אבי ריבקינד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבי ריבקינד
אין תמונה חופשית
לידה 6 במאי 1949 (בן 71) עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא, כירורג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אבי ריבקינד (נולד 6 במאי 1949, ז' באייר תש"ט) הוא כירורג ישראלי, פרופסור לכירורגיה ומומחה לטראומה בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. ריבקינד יזם והקים את יחידת הטראומה הראשונה בישראל, בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים בשנת 1992. כיהן כמנהל המחלקה הכירורגית וניהל את אגף רפואה דחופה וחירום בבית החולים הדסה ירושלים[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם (אבי) ריבקינד נולד בראשון לציון, בשנת תש"ט, (1949), למנחם (מוניה) ולוסיה (לאה), ניצולי שואה, והיה בנם היחיד[2]. אביו, מנחם מנדל (מוניה), יליד ביאליסטוק מצאצאיו של האדמו"ר מנחם מנדל מקוצק איבד בשואה את אשתו הראשונה לוניה, שהייתה הבת של הרב הראשי של ביאליסטוק, הרב גדליה רוזנמן ונישא לאחר המלחמה ללוסיה (לאה) לבית אפשטיין, ילידת גרודנו, פולין[3].

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עזב מנחם מנדל את ביאלסטוק יחד עם הוריו ואחותו לעיר ברודי באוקראינה. אשתו לוניה התקשתה לעזוב את משפחתה ונותרה עימם בביאלסטוק. מאוחר יותר נשלחה לוניה, יחד עם אחותה פאולינה ואביהן, הרב רוזנמן, למחנה ההשמדה טרבלינקה שם נספו.

ב-2 בנובמבר 1942, במהלך אקציה, פרצו הגרמנים לבית בו שהתה משפחת ריבקינד, ברחוב גולדהבר 91 בברודי, ורצחו את אביו, אימו ואחותו של מנחם לנגד עיניו. חייו ניצלו משום שהעמיד פני מת. הוא שהה בבית עם גופות בני משפחתו במשך שלושה ימים. לאחר שהסתיימה האקציה הביא את גופות בני משפחתו לקבורה.

מנחם מנדל שנותר לבדו מצא מסתור עם שני בני דודיו, האחים ציגלמן, בכפר סידונובקה הסמוך לברודי אצל משפחת הוזרסקי[4]. שם שהו השלושה במסתור עד יולי 1944. בהמשך שרפו הגרמנים גם את ביתה של משפחת הוזרסקי וכולם נמלטו ליערות. על חלקה בהצלת מנחם מנדל ובני דודיו, זכתה משפחת הוזרסקי בשנת 1986 באות חסידי אומות העולם[5]. לאחר ששוחררה ביאליסטוק על ידי הצבא האדום, חזר מנחם לעיר וגילה כי אשתו ומשפחתה נספו. הוא בחר להישאר בביאליסטוק ובחסות הרוסים ניהל את מפעלי הטקסטיל של משפחתו בעיר והזמין את בני משפחת הוזרסקי, אשר הצילו אותו, לעיר ושיכן אותם בבית הוריו. בהמשך פגש את לוסיה (לאה) אפשטיין ילידת גרודנו והשניים נישאו בלודג' בשנת 1946. לוסיה אפשטיין, ברחה מגטו גרודנו וניצלה על ידי סופיה מודז'ילווסקה, מורתה מהגימנסיה, לאחר שכל משפחתה של לוסיה נספתה בשואה. המורה, אשר כונתה "אם היהודים" בזכות פועלה בימי השואה, זכתה בעקבות עדותה של לוסיה ריבקינד ביד ושם, לאות חסידי אומות העולם. את האות קיבלה סלומאה, ביתה של סופיה, בוורשה. לוסיה ומנחם ריבקינד, עלו ארצה בשנת 1949, מנחם עבד כמהנדס טקסטיל וניהל מפעל טקסטיל ביפו, עד שנפטר[6].

ילדות וכניסה לעולם הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבי ריקינד למד והתחנך בבית הספר הממלכתי דתי "סיני" בראשון לציון ובבית הספר התיכון הדתי ברחובות. הוריו הדתיים היו ליברליים בחינוכם, וכך לאחר תפילה בבית הכנסת הגדול וקידוש יום שבת, עבר למגרש הכדור יד של מכבי ראשון לציון (כדוריד).

