איחוד מדינות הים התיכון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

איחוד מדינות הים התיכוןצרפתית: Union méditerranéenne) הוא ארגון שאמור לאחד את המדינות הגובלות עם הים התיכון ואשר היה מיועד להיווסד בשנת 2008 ועדיין לא נוסד במלואו. רעיון האיחוד הועלה לראשונה על ידי נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי במהלך מערכת הבחירות שניהל ומטרתו להיות אלטרנטיבה לכניסתה של טורקיה לאיחוד האירופי.


חברות אפשריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות שאפשר שישתתפו באיחוד (כחול) ומדינות השותפות לאיחוד האירופאי (אפור כהה)

רעויונו של סרקוזי הוא שהארגון יכלול את מדינות האיחוד האירופי הגובלות עם הים התיכון, לצד מדינות מהמזרח התיכון ומדינות אפריקאיות. חברות אפשריות בארגון:

ישנן מספר מדינות וארגונים נוספים הגובלים בים התיכון ואשר ככל הנראה אין כוונה לצרפם לאיחוד. ביניהם, מספר מדינות מהבלקן, מונקו והבסיסים של בריטניה בגיברלטר וקפריסין.

מוסדות ומטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, הוגה רעיון האיחוד הים תיכוני

על פי המוצע, המדינות יקיימו מועצה משותפת. בדומה לנערך כיום באיחוד האירופי, נשיאות המועצה תעבור ברוטציה בין המדינות החברות בארגון. האיחוד אמור להתמודד עם בעיות בנושאי אנרגיה, ביטחון, טרור, הגירה ומסחר. בנוסף, יוקם בנק השקעות שיעזור לפתח אזורים של מדינות נחשלות יותר שבארגון.

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון האיחוד הים תיכוני זכה לתמיכה מצד מדינות רבות ובהן ישראל, יוון, ספרד, איטליה, מרוקו ותוניסיה. בניגוד למדינות אלו, דחתה טורקיה את רעיון האיחוד כאלטרנטיבה לצירופה לאיחוד האירופי. גם לוב וגרמניה הביעו את דאגתם מהרעיון. לאור ההתנגדות של מספר מדינות הוצע לאחר את התוכנית עם "תהליך ברצלונה", שעיקרו שותפות אירופית-ים תיכונית כלכלית, וליצור מסגרת שבה חברות 27 מדינות האיחוד האירופי, לצד המדינות השוכנות לחופי הים התיכון. גם התוכנית המורחבת לא יצאה עדיין אל הפועל.

אזור סחר חופשי במדינות הים התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור אי התקדמות התוכנית הועלתה הצעה מעודנת יותר, שהייתה מיועדת לצאת אל הפועל בשנת 2010, למיסוד אזור סחר חופשי במדינות האיחוד האירופי ומדינות הים התיכון[1]. ההצעה אינה מדברת על איחוד מכסים, אלא על הקלה מסוימת של הגבלות יבוא והעדפות אחרות על חלק מהסחורות והשירותים הנסחרים בין המדינות. המועמדות לשותפות בתוכנית מדיניות הסחר החופשי הן כל מדינות האיחוד האירופי, אך לא כל המדינות הגובלות לחוף הים התיכון, אלא מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, מצרים, ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו Euro-Mediterranean free trade area בוויקיפדיה האנגלית