שקף

שקף
Shekef02.jpg
בית מגורים ביישוב, 2006
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית לכיש
גובה ממוצע[1] ‎418 מטר
תאריך ייסוד 1981
תנועה מיישבת חרות בית"ר
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 602 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎5.6% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
8 מתוך 10
חממות בשקף, 2006

שֶׁקֶף הוא מושב עובדים במועצה האזורית לכיש, שהקימו תנועת החרות-בית"ר והסוכנות היהודית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב עלה על הקרקע בסוף שנת 1981, כחלק מתוכנית לחזק את ההתיישבות היהודית בקו התפר שבין הר חברון המיושב בכפרים ועיירות פלסטיניים לבין האזור שממערב לו[3]. המושב נמצא כ־200 מטר מהקו הירוק, שמעבר לו נמצאים העיירות בית עווא, דיר סאמת ותרקומיא, בהם עשרות אלפי תושבים[4]. מקור השם שקף ביישוב קדום "אום א-שקף", שמיקומו סמוך ליישוב שקף הנוכחי. בשנת 1987, חמש שנים לאחר הקמתו התגוררו במושב כ-30 משפחות[5].

בתקופת האינתיפאדה הראשונה סבל המושב מפשיעה חקלאית נרחבת, בשל קרבתו לקו הירוק[6].

ב-20 ביוני 1988 נרצח חבר המושב, אלי כהן, בעת שעסק בעבודות ריסוס בכרם שלו בשעות הלילה[7].

בסוף שנות ה-80 סבל המושב מקשיים כלכליים וצבר חובות כבדים[8], ובהמשך צורף להסדר חובות המושבים[9].

ב-5 ביוני 1993 התגלו ליד המושב ארבעה מטעני צד. רכב שטח של רשות שמורות הטבע עלה על אחד מהם הוא התפוצץ, אך איש לא נפגע[10]. חבלן משטרה שהוזמן לנטרל את המטענים האחרים נפצע קשה במהלך המשימה, ומת מפצעיו יומיים אחר כך[11].

בתקופת האינתיפאדה הראשונה, בסוף 2001, הוחל בהקמת גדר בין המושב ליישובים הערבים שמעבר לקו הירוק[12]. במהלך 2003 הוחלט על הקמת גדר ההפרדה לאורך כל הקו הירוק, כולל מעבר בגדר סמוך למושב[13]. בספטמבר 2004 אישרה המששלה את תוואי גדר ההפרדה הצמודה ליישוב ממזרח[14], והקמתה החלה זמן קצר אחר כך[15].

בינואר 2002 אושרה תוכנית להרחבת היישוב, ביוזמה של ועד המושב. עיקרי התוכנית היו איחוד וחלוקה של מגרשים בהסכמת הבעלים, להקמת 115 יחידות דיור נוספות[16].

ב-2006 הוקם אתר קראווילות עבור מפוני גוש קטיף צמוד למושב, ובו שהה גרעין "מרשם", עד המעבר ליישוב הקבע נטע בשנת 2013. הגרעין התבסס ברובו על מפוני היישוב תל קטיפא מגוש קטיף ותושבי אליאב (חרוב)[17]. ביוני 2007, אושרה התוכנית להקמת היישוב חרוב (שאחר כך קיבל את השם בני דקלים) בסמוך למושב ממערב[18], לאחר שהמושב הגיש התנגדויות לתוכנית, עקב פגיעה בשטחים החקלאיים שלו, היא שונתה[19].

מיקום וגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב ממוקם מדרום מזרח לקריית גת וממערב לחברון, בגבול שבין אזור ההר לאזור המדבר ונמצא בתוך שמורה ביוספרית[20]. המושב עטוף בחורש טבעי ובפרחי בר רבים, בהם כלניות, רקפות, צבעונים, אירוסים ועוד. כביש הגישה למושב (כביש 3415) מתחבר צפונה לכביש 35.

