גמר גביע אופ"א 1996

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סגנון כתיבה עיתונאי וסופרלטיבי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סגנון כתיבה עיתונאי וסופרלטיבי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
גמר גביע אופ"א 1996
אירוע גביע אופ"א 1995/1996
בסיכום שני המפגשים
המשחק הראשון
תאריך 1 במאי 1996
מיקום האצטדיון האולימפי, מינכן, גרמניה
שיפוט סרז' מומנטאלר (שווייץ)
צופים 63,000
משחק הגומלין
תאריך 15 במאי 1996
מיקום פארק לסקור, בורדו, צרפת
שיפוט ואדים ז'וק (בלארוס)
צופים 36,000
1995
1997
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גמר גביע אופ"א 1996 היה השלב שנעל את טורניר גביע אופ"א לעונת 1995/1996. הוא שוחק בשני מפגשים במתכונת בית-חוץ, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר היא באיירן מינכן הגרמנית, שגברה על ז'ירונדן דה בורדו הצרפתית בתוצאה 1–5 בסיכום שני המפגשים. הייתה זו המהדורה ה-25 של המפעל. הייתה זו הפעם היחידה בשנות ה-90, בה התקיים שלב גמר ללא נציגה איטלקית אחת לפחות.

הייתה זו זכייה ראשונה של באיירן בתואר, בהופעתה הראשונה בגמר המפעל. בעקבות הזכייה, הצטרפה באיירן ליובנטוס ולאייאקס אמסטרדם ברשימת המועדונים היחידים שזכו עד אז בכל שלושת התארים האירופים הבכירים של אופ"א (יחד עם ליגת האלופות וגביע אירופה למחזיקות גביע). כמו כן, הייתה זו הזכייה החמישית של קבוצה גרמנית במפעל (בורוסיה מנשנגלדבך זכתה פעמיים, איינטרכט פרנקפורט ובאייר לברקוזן פעם אחת). כמו כן, הייתה זו הזכייה הגרמנית הראשונה בתואר לאחר איחוד גרמניה מחדש, כאשר הזוכה הקודמת, לברקוזן ב-1988, ייצגה את גרמניה המערבית. מנגד, גם עבור בורדו הייתה זו הופעה ראשונה בגמר המפעל. היא הייתה לנציגה הצרפתית השנייה בלבד שמעפילה לגמר, אחרי בסטיה שהפסידה לפ.ס.וו. איינדהובן בגמר גביע אופ"א 1978.

שתי הקבוצות העפילו לטורניר עקב מיקום הליגה שלהן בעונה החולפת. באיירן, שזכתה בתואר בסופו של דבר, כמעט ולא העפילה כלל לגביע אופ"א. היא סיימה את עונת 1994/1995 בבונדסליגה במקום השישי, וניצלה את זכייתה של מנשנגלדבך, שסיימה את העונה במקום החמישי, בגביע הגרמני. מנשנגלדבך זכתה בכרטיס לגביע אירופה למחזיקות, והכרטיס לגביע אופ"א עבר לבאיירן. לעומתה, בורדו סיימה את העונה החולפת בליגה הצרפתית במקום השביעי בלבד, והחלה את דרכה האירופית מוקדם, בשלב הבתים של גביע האינטרטוטו. בורדו סיימה ראשונה בבית, הדיחה את איינטרכט פרנקפורט בשמינית הגמר ואת הירנפיין בשלב רבע הגמר, ובחצי הגמר הדיחה את קרלסרוהה. באותה העונה לא התקיים גמר לגביע האינטרטוטו, והניצחון בחצי הגמר היה שווה לכרטיס לסיבוב הראשון של גביע אופ"א.

במשחק הגמר הראשון באצטדיון האולימפי במינכן העלה תומאס הלמר את המארחת ליתרון בדקה ה-34. מהמט שול קבע תוצאת המשחק בדקה השישים, 2-0 לבאיירן. עם היתרון יצאה באיירן לפארק לסקור בבורדו, שם לאחר מחצית מאופסת העלה שול את באיירן ליתרון חוץ, שמונה דקות מפתיחת המחצית השנייה, לפני שאמיל קוסטדינוב הכפיל בדקה ה-65. דניאל דוטואל עוד צימק בדקה ה-76, אך שתי דקות אחר כך קבע יורגן קלינסמן את תוצאת הסיום, 3-1 לבאיירן, שזוכה בתואר עם 1–5 בסיכום שני המפגשים.

