אנדריאס הרצוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אנדרס הרצוג)
אנדריאס "אנדי" הרצוג
Andreas "Andi" Herzog
הרצוג, 2018
הרצוג, 2018
הרצוג, 2018
מידע אישי
לידה 10 בספטמבר 1968 (בן 55)
וינה שבאוסטריה
גובה 1.84 מטר
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1986–1992
1987–1988
1992–1995
1995–1996
1996–2001
2001–2003
2004
סה"כ
ראפיד וינה
← פירסט וינה
ורדר ברמן
באיירן מינכן
ורדר ברמן
ראפיד וינה
לוס אנג'לס גלאקסי
133 (33)
7 (3)
94 (26)
28 (2)
142 (32)
41 (4)
27 (4)
472 (104)
נבחרת לאומית כשחקן
1988–2003 נבחרת אוסטריה בכדורגל אוסטריה 103 (26)
קבוצות כמאמן
2005–2009
2009–2011
2011–2016
2015–2016
2018–2020
2021–2022
2023–
נבחרת אוסטריה (עוזר מאמן)
אוסטריה עד גיל 21
נבחרת ארצות הברית (עוזר מאמן)
ארצות הברית עד גיל 23
נבחרת ישראל
אדמירה ואקר מדלינג
נבחרת קוריאה הדרומית (עוזר מאמן)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אנדריאס (אנדי) הרצוגגרמנית: Andreas "Andi" Herzog; נולד ב-10 בספטמבר 1968) הוא כדורגלן עבר אוסטרי ששיחק בעמדת הקשר, וכיום משמש כעוזר מאמן נבחרת קוריאה הדרומית. בין השנים 2018-2020 אימן את נבחרת ישראל בכדורגל.

הרצוג הוא שיאן ההופעות לשעבר בנבחרת אוסטריה, כשלזכותו 103 הופעות בהן הבקיע 26 שערים.

קריירה ככדורגלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצוג נולד בווינה שבאוסטריה, למשפחה מרקע נוצרי. הוא החל את קריירת הבוגרים שלו בראפיד וינה בשנת 1986. בעונת 1986/1987 זכה הרצוג באליפות הבונדסליגה האוסטרית עם המועדון על אף שלא שותף כלל, ובעונת 1987/1988 החל הרצוג לשחק לעיתים, והקבוצה זכתה באליפות נוספת. בפגרת החורף של עונת 1987/1988 הושאל הרצוג ליריבה העירונית פירסט וינה, השאלה שהייתה מוצלחת במיוחד, על אף שארכה רק חצי עונה. בתום עונת 1987/1988 החזירה ראפיד וינה את הרצוג לשורותיה, והוא שיחק במועדון עוד ארבע עונות נוספות, בהן הפך לשחקן מפתח, לא ירד משש הבקעות לעונה, ואף זומן לסגל נבחרת אוסטריה למונדיאל 1990. בעונת 1991/92 הבקיע הרצוג 11 שערי ליגה, ונבחר ככדורגלן השנה באוסטריה.

הצלחתו של הרצוג בראפיד וינה גררה התעניינות ממועדונים גדולים, ובקיץ 1992 הוא חתם בשורות ורדר ברמן, אחת הקבוצות המצליחות ביותר בגרמניה באותה תקופה, ומחזיקת גביע אירופה למחזיקות גביע הטרייה. בעונתו הראשונה בקבוצה, זכה הרצוג באליפות הבונדסליגה, והיה שחקן מפתח בחלק התקפי שכלל גם את וינטון רופר, מירקו ווטאבה ומרקו בודה. הרצוג הבקיע עשרה שערים בעונה זו. בעונת 1993/94 הרצוג זכה עם ורדר ברמן בגביע הגרמני, לאחר ניצחון 1–3 על רוט-וייס אסן בגמר, בו הבקיע הרצוג את השער השני. בבונדסליגה הבקיע הרצוג שישה שערים בעונה זו, אותה סיימה ברמן רק במקום השמיני. בעונת 1994/1995 הבקיע הרצוג עשרה שערי ליגה, וסייע לורדר ברמן לסיים במקום השני, מרחק נקודה אחת מהאלופה בורוסיה דורטמונד.

בקיץ 1995 עזב הרצוג את ורדר ברמן וחתם בבאיירן מינכן. הרצוג היה שחקן הרכב קבוע בחוליית קישור עמוסה למדי שכללה גם את כריסטיאן ציגה, כריסטיאן נרלינגר, מהמט שול, צ'יריאקו ספורצה, דיטמר האמאן ותומאס שטרונץ. הרצוג לא הצליח להביא בעונה זו את יכולותיו לידי ביטוי, וסיים את עונת 1995/1996 עם שני שערי ליגה בלבד. על אף זאת, זכה הרצוג עם באיירן מינכן בגביע אופ"א, לאחר ניצחון במפגש כפול בגמר על בורדו. הרצוג הבקיע שני שערים במפעל זה בדרך לגמר, אך לא שותף כלל במפגש הכפול. בתום עונה אחת בבאיירן מינכן, עזב הרצוג את המועדון וחזר לורדר ברמן.

