לדלג לתוכן

יהורם (מלך יהודה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהורם
יהורם מלך יהודה, איור משנת 1553 מתוך פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום
יהורם מלך יהודה, איור משנת 1553 מתוך פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום
יהורם מלך יהודה, איור משנת 1553 מתוך פרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום
לידה 883 לפנה"ס
פטירה 843 לפנה"ס (בגיל 40 בערך)
מקום קבורה ישראלישראל עיר דוד, ישראל
מדינה ממלכת יהודה
תארים מלך יהודה
בת זוג עתליה
ילדים אחזיהו
יהושבע
שושלת בית דוד
אב יהושפט
יורש העצר אחזיהו
מלך יהודה ה־5
846 לפנה"ס843 לפנה"ס
(כ־3 שנים)

יְהוֹרָם (או יוֹרָם) היה מלך יהודה ובנו של יהושפט. שלט על יהודה בשנים 851 עד 846 לפנה"ס כעוצר, ובשנים 846 עד 843 לפנה"ס כמלך.

עלייתו לשלטון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מת יהושפט, התחולל משבר בדרך לעלייתו של יהורם לשלטון: ”וַיִּשְׁכַּב יְהוֹשָׁפָט עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו. וְלוֹ אַחִים בְּנֵי יְהוֹשָׁפָט עֲזַרְיָה וִיחִיאֵל וּזְכַרְיָהוּ וַעֲזַרְיָהוּ וּמִיכָאֵל וּשְׁפַטְיָהוּ כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר. וַיָּקָם יְהוֹרָם עַל מַמְלֶכֶת אָבִיו וַיִּתְחַזַּק וַיַּהֲרֹג אֶת כָּל אֶחָיו בֶּחָרֶב וְגַם מִשָּׂרֵי יִשְׂרָאֵל.” (ספר דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוק א'-ד).

זכותו של יהורם לשלטון הובטחה עוד בימי אביו, וככל הנראה גם שימש עוצר בין השנים 851 עד 846 לפני הספירה. אולם, מסיבה שאינה ברורה הוא הרג את אֶחיו. ייתכן שהיה כאן משבר אמון מצד יהורם, שחשד באחיו, או שהוא הושפע על ידי אשתו עתליה. אולם ייתכן כי הייתה חתירה מצד אחיו וחלק מהשרים.[דרוש מקור]

פעילותו הדתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהורם הושפע מדרכי בית אחאב בשל נישואיו לעתליה בת אחאב. הוא נחשב לאחד ממלכי בית דוד שלא הלכו בדרך דוד אביהם, ועשו את הרע בעיני ה'[1]. יהורם בנה במות הרי יהודה, והדיח את בני יהודה לעבודה זרה[2]. בשל פשעיו הוא ננזף באיגרת שנשלחה אליו מאליהו הנביא, ונאמר לו שכעונש יביא האלוהים נגף גדול בעמו בבניו בנשיו ובכל רכושו, והוא עצמו יינגף בחוליים רבים[3].

המלחמה באדום ומרד לבנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עלייתו לשלטון, מרדה בו אדום, ועל כך במלכים ב ח, כ-כב (ובמקבילה בדברי הימים ב כא, ח-י): ”בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ. וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה (גרסת דה"י: עִם שָׂרָיו) וְכָל הָרֶכֶב עִמּוֹ וַיְהִי הוּא קָם לַיְלָה וַיַּכֶּה אֶת אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב וַיָּנָס הָעָם לְאֹהָלָיו. וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא.” (ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ'-כב).

אמנם לפי תיאור זה הצליח יהורם להנחיל תבוסה לצבא האדומי, אך לא לכבוש מחדש את אדום. עובדה זו תרמה להחלשת ממלכת יהודה בימי יהורם, משום שנפגע מקור פרנסה חשוב של הממלכה – סחר השיירות שעבר בארץ אדום ומכרות הנחושת בערבה. מנקודה זו החלה ממלכת יהודה להידרדר.

באותה תקופה מופיעה גם "פשיעת לִבְנָה" מתחת ידו של המלך, שמיוחסת לכך שהמלך "עזב את ה' אלוהי אבותיו" (ספר דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוק י'). לבנה היא עיר בשטח יהודה, ולכן מרידתה מעוררת קושי. חלק מן הפרשנים מבארים כי תושבי לבנה, אף על פי שהיו משבט יהודה, החלטיו למרוד במלך. ייתכן שלבנה הייתה סמוכה לאדום, ותושביה הושפעו בכך ממעשה האדומים.[4] רד"ק חולק על פירוש זה, ומציע שמדובר בעיר בארץ אדום ששמה לבנה, ולא בלבנה שבממלכת יהודה. לפי ספר יהושע, לבנה הייתה אחת מערי הכהנים (ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק י"ג; ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק מ"ב), מה שמעלה את האפשרות שכהני ה' מרדו בשלטונו של יהורם בשל פעולותיו כנגד האלוהים.[דרוש מקור]

הידרדרות הממלכה וסופו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמימוש העונש השמימי שהובטח בידי אליהו, פשטו על יהודה הפלשתים והערבים ופרצו עד בית המלך תוך שהם שובים את בניו, נשותיו וכל הרכוש. רק בנו אחזיהו (=יהואחז) נותר לפליטה (ספר דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוקים ט"זי"ח). ייתכן שהיה לדבר קשר להתערערות מערך ההגנה הדרומי של יהודה בעקבות מרד אדום.