הדרך אל הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמניהגרמניה באיירן מינכן סיבוב צרפתצרפת בורדו
יריבה סיכום משחק ראשון משחק שני יריבה סיכום משחק ראשון משחק שני
רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה 5 – 1 0 - 1 (ב) 5 - 0 (ח) סיבוב ראשון מקדוניהמקדוניה וארדאר סקופיה 3 – 1 2 - 0 (ח) 1 - 1 (ב)
סקוטלנדסקוטלנד ריית' רוברס 4 – 1 2 - 0 (ח) 2 - 1 (ב) סיבוב שני רוסיהרוסיה רוטור וולגוגרד 3 – 1 2 - 1 (ב) 1 - 0 (ח)
פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון 7 – 2 4 - 1 (ב) 3 - 1 (ח) שמינית הגמר ספרדספרד ריאל בטיס 3 – 2 2 - 0 (ב) 1 - 2 (ח)
אנגליהאנגליה נוטינגהאם פורסט 7 – 2 2 - 1 (ב) 5 - 1 (ח) רבע הגמר איטליהאיטליה מילאן 3 – 2 0 - 2 (ח) 3 - 0 (ב)
ספרדספרד ברצלונה 4 – 3 2 - 2 (ב) 2 - 1 (ח) חצי הגמר צ'כיהצ'כיה סלביה פראג 2 – 0 1 - 0 (ח) 1 - 0 (ב)

באיירן מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיירן החלה את דרכה בסיבוב הראשון של המפעל, בו פגשה את לוקומוטיב מוסקבה הרוסית. במפגש הראשון הופתעה באיירן בבית כשיבגני חרלאצ'וב הדהים וקבע 0–1 ללוקומוטיב בדקה השבעים. בגומלין במוסקבה, היתרון של לוקומוטיב החזיק מעמד 26 דקות בלבד לפני שיורגן קלינסמן העלה את באיירן ליתרון חוץ. תשע דקות לאחר מכן השלים קלינסמן צמד אישי, ולאחר ארבע דקות כבש אנדריאס הרצוג את השלישי של באיירן. שער של מהמט שול על סף הירידה למחצית קבע 0–4 בהפסקה, ופחות מרבע שעה לסיום קבע תומאס שטרונץ את תוצאת הסיום, 5-0 מרשים לבאיירן, שעולה עם 1–5 בסיכום המפגשים.

בסיבוב השני פגשה באיירן את ריית' רוברס הסקוטי. במשחק הראשון בחוץ ניצחה באיירן 0–2 מצמד של קלינסמן, הראשון כבר לאחר שש דקות, והשני כרבע שעה לסיום. בגומלין במינכן קבע דני לנון 1-0 לסקוטים על סף הירידה להפסקה, אך שער נוסף של קלינסמן קבע שוויון חמש דקות מפתיחת המחצית השנייה. בדקה ה-64 השלים מרקוס באבל את המהפך, 2-1 בסיום לבאיירן, שעולה עם ניצחון כפול ועם 1–4 בסיכום שני המפגשים.

בשמינית הגמר פגשה באיירן את בנפיקה ליסבון. במשחק הראשון בבית המשיך קלינסמן את הריצה למלכות שערי הטורניר, והעלה את קבוצתו ליתרון בדקה ה-26. כעבור ארבע דקות איזן דימאס טישיירה את התוצאה, אך השוויון החזיק מעמד דקה אחת בלבד לפני שקלינסמן השלים צמד. קלינסמן הוסיף שני שערים נוספים, דקה לפני תום המחצית ודקה לאחר פתיחת המחצית השנייה, ועם רביעייה אישית מרשימה הוביל את באיירן לניצחון 1–4 בסיום. בגומלין בליסבון העלה ואלדו פיליו את בנפיקה ליתרון לאחר רבע שעה של משחק. קלינסמן איזן בדקה ה-32, השלים מהפך עם צמד אישי בדקה ה-68, והרצוג קבע את תוצאת הסיום, 3-1 בדקה ה-83. בסיכום, 7-2 מרשים לבאיירן בדרך לרבע הגמר.

