שלום בן יבש, איש הגלעד, מלך על ישראל לאחר שרצח את זכריהו בן ירבעם: "וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן יָבֵשׁ וַיַּכֵּהוּ קָבָלְ עָם וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו".[1] הביטוי "קָבָלְ־עָם" הוא יחידאי במקרא. בתרגום הארמית כתוב "קָדָם עַמָא", כלומר: נגד העם, לעיני העם. ייתכן שהכוונה למקום ציבורי, אולי בשעת התכנסות העם או נציגיו.[2] ייתכן שזו תוספת של עורך ספר מלכים, שרצה להדגיש כי הנבואה שניתנה ליהוא ("בני רביעים ישבו לך על כיסא ישראל"[3]) התגשמה לעיני העם.[4] בתרגום השבעים, לעומת זאת, כתוב "יבלעם", כלומר שם של מקום, וחוקרים רבים סבורים כי גרסה זו עדיפה.[4]
השם 'בן יבש' יכול להעיד על עיר מוצאו ולאו דווקא על שמו של אביו, מכאן ייתכן שמוצאו היה מיבש גלעד, בנחלת שבט מנשה.
ממלכותו של שלום בן יבש מתחילה תקופה של אי-יציבות בממלכת ישראל, בניגוד ליציבות השלטון בימי בית יהוא.[2]
שלום החזיק במלוכה חודש ימים בלבד, ונרצח בידי מנחם בן-גדי: "שַׁלּוּם בֶּן-יָבֵשׁ מָלַךְ בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָתֵשַׁע שָׁנָה לְעֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ יֶרַח-יָמִים בְּשֹׁמְרוֹן. וַיַּעַל מְנַחֵם בֶּן-גָּדִי מִתִּרְצָה וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן וַיַּךְ אֶת-שַׁלּוּם בֶּן-יָבֵישׁ בְּשֹׁמְרוֹן וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו".[5]
.png)
