אקו"ם

**אקו"ם**
	משרדי אקו"ם ברמת גן
נתונים כלליים
סוג	שמירת זכויות יוצרים
מייסדים	משה וילנסקי; לאה גולדברג; אברהם שלונסקי; אלכסנדר פן; ידידיה אדמון; מרדכי זעירא; עמנואל עמירן; עמנואל הרוסי
תקופת הפעילות	1936–הווה (כ־88 שנים)
מיקום המטה	רמת גן
קואורדינטות	32°05′15″N 34°48′14″E / 32.08751°N 34.803818°E
משרד ראשי	רמת גן
ענפי תעשייה	תמלוגים
יו"ר	עובד אפרת
מנכ"ל	אסף נחום
	www.acum.org.il; מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) משרדי אקו"ם משרדי אקו"ם משרדי אקו"ם מפת __ רמת גן __ גבעתיים; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו; ממזרח: __ בני ברק , __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי; מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון

אקו"ם (ראשי תיבות: אגודת קומפוזיטורים, ומחברים ומו"לים) היא אגודה הפועלת לשמירת זכויותיהם של היוצרים הישראלים מתחומי המוזיקה, הספרות והמו"לים הישראליים למוזיקה. מטרת האגודה היא גביית תמלוגים הוגנים וראויים וחלוקתם ליוצרים.

נכון לאוגוסט 2023 חברים באקו"ם מעל 13,000 יוצרים ויוצרות ישראלים,^[1] האגודה מייצגת מעל מיליון יוצרים ברחבי העולם, היא הגוף המאגד את מספר היוצרים הרב ביותר בישראל. אקו"ם חברה באיגוד העולמי של אגודות לשמירת זכויות היוצרים (CISAC, סיסא"ק), ופועלת לשמירת הזכויות בישראל עבור חבריה ועבור יוצרים ומו"לים בעלי רפרטואר היצירות הרשומות באגודות מחוץ לישראל. לאקו"ם הסכמי שיתוף פעולה הדדיים עם אגודות אחיות בעולם, בכפוף לכללים המקצועיים של סיסא"ק אשר נקבעו ביוני 2007.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה נוסדה בשנת 1936 על ידי יוצרים יהודים מתחום המוזיקה והספרות. עם מייסדי אקו"ם נמנו משוררים, סופרים ומלחינים עבריים חשובים, בהם משה וילנסקי, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, אלכסנדר פן, ידידיה אדמון, מרדכי זעירא, עמנואל עמירן ועמנואל הרוסי.

האדם המרכזי ששמו נקשר בהקמת אקו"ם הוא זאב מרקוביץ', אמרגן מצליח מוורשה שעלה ארצה בראשית שנות ה-30 והשתקע בתל אביב. מרקוביץ' זיהה את הבעיה של אמני התקופה, שזכו אמנם להכרה ומוניטין אך לעומת זאת למעט תמורה חומרית, אם בכלל. מרקוביץ' חבר לווילנסקי, גם הוא בן ורשה, שם התוודע אל ה"זאיאקס" (איגוד מקומי של מלחינים ומחברים), ובתל אביב הכיר את קובלסקי, שהיה הסוכן המקומי של PRS, האגודה הבריטית הגובה תמלוגים, שבאותם הזמנים גבתה תמלוגים מהרדיו המנדטורי בארץ. וילנסקי ומרקוביץ' צירפו אליהם אמנים נוספים ויחד הקימו את אקו"ם.

בשנת 2004 הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים דרור שטרום על אקו"ם כמונופול והגבל עסקי, ועל האגודה הושתו תנאים מגבילים לפעילותה מול הלקוחות וביחסיה עם החברים בה^[2]. בית הדין להגבלים עסקיים בירושלים קבע בדצמבר 2004 כי "אקו"ם זוכה כיום לבלעדיות בניהול זכויות היוצרים של חבריה וכן בניהול הרפרטואר של האגודות האחיות. בלעדיות זו תבוטל כך שתתאפשרנה עסקאות פרטניות בין המשתמשים ובין כל אחת מהאגודות הזרות או כל אחד מבעלי זכויות היוצרים, שלא באמצעותה של אקו"ם". ב-2 ביוני 2011 אישר בית הדין את פעילות אקו"ם כהסדר כובל לתקופה של חמש שנים, כפוף לשורה של מגבלות^[3].

ב-2008 תבע הזמר עמיר בניון ועימו עוד 17 זמרים את אקו"ם, בגין חוסר שקיפות וחלוקה לא הוגנת של כספי התמלוגים. התביעה עוררה סערה. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת התובעים, אקו"ם ערערה לבית המשפט העליון, ושם הוחלט לאשר את בקשת התובעים לעיין במסמכים לתקופה של שבע שנים אחורה. אם ימצאו אי סדרים יוחלט בבית המשפט כיצד להמשיך הלאה^[4].

בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, פורסם כי אקו"ם מחלקת מענקים לאמנים המתגוררים באזורים שנפגעו במלחמה בסכום כולל של למעלה ממיליון שקלים. כל אמן זכאי מקבל מענק ראשוני של כ-3,500 שקלים. נכון ל-6 בנובמבר 2023, 100 אמנים קיבלו את המענק.^[5]

החברות באקו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להיות חבר באקו"ם על כל יוצר לעמוד בתנאים הבאים:

יוצר – מלחין או מחבר מילים – אשר יצירה אחת לפחות פרי עטו יצאה לאור במהלך השנתיים האחרונות ברדיו או בטלוויזיה, הוקלטה על גבי דיסק שנמכר בחנויות, הושמעה בטלפונים סלולריים או בוצעה בהופעות שנמכרו אליהן כרטיסים.
מעבד מוזיקלי – בנוסף לאמור, עליו להציג אישור כתוב מהמלחין על העיבוד שעשה.
סופר/משורר יכול להגיש את מועמדותו לאחר שיצא לאור ספר פרי עטו (וזכויות היוצרים נמצאות בידיו) או לאחר ששיר שכתב, או קטע מספר פורסם בכתב עת.
מו"ל למוזיקה – חברת מו"לות המייצגת לפחות יצירה אחת של חבר אקו"ם שהתפרסמה באופן מסחרי.

תחומי היצירה:

יצירה מוזיקלית כגון שיר, פזמון, יצירה קונצרטנטית.
יצירה מוזיקלית קיימת ששולבה במחזמר מקורי.
יצירה מוזיקלית שנכתבה במקור למחזמר, הצגה, אופרה ומוקלטת על גבי מוצר שאינו המחזמר המלא.
יצירה ספרותית כגון: שירה, פרוזה
דקלום/קטעי מלל בקלטות ילדים

דירקטוריון והנהלת אקו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירקטוריון אקו"ם מורכב משבעה יוצרים וארבעה דירקטורים חיצוניים (דח"צ), בהרכב קבוע, המייצגים את תחומי האחריות השונים של האגודה: שני מלחינים מתחום המוזיקה הפופולרית, שני פזמונאים מתחום המוזיקה הפופולרית, מלחין קונצרטי אחד, סופר אחד ומו"ל אחד.

הדירקטוריון נבחר על ידי חברי אקו"ם בעלי מניה מלאה במעמד אספת בחירות רשמי, אחת לארבע שנים. חבר בדירקטוריון אינו יכול לכהן יותר משתי כהונות רצופות בנות 4 שנים כל אחת.

תפקידו של הדירקטוריון הוא להתוות את דרכו של הארגון ולהחליט החלטות מרכזיות בכל הקשור להתנהלות הארגון בתחומים השונים.

חברי הדירקטוריון הנוכחי המכהן מ-2021: עובד אפרת (מלחין) – יו"ר, מיכה שטרית (פזמונאי) מרגלית מתתיהו (סופרת), יוסי מר חיים (מלחין קונצרטי), פטריק סבג (מלחין), יואב גינאי (פזמונאי), רונלד קול (מו"ל), אתי לוי (דח"צ), ראובן לדיאנסקי (דח"צ), קובי וינוקור (דח"צ) וסתיו שפיר (דח"צ). מנכ"ל אקו"ם הוא אסף נחום.

פרס אקו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מקיים מדי שנה את טקס מפעל פרסי אקו"ם, ומעניק פרסים ליוצרים בקטגוריות שונות. מפעל פרסי אקו"ם החל את דרכו בשנת 1958 כתחרות קטנה של פרסים ליצירות אשר הוגשו בעילום שם. התחרות התפתחה עם השנים, וכיום היא מציעה מגוון רחב של פרסים בתחומי הספרות, המוזיקה הקלאסית והזמר העברי. התחרות פתוחה לחברי אקו"ם בלבד.

חקיקה בתחום התמלוגים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדת הכלכלה של הכנסת מקדמת הצעת חוק להקמת בית משפט לתמלוגים בישראל^[6]. על פי הצעת החוק, יוקם בישראל בית דין לתמלוגים, שתחת החלטותיו יפעל תאגיד אחד שיהיה אמון על גביה קולקטיבית של כל התמלוגים הנגבים עבור תאגידי הזכויות השונים: אקו"ם, אשכולות, עיל"ם, תל"י, הפדרציה לתקליטים והפי"ל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנחס יורמן, סיפורה של אקו"ם, תל אביב: התאחדות הוצאות ספרים בישראל, תשל"ז 1977.
Michael Birnhack, Colonial Copyright: Intellectual Property in Mandate Palestine (Oxford, 2012)