ברבע הגמר המתינה לבאיירן נוטינגהאם פורסט האנגלית. קלינסמן המשיך בכושר הכיבוש עם שער יתרון ביתי בדקה ה-16, אך סטיב צ'טל איזן כעבור דקה בלבד. דקה לתום המחצית קבע שול את תוצאת המשחק, 2-1 לבאיירן. לעומת התוצאה השקולה במפגש הראשון, הגומלין בנוטינגהאם היה לתצוגה התקפית נוספת של קלינסמן וחבריו. השער הראשון של כריסטיאן ציגה נפל לאחר חצי שעה, ועל סף סיום המחצית הכפיל שטרונץ את התוצאה. צמד של קלינסמן במחצית השנייה, עם שער נוסף של ז'אן-פייר פאפן בתווך, קבעו 0–5 לבאיירן. סטיב סטון רק צימק לפני הסיום, ובאיירן משחזרת את תוצאת הדו-קרב הקודם, 7-2 בסיכום, ועוד תצוגה התקפית מעולה בדרך לחצי הגמר.

בחצי הגמר נערך מפגש ענקיות בין באיירן מינכן לברצלונה. הספרדים, עם יוהאן קרויף על הקווים, פתחו טוב יותר את המשחק הראשון במינכן ועלו ליתרון לאחר 14 דקות משער של אוסקר גארסיה, 1-0 לברצלונה בהפסקה. במחצית השנייה השלימה באיירן מהפך תוך 12 דקות בלבד, כאשר מרסל ויטצ'ק איזן ושול כבש את השני. בדקה ה-77 נכנעה באיירן לשער של גאורגה חאג'י, שוויון 2-2 בסיום, שהעניק לברצלונה יתרון מסוים עקב העובדה שכבשה שני שערי חוץ ולא הפסידה. בגומלין בקאמפ נואו, לעיני כ-90 אלף צופים, הדהים באבל את הקהל והעלה את באיירן ליתרון בדקה הארבעים. ברצלונה חיפשה את השוויון שיעניק לה יתרון עקב חוק שערי חוץ, אך ויטצ'ק, בשער שני לרשתה של ברצלונה בדו-קרב, קבע 0–2 בדקה ה-84. איוואן דה לה פנייה עוד צימק בדקה ה-89, אך ברצלונה לא הצליחה לכבוש שוב, ובסיכום 3–4 לבאיירן בדרך לגמר גביע אופ"א הראשון בתולדותיה.

בורדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורדו, שסיימה את העונה החולפת בליגה הצרפתית במקום השביעי, והחלה את דרכה האירופית בשלב הבתים של גביע האינטרטוטו. בשלב הבתים פגשה בורדו את אודנזה בולדקלאב, ה.י.ק. הלסינקי, נורשפין ובוהמיאנס. היא סיימה ראשונה בבית בבטחה, כאשר לאחר ארבעה מחזורים עמד מאזנה על שלושה ניצחונות ותוצאת תיקו אחת, עם פער שערים של 13 שערי זכות לעומת שלושה שערי חובה בלבד. בשמינית הגמר גברה בורדו 0–3 על איינטרכט פרנקפורט, ברבע הגמר גברה 0–2 על הירנפיין, והעפילה לחצי הגמר. שלב זה, שלעומת קודמיו שוחק במתכונת בית-חוץ, היה למעשה מעין סיבוב מוקדמות לגביע אופ"א, כאשר שתי המנצחות בחצאי הגמר העפילו לסיבוב הראשון של גביע אופ"א. מסיבה זו, לא נערך סיבוב גמר בין שתי המנצחות בחצאי הגמר. בשלב זה פגשה בורדו את קרלסרוהה, גברה עליה 0–2 בחוץ, ולאחר שוויון 2-2 ביתי העפילה לסיבוב הראשון של גביע אופ"א.

לאחר שמונה משחקים במסגרת האינטרטוטו, יצאה בורדו לדרך בגביע אופ"א בסיבוב הראשון מול וארדאר סקופיה המקדונית. במשחק הראשון בחוץ כבש אנתוני בנקארל צמד לזכות הצרפתים, וקבע 0–2 בסיום. בגומלין הביתי העלה ז'רקו סרפימובסקי את וארדאר ליתרון בדקה ה-58, אך לאחר שלוש דקות איזן ביצ'נטה ליזארזו בפנדל מדויק, שוויון 1-1 בסיום, 3-1 לבורדו בסיכום.

