אטלס ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אטלס ישראל
כריכת אטלס ישראל
מהדורת 1956
מידע כללי
שפת המקור עברית
סוגה אטלס
הוצאה
הוצאה מוסד ביאליק
שנת הוצאה 1956 (מהדורה ראשונה)
מהדורות נוספות ראה מהדורות נוספות
קישורים חיצוניים
OCLC 78127177
הספרייה הלאומית 001167107
מהדורה עברית-אנגלית 1985
מהדורת 2008

אטלס ישראל (בשמו המלא: אטלס ישראל: מכלול מפות של ארץ-ישראל ומדינת ישראל) הוא אטלס לאומי של ארץ ישראל ומדינת ישראל בשפה העברית בנושאי כרטוגרפיה, טבע, היסטוריה, אוכלוסייה, כלכלה, תרבות ועוד, שהופק כמפעל גדול של מחלקת המדידות (לימים "המרכז למיפוי ישראל") בראשות יוסף אלסטר בשיתוף מוסד ביאליק בראשות משה גרדון, ויצא לאור לראשונה בעשרה קונטרסים מאוקטובר 1956 ועד יוני 1964 (תשט"זתשכ"ד).

מטרת האטלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו של האטלס היה לכנס בקובץ של מפות את כל הנתונים היסודיים של טבע הארץ, ושל התפתחות האוכלוסייה, הכלכלה והתרבות. כל מפה באטלס הציגה פן אחר של הענפים האלה, ועל ידי השוואת המפות אפשר היה לעמוד על השפעות הגומלין שבין הענפים, ועל טיב הנוף בכללו. זו גם הדרך להגיע להבנה מלאה ועמוקה של הגאוגרפיה של ארץ ישראל.

ההפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האטלס הודפס על גיליונות גדולים של 70x50 ס"מ. מאה ואחד גיליונות חובקים כחמש מאות מפות ודברי הסבר. תהליך ההוצאה לאור, שתוכנן להימשך כשלוש–ארבע שנים, ארך בפועל[1] יותר מ-7.5 שנים, מאוקטובר 1956 ועד יוני 1964, שבמהלכן הופצו הגיליונות למנויים מדי מספר חודשים.[2] המנויים קיבלו אוגדן קשיח לכריכה עצמית של הגיליונות. הכרך השלם, מידותיו גדולות במיוחד - 5x40x50 ס"מ ומשקלו 7.5 ק"ג.

המערכת ופרקי האטלס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאטלס היו עורכים רבים, על פי תחומי מומחיותם. לכל פרק עורך ראשי, וחלק מן העורכים היו גם חברי המערכת הכללית. חברי המערכת וההנהלה היו: משה גרדון, אורי צידון, נפתלי קדמון, יוסף אלסטר, ד"ר דוד עמירן, מרדכי גלעד.

ואלה פרקי האטלס ועורכיהם:

מהדורות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה השנייה, בשפה האנגלית ([3]Atlas of Israel), הופיעה בשנת 1970 בשיתוף ההוצאה ההולנדית "אלסביר".
המהדורה השלישית, דו-לשונית (עברית ואנגלית), ראתה אור ב-1986 בשיתוף הוצאת כרטא בישראל והוצאת מקמילן (אנ') בארצות הברית ובריטניה.
בשנת 1995 ראתה אור המהדורה הרביעית, שנקראה אטלס ישראל החדש. מהדורה זו, שהופקה ביוזמתו של פרופ' אריה שחר, חבר מערכת ההוצאה השלישית, נועדה להתאים לתלמידי בית הספר; היא הודפסה בפורמט קטן יותר, שכלל רק מפות, הסתייעה בחידושים טכנולוגיים וכללה מפות חדשניות.
בשנת תשס"ח-2008, לרגל מלאת 60 למדינת ישראל, הופיעה המדורה החמישית: "אטלס ישראל החדש: האטלס הלאומי", ובה חידושים רבים – תוכניים (נוספו נושאים רלוונטיים התופסים מקום בסדר היום הציבורי, כגון מפת הגבולות של ישראל ומעמדם הבינלאומי), דידקטיים (הטמעת הערותיהם של מורים לגאוגרפיה) וטכנולוגיים (מחשוב מלא הכולל שימוש במערכת מידע גאוגרפית ועיבוד תמונות), וכן, לראשונה, מפת ישראל בשפה הערבית.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולמוס בסוגיית הגישה להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הופעת המהדורה השלישית, ב-1985, התעוררו פולמוסים סביב הגישה להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יורם בר-גל, מפות ולאומיות: קריאה מחודשת ב"אטלס ישראל"', אופקים בגאוגרפיה 55 (תשס"ג), 8–29. (המאמר ב-JSTOR)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תאריכי הופעת הקונטרסים בפועל: 1 - אוקטובר 1956, 2 - אפריל 1957, 3 - נובמבר 1957, 4 - יולי 1958, 5 - אפריל 1959, 6 - ינואר 1960, 7 - ינואר 1961, 8 - נובמבר 1961, 9 - מרץ 1963, 10 - יוני 1964 (תאריכים אלה רשומים באטלס עצמו).
  2. ^ בדרך דומה הופקה והופצה גם "אנציקלופדיה תרבות".
  3. ^ Atlas of Israel - Cartography, Physical Geography, Human and Economic Geography, History. Published by Survey of Israel, Ministry of Labour, Jerusalem, and Elsevier, Amsterdam 1970. Ca 300 pages with color maps and text. 25x49 cm.
  4. ^ ראו: אלישע אפרת, 'גאוגרפיה ופוליטיקה: בשולי גיליון 16 של אטלס ישראל', אופקים בגאוגרפיה 23–24 (1988), 65–72 (המאמר ב-JSTOR); מאיר עוזיאלשיפודים | אטלס ישראל לפח, מעריב, 6 ביוני 1986; אבינועם בר-יוסף, השר לוי הורה לפזר את מערכת "אטלס ישראל", מעריב, 9 ביוני 1986; צבי לביאקוראים יקרים, מעריב, 12 ביוני 1986.