כשהיה בן 15, נפטר אביו ובהיותו בן יחיד, נמנעה ממנו האפשרות להתנדב לשרות צבאי קרבי. לכן התגייס לחיל המשטרה הצבאית ושרת כחוקר במשטרה צבאית חוקרת. ב-6 באוקטובר 1969, נשלח סמל ריבקינד לבה"ד 1, כדי לחקור את מותו של צוער מפליטת כדור. ריבקינד קיבל את תיאור המקרה והפעולות הרפואיות שבוצעו על ידי רופא היחידה וכאשר שב לביתו, ניגש ריבקינד לרופא המשפחה שלו כדי שיסייע לו עם המינוחים הרפואיים. רופא המשפחה, ד"ר וייצברד, הגיע עם הספר "האנטומיה של גריי (ספר)", והסביר ארוכות לריבקינד הצעיר את עדותו של הרופא הצבאי. בתום ההסבר החליט ריבקינד שהוא רוצה להיות רופא.

בשנת 1973 החל את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, שליד בית החולים הדסה בירושלים[7].

התמחות בכירורגיה ובטראומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 החל התמחות בכירורגיה כללית, תחת שרביטם של פרופ' נתן זלץ, חתן פרס ישראל לרפואה, ופרופ' אריה דורסט. בין השנים 1986–1988 התמחה ביחידת שוק טראומה של אוניברסיטת מרילנד בארצות הברית בניהולם של ד"ר א. ר. קאוולי וד"ר ג'ון סיגל.

כששב לישראל, החל ריבקינד בייזום ובהקמה של יחידת הטראומה בבית החולים הדסה עין כרם. להקמת יחידת הטראומה היו מתנגדים רבים ורעיון ההקמה נבלם ונדחה מספר פעמים, עד לחנוכתה בשנת 1992. זו הייתה יחידת הטראומה הראשונה והיחידה בישראל. בעקבותיה, הוקמו במהלך השנים יחידות טראומה נוספות. אל יחידת הטראומה בהדסה עין כרם הגיעו פצועים מאירועי טרור בירושלים, מהאינתיפאדה הראשונה והאינתיפאדה השנייה. ריבקינד וצוות היחידה טיפלו באלפי פצועי הדף שהגיעו במצב קשה ואנוש לבית החולים.

בשנים 1997–1998 השתלם פרופ' ריבקינד כפרופ' אורח בניתוחי ושט-קיבה וטראומה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס אצל ד"ר טום דהמיסטר וד"ר דימטרי דמטריאדיס. בין השנים 1999–2013, ניהל את המחלקה לכירורגיה כללית וטראומה בהדסה עין כרם[8].

התמחויותיו הייחודיות בפגיעות הדף, אירועים רבי נפגעים, רפואת חרום והמוניטין שלו בקהילת הרופאים ברחבי העולם, הובילו לפניות לטיפול רפואי לנפגעי טרור בחו"ל. פרופ' ריבקינד נקרא לטפל בפצועי הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה (AMIA) בבואנוס איירס ב-1994, בנפגעי הפיגועים בקניה (2002), בנפגעי הצונאמי בסרי לנקה (2004), ובנפגעי אסון סופת השלגים ברכס אנאפורנה (2014)[9].

נוסף לעיסוקו בטראומטולוגיה, תחומי התמחותו העיקריים של פרופ' ריבקינד הם: ניתוחי וושט-קיבה, גידולי במעי הגס, כירורגיה של השד וניתוחים להסרת גידולים ממאירים ושפירים בחלל הבטן, בגישה פתוחה ולפרוסקופית. פרופ' ריבקינד היה רופאו האישי של עזר ויצמן, נשיא המדינה. מלבד זאת, הוא טיפל וניתח את אריאל שרון בתקופת היותו רה"מ[10]. ריבקינד טיפל וניתח את אהוד אולמרט וכן באדמו"ר מקאליב ר' מנחם מנדל טאוב, האדמו"ר מוויזניץ משה יהושע הגר והאדמו"ר מקרעטשניף מנחם אליעזר זאב רוזנבוים.

