כחול הוא הצבע החם ביותר
 | |
| עטיפת ה-DVD | |
| מבוסס על |
Blue Is the Warmest Color  |
|---|---|
| בימוי |
עבדלטיף קשיש |
| הופק בידי |
עבדלטיף קשיש, ברהים צ'ואווה, וינסט מרוול |
| תסריט | עבד-אללטיף קשיש |
| עריכה |
Ghalya Lacroix |
| שחקנים ראשיים |
לאה סדו אדל אקסרכופולוס |
| צילום |
Sofian El Fani |
| מדינה |
צרפת, בלגיה, ספרד |
| חברת הפקה |
Canal+, Eurimages, France 2, RTBF, Vertigo Films, Wild Bunch |
| הקרנת בכורה | 9 באוקטובר 2013 |
| משך הקרנה |
179 דק' |
| שפת הסרט | צרפתית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט רומנטי, סרט התבגרות, סרט להט"בי, סרט אירוטי |
| תקציב | 4,000,000 אירו |
| הכנסות | $19,412,787 |
| הכנסות באתר מוג'ו | bluewarm |
| פרסים |
|
| האתר הרשמי | |
| דף הסרט ב-IMDb | |
  | |
כחול הוא הצבע החם ביותר (בצרפתית: La Vie d' Adele - Chapitres 1 & 2 - "החיים של אדל - פרקים 1 ו -2"), הידוע גם כאדל: פרקים 1 & 2, הוא סרט דרמה רומנטית צרפתי משנת 2013 שבוים על ידי עבד-אללטיף קשיש, בכיכובן של אדל אֶקְסָרְכוֹפּוּלוֹס ולאה סדו.
בשנת 2013 זכה הסרט פה אחד בפסטיבל קאן בפרס דקל הזהב לסרט הטוב ביותר. הסרט מבוסס על רומן גרפי צרפתי משנת 2010 בעל אותו השם, שיצא לאור בצפון אמריקה בשנת 2013. הסרט זכה לשבחי ביקורת והיה מועמד לפרס גלובוס זהב לסרט הזר הטוב ביותר ופרס BAFTA לסרט הטוב ביותר בשפה זרה. ב-2014 זכה בפרס לומייר לסרט הטוב ביותר.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדל (אדל אקסרכופולוס) היא תלמידת תיכון מופנמת, יום אחד, בעת חציית הכביש היא מבחינה בבחורה בעלת שיער כחול ומתאהבת בה מיד. היא מנהלת מערכת יחסים עם בחור מבית ספרה, שכלפיו אין לה רגשות ובסוף מחליטה להיפרד ממנו. לאחר שאדל חולמת חלום ארוטי על הבחורה בה נתקלה ברחוב, ואחת הבנות מבית ספרה נישקה אותה, הופכת אדל להיות מוטרדת לגבי זהותה המינית. כדי להבין את בלבולה מחליטה אדל לצאת עם ידיד שלה לבר של הומואים. לאחר זמן מה, מחליטה אדל לעזוב את הבר לבר של לסביות, שם היא מבחינה בבחורה עם השיער הכחול ששמה אמה (לאה סדו), סטודנטית לאמנות שסיימה את לימודיה. אמה ניגשת אליה ומציגה אותה בפני חברותיה כבת דודתה. לאחר מכן, השתיים הופכות לחברות ומתחילות לבלות יותר זמן אחת עם השנייה. החברות של אדל חושדות בהיותה לסבית ומתעמתות איתה על כך. השתיים מבלות במוזיאונים ובפיקניקים בפארק. מאוחר יותר הן מקיימות יחסי מין ונהפכות לבנות זוג. הוריה של אמה מסבירים פנים לאדל, לעומת הוריה של אדל אשר אינם יודעים על הקשר בין השתיים.
בשנים הבאות, אדל ואמה מתגוררות יחדיו, אדל מסיימת את בית הספר ומצטרפת לצוות הוראה בבית ספר יסודי מקומי, ואילו אמה ממשיכה את קריירת הציור שלה. אדל לא מרגישה בנוח בקרב חבריה האינטלקטואלים של אמה. אמה מעודדת את אדל לקדם את כישורי הכתיבה שלה, אך אדל אומרת לה שהיא מרגישה נוח ומאושרת שהיא איתה ושאין לה רצון להיות משהו אחר מאשר האדם שהיא הייתה כשהן נפגשו לראשונה. מורכביות רגשיות באות לידי ביטוי במערכת היחסים שלהן כאשר אדל מתחילה להרגיש בדידות ובלבול, ומתחילה לשכב עם בחור מעבודתה.
כשאמה מגלה זאת היא מתעמתת איתה ומחליטה לסלק אותה בכוח מדירתן, ואדל נשארת שבורת לב ולבדה. הזמן עובר, ולמרות שאדל מוצאת סיפוק בעבודתה כגננת, עצב גדול מתחיל להציף אותה. השתיים מחליטות בסופו של דבר להיפגש במסעדה. אדל מספרת לאמה שהיא עדיין רוצה אותה ומאוהבת בה, נראה כי עדיין יש ביניהן משיכה חזקה, הן מתנשקות ולבסוף אמה מחליטה שלא לחזור אליה בגלל מחויבותה לבת זוגה הנוכחית, ליזה, שביחד הן מגדלות את הבת שלה. אמה אומרת לאדל שהיא סלחה לה על בגידתה אך לא אוהבת אותה יותר. היא מרגיעה אותה ואומרת לה שמערכת היחסים שלהן הייתה מיוחדת ושתהיה לה רגישות אין סופית כלפיה כל חייה. עם עזיבתה של אמה אדל מתמלאת ייאוש.
הסרט מסתיים כשאדל הולכת לתערוכת האמנות של אמה. על הקיר תלוי הציור שאמה ציירה את אדל בעירום. למרות שאמה מכירה את אדל, תשומת הלב שלה מופנית בעיקר אל האורחים האחרים של הגלריה ואל ליזה בת זוגה. אדל מברכת את אמה על הצלחתה ועוזבת בשקט, לאחר שיחה קצרה עם בחור שפגשה בעבר. הבחור מנסה ללכת אחריה אבל הולך בכיוון הלא נכון, ואדל נראית הולכת משם לעתיד מעורפל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כחול הוא הצבע החם ביותר
"כחול הוא הצבע החם ביותר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"כחול הוא הצבע החם ביותר", באתר נטפליקס
"כחול הוא הצבע החם ביותר", באתר AllMovie (באנגלית)
"כחול הוא הצבע החם ביותר", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "כחול הוא הצבע החם ביותר", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "כחול הוא הצבע החם ביותר", באתר סרטים
- "כחול הוא הצבע החם ביותר", באתר Metacritic (באנגלית)
- "כחול הוא הצבע החם ביותר", באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אורי קליין, למה כולם תוקפים את הבמאי של "כחול הוא הצבע החם ביותר", באתר הארץ, 27 בנובמבר 2013
- שמוליק דובדבני, "כחול הוא הצבע החם ביותר": האורך לא נוגע, באתר ynet, 29 בנובמבר 2013
- עופר ליברגל "כחול הוא הצבע החם ביותר", סקירה וניתוח משותף, באתר סריטה, 1 בדצמבר 2013
