אחוזם

אחוזם
הכניסה למושב אחוזם
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית לכיש
גובה ממוצע[1] ‎169 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 554 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.5% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10
צילום אוויר מושב אחוזם 2022

אחוזם (אֲחֻזָּם) הוא מושב הנמצא מדרום לקריית גת, על כביש 40 המחבר בין אזור הדרום והמרכז ובסמיכות לכביש 6. תחנת הרכבת של קרית גת נמצאת מרחק של כעשר דקות נסיעה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב הוקם בשנת 1950 בשם "מעגלים" על ידי עולים ממרוקו כמושב של העובד הציוני וחולקו בו כ-90 משקים למשפחות שונות על ידי הסוכנות היהודית.

היישוב נמצא בחבל לכיש והוא חלק ממועצה אזורית לכיש. שמו של היישוב ניתן לו על שם אחד מצאצאיו של יהודה, אחוזם בן אשחור, מבני שבט יהודה, שאזור זה נכלל בנחלתו.[3]

המושב המשתייך לתנועת הפועל המזרחי, ובו מתגוררים תושבים דתיים וחילוניים כאחד המכבדים איש את רעהו. כיום רוב התושבים הם עובדי חוץ, ומיעוטם חקלאים. חלק מבעלי המשקים מחזיקים גידולי בעל שלא מצריכים עבודה יומיומית. בבעלות המושב פרדס משותף מניב בשטח 450 דונם.

כיום, אין במושב גן ילדים או בית ספר יסודי. הילדים במושב לומדים בבית ספר אזורי ממלכתי או ממלכתי דתי לפי בחירת ההורים.

הרב יעקב אלקבץ שימש כרב היישוב עד לפטירתו באפריל 2020. שימש גם כרבו של חבל לכיש. את התפקיד מבצע כיום הרב שמעון ביטון.

שירותים לתושב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במושב קיימים שני בתי כנסת פעילים, מקווה טהרה נפרד לנשים ולגברים.

מגרש קט רגל וסל מגודר, מגרש כדורגל מגודר מדשא סינטטי שהוקם על פי הסטנדרטים של פיפ״א, גן משחקים גדול, מינימרקט, בית העם המאפשר לקיים פעילויות חברתיות שונות ושירותי דואר בסיסים.

במושב מתקיימת פעילות ענפה של הועד למען רווחת התושבים הכוללים פעילויות מגוונות לילדים ולמבוגרים וחלוקת מתנות במהלך החגים השונים.

בשנת 2021, בעקבות מכרזי מקרקעין להרחבת המושב ובניית 80 יחידות דיור חדשות, הוחלט להעניק למושב תקציב של כ-40 מיליון שקלים לפיתוח תשתיות חדשות במושב.

בשנת 2022 נפרסו במושב תשתיות של סיבים אופטים המאפשרים לתושבים גלישה מהירה.

המתיחות בשנות החמישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1955 התרחשה במושב קטטה בה נפצעו מספר תושבים. בעיתון הצופה נטען שתושבי המקום, ברובם דתיים, נחרדו מהחינוך החילוני שקיבלו ילדיהם וחיפשו דרכים לארגן לילדיהם חינוך דתי. לאחר שניסיונות שונים כשלו הם ארגנו מעבר של תושבים רבים לפועל המזרחי ובבחירות לכנסת השלישית הצביעו רבים מהם עבור הפועל המזרחי במקום להצביע עבור המפלגה הפרוגרסיבית, כמתבקש מההשתייכות הארגונית של המושב. לטענת עיתון הצופה, בעקבות הצבעה זאת, פעלו אנשי העובד הציוני להביא למושב משפחות חילוניות ועל רקע זה פרצה הקטטה[4][5]. מנגד, בעיתונים אחרים נטען שהסכסוך החל מניסיונות של הפועל המזרחי להעביר את המושב אל תנועתם[6][7]. ועדת חקירה של משרד החינוך קבעה בינואר 1956 כי רוב התושבים מעוניינים בחינוך חילוני וכי יש להסתפק בתגבור לימודי קודש עבור ההורים המעוניינים בכך[8]. לחברי הפועל המזרחי הוצע לעבור למושב באזור שובה בנגב[9], אך אלו סירבו ודרשו מושב באזורם[10]. לקראת שנת הלימודים הבאה נקבע שבית הספר במושב לא ייפתח והילדים יוסעו לבית ספר אזורי ממלכתי או ממלכתי דתי לפי בחירת ההורים[11]. בשנת 1958 נפתח בית ספר דתי לאחר שכל תושבי המושב ביקשו חינוך דתי לילדיהם[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אחוזם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ככתוב בכתובים: "בְּנֵי, יְהוּדָה: פֶּרֶץ חֶצְרוֹן וְכַרְמִי, וְחוּר וְשׁוֹבָל...וַתֵּלֶד לוֹ נַעֲרָה אֶת-אֲחֻזָּם וְאֶת-חֵפֶר, וְאֶת-תֵּימְנִי וְאֶת-הָאֲחַשְׁתָּרִי; אֵלֶּה, בְּנֵי נַעֲרָה". (דברי הימים א', פרק ד', פסוקים א'-ו')
  4. ^ שמואל אבידור, מגילת היסורים של אחוזם, הצופה, 30 בדצמבר 1955
  5. ^ טרור פרוגרסיבי נגד מצביעי ב' באחוזם, הצופה, 7 בספטמבר 1955
  6. ^ הרקע בסכסוך אחוזם - מפלגתי, דבר, 13 בדצמבר 1955
  7. ^ שרגא מילשטיין, למה סערו הרוחות באחוזם, מעריב, 16 בדצמבר 1955
  8. ^ מציעים לקיים רק בי"ס ממלכתי באחוזם, חרות, 11 בינואר 1956
  9. ^ מתיישבים מאחוזם למקום חדש, דבר, 21 במרץ 1956
  10. ^ עולים דתיים מאחוזם תובעים להקים בשבילם נקודת התישבות חדשה, חרות, 11 ביולי 1956
  11. ^ אחוזם ללא בית ספר בשנת הלמודים החדשה, הצופה, 16 ביולי 1956
  12. ^ חינוך ממ"ד לילדי "אחוזם", הצופה, 20 בנובמבר 1958


ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.