פרופ' ריבקינד היה אחראי על הערכות החרום של שרותי הרפואה בבית החולים הדסה עין כרם, בעת ביקוריהם של נשיאי ארצות הברית: ג'ורג' ווקר בוש, ביל קלינטון וברק אובאמה.

אקדמיה, ניהול והדרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' ריבקינד משמש פרופסור מן המניין בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, ומרצה בכירורגיה כללית ובטראומטולוגיה. פרופ' ריבקינד מנהל בארץ את קורס ההחייאה המתקדם בטראומה (ATLS) מטעם איגוד הכירורגים האמריקאי. הקורס אומץ על ידי איגוד הכירורגים הישראלי וחיל הרפואה וגרם למהפך בטיפול בפצועים בישראל. קורסי A.T.L.S מיועדים לרופאים, במקצועות הכירורגיה, למרדימים ולאנשי טיפול נמרץ. החניכים מתקבלים לקורס דרך המועצה המדעית ההסתדרות הרפואית בישראל וחיל הרפואה בצה"ל. כל רופא צבאי בשרות חובה ו/או מילואים חייב לעבור בהצלחה את הקורס כדי לשמש רופא בצה"ל. כל רופא מתמחה באחד מהמקצועות הכירורגים, חייב לעבור את הקורס בהצלחה כדי שמומחיותו תוכר על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל. במלאת 100 שנים לאוניברסיטה העברית בחרה האוניברסיטה בגישתו של ריבקינד לטיפול בטראומה כאחת ממאה התרומות של האוניברסיטה העברית וציינה כי גישתו של ריבקינד צמצמה בצורה משמעותית את שיעורי התמותה בכל דרגות הפציעה[11]. בשנת 1989 הקים ריבקינד את "העמותה הישראלית לקידום הטיפול בטראומה" - כדי להילחם ולמנוע תמותה ותחלואה מפציעות ותאונות דרכים, זאת בין היתר באמצעות העלאת המודעות והחשיבות לקורסי A.T.L.S והכשרת צוותים ייעודיים בקורסים אלה. מזה שנים משמש כיועץ לצין רפואה ראשי בצה"ל בתחום כירורגיה כללית וטראומה. פרופ' ריבקינד משתתף בוועדות ובארגונים שונים, ביניהם: איגוד הכירורגים בישראל, החברה הישראלית לכירורגיה אנדוסקופית, הוועדה הלאומית לטראומה, וועדת ההיגוי למלחמה בתאונות בדרכים וחבר ב- Fellow of the American College of Surgeons – FACS. פרופסור ריבקינד חבר באגודה האמריקאית לטראומה, האקדמיה למדעים בניו יורק והאגודה לרפואה ולמשפט בישראל. בנובמבר 1995, לאחר רצח יצחק רבין, הוקמה ועדת שמגר (רצח רבין) לצורך חקירת השתלשלות העניינים ותפקוד הגופים הרלוונטיים. פרופ' ריבקינד שלח מכתב לוועדה בו הביע את דעתו על חלק מהשתלשלות הטיפול הרפואי ברבין והיערכותו של בית החולים איכילוב[12]. בשנת 2004 בעקבות תאונת דרכים קשה בה נהרגו שלושה תלמידי תיכון הראל ממבשרת ציון[13], החל פרופ' ריבקינד להוביל יחד עם מטה הבטיחות העירוני של עיריית ירושלים ואור ירוק, מיזם מיוחד לתלמידי תיכון בנושא נהיגה זהירה. המיזם "צעירים נוהגים אחרת", נלמד גם בערים אחרות בארץ, וכולל יום ביקור בבית החולים, הכרות עם מחלקת הטראומה ושיחה עם פצוע שנפגע בתאונת דרכים[14]. החל מאוגוסט 2008 מכהן פרופ' ריבקינד כיו"ר הוועדה המייעצת הרפואית ל"איחוד הצלה", תפקיד אותו הוא ממלא בהתנדבות. מטרת הוועדה הרפואית לפקח ולקדם מקצועית את המתנדבים בארגון הפרוסים ברחבי הארץ ופועלים להצלת חיים[15]. פרופסור ריבקינד משמש נשיא עמותת תכלית המסייעת בין השאר להסעת חולים לבתי חולים.

