
- חמסין (1982) - גדליה
- עדות מאונס (1984)
- רומן בהמשכים (1985)
- כפפות (1986)
- השגעון הגדול (1986) - נהג מונית
- לא שם זין (1987) - אמנון
- מקום ליד הים (1988) - אסי
- סיפורים לשעת לילה מאוחרת (1989) - הפרק: את אוהבת כסף, בתור גבר עשיר ומסתורי המציע הצעה מפתה ומשונה למלצרית רודפת בצע בשם שיר (ענת צחור)
- אש צולבת (1989) - שוטר
- האדונית והרוכל - סרט טלוויזיה בבימוי חיים גיל, בהפקת הערוץ הראשון לפי ספרו של ש"י עגנון (1989)
- רצח תרתי משמע (1990)
- קריאת כיוון (1990)
- הדרך לעין חרוד (1990)
- עונת הדובדבנים (1991)
- רצח בשבת בבוקר (1991)
- זמן אמת (1991)
- החיים על פי אגפא (1992) - רמי
- סיפורי תל אביב (1992) - מנשה
- מאחורי הסורגים 2 (1992) - נמרוד
- גרופי (1993) - נהג
- משפט קסטנר (1994) - יואל פלגי
- רצח בים המלח (1994) - וסילי
- קו 300 (1997) - היועץ המשפטי לשב"כ
- אין שמות על הדלתות (1997)
- הסודות של כנרת (2000)
- היעלמות (2000) - נרקיס
- טירונות (2001) - אלי גולן
- משפחה וחצי (2001) - דוידי
- שישה מיליון רסיסים (2001)
- כנפיים (2002) - חנוך
- איש החשמל (2003) - ד"ר אדלמן
- תיק סגור (2003) - מנשה וייס
- החצר (2003) - רבי לייבל
- כתב פלילי (2005) - סגל
- הבורר (2007) - אמיר פלדמן
- אצבע אלוהים (2009) - הרב סלעי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה תרשיש, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
שלמה תרשיש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- שלמה תרשיש, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- שלמה תרשיש, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- שלמה תרשיש, בארכיון הבימה
- שלמה תרשיש, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
יאיר אשכנזי, מת השחקן שלמה תרשיש, באתר הארץ, 3 באפריל 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 יואב בירנברג, אם הייתי חתיך, הייתי מקבל תפקידים אחרים, חדשות, 19 בפברואר 1989
- ^ נתן גרוס, בקולנוע - חסמבה נגד טרזן, על המשמר, 15 באוקטובר 1971
- ^ עדית זרטל, זקס נגד אוריפידס, דבר, 15 במרץ 1971
דב בר-ניר, בכורת השבוע - "הבכחאי" בקאמרי, על המשמר, 15 במרץ 1971
גדעון אפרת, התתלה וסוף ללא אמצע ראוי, למרחב, 19 במרץ 1971 - ^ בכורת השבוע: "הסוחר מוונציה" בתיאטרון הקאמרי, דבר, 9 במרץ 1972
- ^ עדית זרטל, תרגילי משחק, דבר, 28 בנובמבר 1974
- ^ עירית שמגר, ארץ ללא מוצא, מעריב, 14 באוקטובר 1982
- ^ רחל נאמן, ביקורת קולנוע - הישראל המכוער - 'עדות מאונס', כותרת ראשית, 31 באוקטובר 1984
- ^ ביקורות:
רחל נאמן, קולנוע תוצרת הארץ - 'כפפות', כותרת ראשית, 17 בספטמבר 1986
מאיר שניצר, אגרוף של וזלין, חדשות, 15 בספטמבר 1986 - ^ מאיר שניצר, יבשה הבלוטה, חדשות, 7 ביולי 1987
- ^ רונית ויס-ברקוביץ, סרטים חדשים - דגל שחור - "מקום ליד הים", חדשות, 23 ביוני 1988
- ^ רונן טל, קזבלן -נגרה רשימת המשתתפים, חדשות, 13 ביוני 1989
- ^ אביבה קרול, "היעלמות": מתח וחייזרים, באתר גלובס, 14 בדצמבר 1999
- ^ "טירונות" קיץ ברשת, באתר גלובס, 22 ביוני 1999
- ^ ניר קיפניס, רק אל עצמי לספר ידעתי, באתר גלובס, 15 בינואר 2001
- ^ אופיר בר-זהר, קשת רכשה את העונה הראשונה של "הבורר", באתר הארץ, 11 במרץ 2009