בשנת 1999 נסלל כביש בין שקף להתנחלות נגוהות (כביש 3265 שקף-נגוהות), אחר כך נבנה מחסום בגדר ההפרדה בכניסה לכביש (מחסום שקף), בו מותר רק לאזרחים ישראליים יהודים לעבור לכיוון נגוהות[21].

ב-8 ביוני 2009, חנכה החברה הלאומית לדרכים חלק מכביש 358 החדש, קטע באורך 17 ק"מ של כביש המחבר את מושב שקף והיישובים הסמוכים לו (אליאב, נטע, כרמי-קטיף ובני דקלים) למחלף שוקת, ומאז למושב יש גישה ישירה לאזור באר שבע[22].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2022 (אומדן); ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  3. ^ מושב "שקף" יעלה לקרקע בחבל לכיש, דבר, 19 באוקטובר 1981
  4. ^ מושב שקף הוקם לפני כשבע שנים, ומונה 28 משפחות., חדשות, 21 ביוני 1988
  5. ^ כפר שקף 1982־1987, מעריב, 23 בפברואר 1987
  6. ^ עזרא ינוב, מושב שקף בחזית ההתקוממות, מעריב, 23 במאי 1988
    קלוד אפללו, חברי שקף תבעו מערבים להסתלק. מנשקו של אחד מהם נפלטו יריות, חדשות, 3 באוגוסט 1988
    עזרא ינוב, חובל ציוד במושב שקף, מעריב, 11 בפברואר 1990
  7. ^ איל מגד, רצח בסוף העולם, כותרת ראשית, 29 ביוני 1988
    קלוד אפללו, עקבות רוצחיו של אלי כהן הובילו ליישובים ערבים סמוכים, חדשות, 21 ביוני 1988
  8. ^ עזרא ינוב, מקורות: נצמצם את אספקת המים למושב שקף, מעריב, 9 בפברואר 1989
  9. ^ מושב שקף כפר שיתופי של משקי חירות בית"ר נ' בנק החקלאות לישראל בע"מ
  10. ^ נפתלי אדרי ,סליםאן אל־שאפעי, אמנון יוסף, שלמה דרור, אסתי פרז, שוטר נפצע קשה כשניסה לנטרל מטען ליד מושב שקף, חדשות, 6 ביוני 1993
  11. ^ רונית הורביץ, הכי קל להם להתפרץ עלינו, בקו התפר, חדשות, 9 ביוני 1993
  12. ^ מזל מועלם, תושבי קו התפר מבצעים את ההפרדה בעצמם, באתר הארץ, 5 ביולי 2001
    מזל מועלם, משרד הביטחון כבר החליט על הפרדה, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2001
  13. ^ המעבר בקו התפר יוקם בצד הישראלי, באתר הארץ, 16 ביוני 2003
  14. ^ אלוף בן, ראש הממשלה: התנחלויות גוש עציון, מעלה אדומים ואריאל ייכללו בתוך הגדר, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2004
  15. ^ עמוס הראל, ישראל החלה בבניית גדר ההפרדה באזור הר חברון, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2004
  16. ^ גדי גולן, ‏הופקדה תוכנית להרחבת מושב שקף, באתר גלובס, 27 בינואר 2002
  17. ^ טובה דדון, סיור בלכיש: המפונים עדיין מחכים ליישוב קבע, באתר ynet, 27 בספטמבר 2006
  18. ^ צפריר רינת, יישוב למפוני גוש קטיף יקום בלכיש למרות הפגיעה בנוף, באתר הארץ, 6 ביוני 2007
  19. ^ אורית בר-גיל, ‏אושרה התוכנית להקמת הישוב חרוב, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2007
  20. ^ צפריר רינת, גבעות לכיש: הוכרזה כמרחב לשימור - אך הבולדוזרים עובדים במרץ, באתר TheMarker‏, 7 במאי 2010
  21. ^ אפי לנדאו, ‏ביבר זכתה במיכרז מע"צ לסלילת עוקף דהריה, באתר גלובס, 2 בדצמבר 1998
  22. ^ צפריר רינת, הבולדוזרים הגיעו גם לגבעות לכיש, באתר הארץ, 7 במאי 2010