פרופ' ריבקינד הביע לא אחת את התנגדותו החריפה לרפואה הפרטית בישראל. בנובמבר 2013 הופיע בפני "ועדת גרמן"[16] ובפברואר 2014, בפני "ועדת גבאי". בוועדות אלה הציע דרכים לשלב בין רפואה פרטית לרפואה ציבורית ועדיין לשמר את עיקרון הרפואה הציבורית השוויוניות. בשנת 2017, סיים פרופסור ריבקינד קורס דירקטורים בתוכנית להב, אוניברסיטת תל אביב. פרופ' ריבקינד יזם את "ועידת ישראל לרפואה" ומשמש גם כמנהל התוכן בוועידה המתקיימת ב-13 שנים האחרונות בירושלים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, זכה פרופסור ריבקינד להוקרה מיוחדת מטעם American College Of Surgeon Committee on Trauma, על מחויבותו ומקצועיותו בתחום הטראומה. בשנת 2005 בעת חנוכת היחידה לטראומה על ידי נשות הדסה, הוענק לפרופ' ריבקינד פרס "מרדכי הצדיק" על רווח והצלה לאזרחי ישראל ולעם היהודי. נטלי פורטמן, השחקנית היהודייה, העניקה לו את הפרס.

בשנת 2017 הוענק לפרופ' ריבקינד "אות אזרח יקיר הבטיחות בדרכים" על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בכנסת[17].

בשנת 2018 הוענק לו אות "יקיר ירושלים" על ידי ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת[18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גולן חזני, סבב מינויים בהדסה: פרופ' אבי ריבקינד מונה לראש אגף רפואה דחופה, באתר כלכליסט, 20 באוגוסט 2013
  2. ^ אבי אברהם ריבקינד אלבום משפחות - מוזיאון ראשון-לציון - ריבקינד אברהם אבי
  3. ^ כאן 11 בתוכנית "70 פנים" תוכנית ראיונות אחת על אחד, עם ליאת רגב שמראיינת את פרופ' אבי ריבקינד, שודר ב 8 בפברואר 2018
  4. ^ אבי אברהם ריבקינד אלבום משפחות - מוזיאון ראשון-לציון - ריבקינד אברהם אבי.
  5. ^ משפחת הוזרסקי - סיפור הצלת משפחת ריבקינד – אתר פולני
  6. ^ קורות משפחת ריבקינד בשואה - לפי עדות של ההיסטוריונית פרופ' שרה בנדר
  7. ^ אבי הטראומה אקסטרה, אורנה יצחקי בירבך, יוני 2019.
  8. ^ שאול אמסטרדמסקי, פרופ׳ אבי ריבקינד: "בית החולים מנוהל בידי חונטות של רופאים", באתר כלכליסט, 19 ביוני 2014
  9. ^ איתמר אייכנר וגלעד מורג, 40 עדיין מנותקי קשר, הפינוי לישראל מתחיל, באתר ynet, 18 באוקטובר 2014
  10. ^ מיטל יסעור-בית אור ואפרת וייס, הניתוח עבר בהצלחה, שרון הועבר לטיפול נמרץ, באתר ynet, 11 בפברואר 2006
  11. ^ Celebrating 100 Years of Knowledge & Contributions האוניברסיטה העברית.
  12. ^ ויכוח שאחרי המוות, רונן ברגמן, הארץ 4 פברואר 2000.
  13. ^ "נוהגים אחרת", מבשר-נט, טל דה-לנגה גולן, 16.11.2017
  14. ^ "צעירים נוהגים אחרת" - YOUTUBE
  15. ^ פרופסור אבי ריבקינד מונה לכהן כיו"ר הוועדה הרפואית של ארגון "איחוד הצלה", המגזר - אתר חדשות למגזר הדתי, עירית לוין, 19 ביוני 2008
  16. ^ פרופ' אבי ריבקינד מציג לפני ועדת גרמן, לשכת שרת הבריאות, משרד הבריאות
  17. ^ ynet, אות יקיר הבטיחות בדרכים לפרופ' אבי ריבקינד, באתר ynet, 15 בנובמבר 2017
  18. ^ רינה זיסמנוביץ, פרופ' אבי ריבקינד מהדסה יקבל את פרס "יקיר ירושלים", באתר ynet, 28 בינואר 2018