יהורם מת "בתחלואים רעים". לאחר מותו לא שרפו את כלי תשמישו, כמנהג שהיה מקובל לגבי מלכים "וְלֹא-עָשׂוּ לוֹ עַמּוֹ שְׂרֵפָה כִּשְׂרֵפַת אֲבֹתָיו" (ספר דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוק י"ט). בנו אחזיה מלך אחריו.

עדויות ארכאולוגיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי השחזור המקובל, כתובת תל דן מזכירה את יהורם כאביו של המלך אחזיהו, שברציחתו מתפאר כנראה מחבר הכתובת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהורם בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציהו עוזיהו/עזריהו
928 911 908 867 846 843 842 836 798 769
יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו
758 733 726 698 641 639 609 608 597 597–596
אילן יוחסין של מלכי ישראל ויהודה
עץ משפחת שאול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת רות
אִישׁ-בֹּשֶׁת
(אֶשְׁבָּעַל)
אִישׁ-בֹּשֶׁת
(אֶשְׁבָּעַל)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שבט אפרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נְבָט
נְבָט
 
 
אַבְשָׁלוֹם
(אֲבִישָׁלוֹם?)
אַבְשָׁלוֹם
(אֲבִישָׁלוֹם?)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שבט יששכר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יָרָבְעָם
(הראשון)
יָרָבְעָם
(הראשון)
אֲחִיָּה
אֲחִיָּה
 
 
 
מַעֲכָה[2]
(תָּמָר?)
מַעֲכָה[2]
(תָּמָר?)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אֲבִיָּה
(אֲבִיָּם)
אֲבִיָּה
(אֲבִיָּם)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נִמְשִׁי
נִמְשִׁי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יָבֵשׁ
יָבֵשׁ
גָּדִי
גָּדִי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רְמַלְיָהוּ
רְמַלְיָהוּ
אֵלָה
אֵלָה
עֻזִּיָּהוּ
(עֲזַרְיָהוּ)
עֻזִּיָּהוּ
(עֲזַרְיָהוּ)
 
יְרוּשָׁא
יְרוּשָׁא
 
 
 
 
 
 
 
 חורבן ממלכת ישראל 
 
 
מקרא
קשר הורות (קו היורד מטה)
מספר דורות
קשר נישואין
קשר שלא ברור מהתנ"ך
אירוע משמעותי
 
הריגה
גבר
אישה
מלך ממלכת ישראל המאוחדת
מלך ממלכת יהודה
מלך ממלכת ישראל
מלך על כל השבטים פרט ליהודה
מלך על חלק מממלכת ישראל
 
ירושת השלטון על ממלכת ישראל המאוחדת
 
ירושת השלטון על ממלכת יהודה
 
ירושת השלטון על שבט יהודה
 
ירושת השלטון על ממלכת ישראל
 
ירושת השלטון על כל השבטים פרט ליהודה
 
ירושת השלטון על חלק מממלכת ישראל
אֲבִיָּה
אֲבִיָּה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יְהוֹיָקִים
(אֶלְיָקִים)
יְהוֹיָקִים
(אֶלְיָקִים)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יְהוֹיָכִין
(יְכָנְיָה)
יְהוֹיָכִין
(יְכָנְיָה)
צִדְקִיָּהוּ[5]
(מַתַּנְיָה)
צִדְקִיָּהוּ[5]
(מַתַּנְיָה)
 
 
 
  1. ^ לפי נוסח תרגום השבעים לספר מלכים א', פרק י"בפסוק שלא קיים בנוסח המסורה), שמה של אשת ירבעם הוא אַנוֹיוונית Ἀνώ), והיא אחותן של תחפניס ואשת הדד.
  2. ^ גם על המלך אביה וגם על המלך אסא נכתב ”וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם” (ספר מלכים א', פרק ט"ו); יש המפרשים ש"אֲבִישָׁלוֹם" הוא אבשלום בן דוד, ואם כן הרי שמעכה היא תמר, בתו האחת של אבשלום (ראו ספר שמואל ב', פרק י"ד, פסוק כ"ז).
  3. ^ בתנ"ך יהוא נקרא שלושה פעמים "יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי" ופעמיים "יֵהוּא בֶּן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי". סביר להניח שיהושפט היה אביו ונמשי היה סבו, אבל נראה שהייחוס לנמשי הוא החשוב ולכן זה מה שמופיע כאן. יהוא מוזכר גם ב"אובליסק השחור", כתובת ארכאולוגית אשורית, ובו הוא נקרא "יהוא בן עמרי" (Ia-ú-a mar Hu-um-ri-i), וזו הסיבה שיהוא מיוחס לעמרי.
  4. ^ על המלך אחזיהו נאמר ”וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עׇמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל” (ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו), אבל על המלך יהורם נאמר ”בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה” (שם, פסוק י"ח), ויש המפרשים שזוהי עתליה.
  5. ^ לפי רוב הדעות (ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוקים י"זי"ח, ספר ירמיהו, פרק ל"ז, פסוק א', ואף ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק ט"ו) המלך צדקיהו היה בנו של יאשיהו ודודו של יהויכין, אבל בדברי הימים (ב', פרק ל"ו, פסוק י') נכתב שהוא היה אחיו של יהויכין, וייתכן אף שהוא צִדְקִיָּה מ”וּבְנֵי יְהוֹיָקִים יְכׇנְיָה בְנוֹ צִדְקִיָּה בְנוֹ” (דברי הימים א', ג', ט"ז).