עונת החזרה של הרצוג לורדר ברמן, 1996/1997, הייתה מרשימה במיוחד. הרצוג הבקיע בעונה זו 15 שערי ליגה, והיה המבקיע המוביל בקבוצה, כשהוא מהווה חלק מחוליית קישור שכללה גם את מרקו בודה, דיטר איילטס, היימו פפייפנברגר וינס טוט. למרות הצלחתו האישית של הרצוג בעונה זו, סיימה ורדר ברמן רק במקום השמיני בבונדסליגה. הרצוג החמיץ חלק גדול מעונת 1997/98 בגין פציעה, אך בעונת 1998/1999 זכה עם ורדר ברמן בפעם השנייה בקריירה בגביע הגרמני, לאחר ניצחון בבעיטות הכרעה על באיירן מינכן במשחק הגמר. הרצוג הוחלף בגמר זה כבר במחצית. ברמן סיימה עונה זו בחלק התחתון של הטבלה, אך הרצוג הוכיח את יכולתו גם כמבשל שערים כשבישל שבעה שערי ליגה בעונה זו. בעונת 1999/2000 בישל הרצוג עשרה שערים והבקיע שישה, וברמן סיימה את העונה במקום התשיעי. עונת 2000/2001 הייתה העונה המלאה האחרונה של הרצוג בקבוצה. הרצוג הבקיע שני שערים בעונה זו, אותה סיימה ברמן במקום השביעי. הרצוג התחיל את עונת 2001/2002 בברמן, אך בפגרת החורף שב למועדון בו החל את קריירת הבוגרים, ראפיד וינה, שם שיחק עונה וחצי, והבקיע ארבעה שערים.

בשנת 2004 עבר הרצוג לתחנה האחרונה בקריירת המשחק הפעיל שלו, כשחתם בלוס אנג'לס גלקסי. הרצוג שיחק במועדון זה במשך עונה אחת, בה הבקיע ארבעה שערים. לאחר מכן פרש ממשחק פעיל.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצוג ערך את הופעת הבכורה במדי נבחרת אוסטריה באפריל 1988, במשחק ידידות מול נבחרת יוון. עד מהרה הרצוג הפך לשחקן הרכב קבוע בנבחרת האוסטרית, ובהמשך מונה כקפטן. הרצוג והנבחרת האוסטרית העפילו למונדיאל 1990, בו השיגה אוסטריה ניצחון אחד ושני הפסדים בשלב הבתים, שבסיומו הודחה מהטורניר. הרצוג שיחק את מלוא הדקות של אוסטריה בטורניר זה. לאחר מכן, הרצוג המשיך לשחק בקביעות בנבחרת האוסטרית, שכשלה בנסיונותיה להעפיל לטורנירים הגדולים הבאים, עד למונדיאל 1998. במונדיאל זה, הרצוג פתח בהרכב בתיקו 2–2 מול נבחרת צ'ילה, ונכנס כמחליף במחצית בתיקו 1–1 מול נבחרת קמרון. במשחק ההפסד לנבחרת איטליה במחזור האחרון של שלב הבתים, הרצוג נכנס כמחליף בדקה ה-80, והבקיע את השער המצמק לאוסטריה בדקה ה-90. לאחר משחק זה, הודחה אוסטריה מהמונדיאל. לאחר המונדיאל מונה הרצוג כקפטן הנבחרת, במקומו של טוני פולסטר.

הרצוג היה חלק ממוקדמות יורו 2000, קמפיין טראומטי במיוחד עבור נבחרת אוסטריה. הרצוג היה שותף מלא לתבוסות 0–9 לנבחרת ספרד ו-0–5 לנבחרת ישראל, ולאי העפלה של הנבחרת האוסטרית ליורו 2000. במוקדמות מונדיאל 2002 אוסטריה קיבלה שוב את נבחרות ספרד וישראל, והפעם השיגה מולן תוצאות טובות יותר, כאשר את נבחרת ישראל ניצחה אוסטריה בווינה בתוצאה 2–1 משער ניצחון של הרצוג, והשיגה תיקו 1–1 נגד ספרד. במשחקי החוץ הפסידה אוסטריה 0–4 לספרד, והייתה קרובה להפסיד גם לישראל באצטדיון רמת גן בתוצאה 0–1, שהייתה משאירה את אוסטריה מחוץ למונדיאל. בדקה ה-90 של המשחק זכתה נבחרת אוסטריה בבעיטה חופשית, אותה תרגם הרצוג לשער שוויון, שהשאיר את ישראל מחוץ לפלייאוף, ושלח אליו את אוסטריה, כאשר הרצוג הפך לגיבור לאומי באוסטריה. הרצוג טען בשנת 2009 שלאחר המשחק ישראלים רבים חיכו לו ולנבחרתו בשדה התעופה וזרקו עליו ביצים ועגבניות. המשחק זה היה טעון במיוחד, לאור התבטאויות של מאמן נבחרת אוסטריה אוטו באריץ' וגורמים בהתאחדות הכדורגל האוסטרית, שדרשו להעתיק את המשחק החשוב מישראל בגין אירועי האינתיפאדה השנייה, בקשה שנענתה בשלילה, אך יצרה עוינות קשה של הקהל הישראלי כלפי הנבחרת האוסטרית. השער של הרצוג נתפס בישראל מסיבה זו כטראומטי במיוחד. נבחרת אוסטריה והרצוג לא השכילו לנצל את העלייה לפלייאוף, והובסו בו על ידי נבחרת טורקיה בתוצאות 0–1 ו-0–5, ונשארו בכל זאת מחוץ למונדיאל 2002. בחודש מאי 2002, בהופעתו ה-96 במדים הלאומיים, הפך הרצוג לשיאן ההופעות של נבחרת אוסטריה, כאשר השתתף במשחק ידידות מול נבחרת גרמניה, ועבר את טוני פולסטר במספר ההופעות.

הרצוג השתתף עם נבחרת אוסטריה גם במוקדמות יורו 2004, ובמשחק מול נבחרת מולדובה שנערך בספטמבר 2002, הבקיע צמד שהקנה לאוסטריה ניצחון בתוצאה 2–0. אלו היו שעריו האחרונים של הרצוג במדים הלאומיים, כאשר הוא הבקיע בסך הכל 26 שערים. הופעתו ה-103 והאחרונה של הרצוג נערכה באפריל 2003 בניצחון 2–0 על נבחרת סקוטלנד במשחק ידידות. לאחר כישלונה של נבחרת אוסטריה להעפיל ליורו 2004, פרש הרצוג מהנבחרת.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצוג מילא תפקידי אימון שונים בנבחרת אוסטריה לאחר פרישתו, ובשנת 2005 אף היה המאמן הראשי לתקופה קצרה. בהמשך כיהן כעוזר המאמן ואחר כך כמאמן נבחרת אוסטריה בכדורגל עד גיל 21.

בשנת 2011 החל לשמש עוזר מאמן בנבחרת ארצות הברית בצוות של יורגן קלינסמן המאמן הראשי, ובמקביל, בשנת 2015 החל הרצוג לאמן את נבחרת ארצות הברית עד גיל 23.

ב-9 באוגוסט 2018 מונה הרצוג למאמן נבחרת ישראל, והוביל אותה בעונת 2018/2019 של ליגת האומות של אופ"א. במשחק הבכורה שלו מול אלבניה בחוץ הפסידה ישראל 0–1. במשחקי הבית ניצחה נבחרת ישראל את סקוטלנד 2–1 ואת אלבניה 2–0.

במהלך מוקדמות יורו 2020 ב-24 במרץ 2019 ניצח עם נבחרת ישראל את נבחרת ארץ מולדתו אוסטריה 2–4, אך לא הצליח להעפיל עם ישראל ליורו 2020 דרך טורניר המוקדמות.

ב-24 ביוני 2020 הודיע הרצוג כי הוא עוזב את נבחרת ישראל בכדורגל לאחר שנתיים בתפקיד[1]. עמיתו האוסטרי וילי רוטנשטיינר נבחר להחליפו.

ב-2021 מונה למאמנה של אדמירה ואקר מדלינג מהליגה האוסטרית, עמה ירד ליגה בסיום עונת 2021/2022 ועזב את הקבוצה.

ב-2023 החל הרצוג לשמש כעוזר מאמן נבחרת קוריאה הדרומית בצוות של יורגן קלינסמן המאמן הראשי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצוג נשוי ואב לשני בנים שגם הם כדורגלנים.

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראפיד וינה
ורדר ברמן
באיירן מינכן
תארים אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדריאס הרצוג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גידי ליפקין, ‏הרצוג עוזב את נבחרת ישראל: יוצא לאתגר חדש, באתר ONE‏, 24 ביוני 2020


נבחרת אוסטריהמונדיאל 1990

1 לינדברגר • 2 אייגנר • 3 פצל • 4 פפפר • 5 שוטל • 6 צק • 7 רוס • 8 ארטנר • 9 פולסטר • 10 לינצמאייר • 11 הורטנאגל • 12 באור • 13 אוגריס • 14 רודקס • 15 קגלביץ • 16 רייזינגר • 17 פפייפנברגר • 18 שטרייטר • 19 גלצמאייר • 20 הרצוג • 21 קונסל • 22 קונראד • מאמן: היקרסברגר

אוסטריהאוסטריה
נבחרת אוסטריהמונדיאל 1998

1 קונסל • 2 שופ • 3 שוטל • 4 פפפר • 5 פיירזינגר • 6 קוגלר • 7 האס • 8 פפייפנברגר • 9 ואסטיץ' • 10 הרצוג • 11 אמרהאוזר • 12 הידן • 13 צ'רני • 14 ריימאייר • 15 וטל • 16 וולפארט • 17 מאליך • 18 שטוגר • 19 פולסטר • 20 הראף • 21 קנלר • 22 קובאואר • מאמן: פרוהסקה

אוסטריהאוסטריה