בסיבוב השני פגשה בורדו את רוטור וולגוגרד הרוסית. בורדו אירחה את המשחק הראשון, ונקלעה לפיגור בהפסקה משער של ולדימיר נידרגראוס חמש דקות לתום המחצית. פרנק היסטיולס איזן לזכות בורדו שתי דקות מפתיחת המחצית השנייה, ובדקה האחרונה קבע ריצ'רד ויטסחה מהפך וניצחון 1–2 לבורדו בפנדל. בגומלין בחוץ הייתה זקוקה וולגוגרד לשער אחד כדי לעלות, אך לאחר דקות רבות ללא שער כבש בנקארל מהעבר השני. ניצחון כפול לבורדו, 3-1 בסיכום.

בשמינית הגמר הוגרלה בורדו למפגש מול נציגת ספרד, ריאל בטיס. הצרפתים אירחו את המשחק הראשון והשיגו מקדמה בדמות שער של דניאל דוטואל במחצית הראשונה ושל לורן קרוסי כשבע דקות לסיום, 2-0 לבורדו. בגומלין בחוץ העלה זינדין זידאן את בורדו ליתרון לאחר שלוש דקות בלבד. אלכסיס טרוחייו איזן בדקה השלושים, ובדקת הסיום של המחצית קבע ולאדה סטושיץ' 2-1 לבטיס, תוצאה שנשמרה עד לסיום. עם 2–3 בסיכום, העפילה בורדו לרבע הגמר.

העונה האירופית הארוכה של בורדו המשיכה בדו-קרב קשה מול מילאן האיטלקית. מילאן של המאמן פאביו קאפלו המשיכה בעונה זו לזכייה באליפות איטליה וזכתה רק שנתיים קודם לכן בליגת האלופות, ונחשבה לפייבוריטית מול הצרפתים. במשחק הראשון בסן סירו היה נראה כי הגיע סוף דרכה של בורדו במפעל, לאחר שנכנעה 0–2 משערים של סטפנו אראניו ורוברטו באג'ו. אלא שבגומלין הצליחה בורדו להפוך את התוצאה בתצוגה מרשימה. דידייה טולו קבע 0–1 לאחר כרבע שעה, כריסטוף דוגארי איזן את הדו-קרב בדקה ה-63, ובדקה ה-69 השלים צמד וקבע 0–3 מרשים לבורדו, שמדיחה את אחת הפייבוריטיות לזכייה במפעל.

בחצי הגמר הוגרלה בורדו למפגש מול סלביה פראג. הצ'כים אירחו את המשחק הראשון, וכבר בדקה התשיעית קבע דוגארי את תוצאת הסיום, 1-0 לבורדו. בגומלין שחזרה בורדו את התוצאה, הפעם משער של טולו בדקה הראשונה של המחצית השנייה, ועם 0–2 בסיכום המפגשים עלתה לגמר גביע אופ"א, בסיומה של עונה אירופית ארוכה במיוחד.

סיכום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעה ימים בלבד לפני המשחק הראשון באצטדיון האולימפי במינכן, פוטר אוטו ריהאגל, המאמן שהוביל את באיירן לגמר, בעקבות יכולת חלשה של באיירן במאבק האליפות. במקומו מונה פרנץ בקנבאואר למאמן זמני, שהדריך את הקבוצה בצמד משחקי הגמר. בקנבאואר פתח במערך התקפי של שלושה בלמים, ובמרכזו הקפטן לותר מתאוס. מרקוס באבל וכריסטיאן ציגה שימשו כשחקני כנף, ובמרכז ההתקפה פתחו יורגן קלינסמן, מלך השערים של הטורניר עם 14 כיבושים עד לגמר, וז'אן-פייר פאפן. מהמט שול פתח כקשר התקפי מאחורי החלוצים. מנגד הגיעו הצרפתים תחת המאמן הגרמני גרנוט רוהר, שעברו עונה ארוכה באירופה וקשה במיוחד בליגה הצרפתית, כשאת העונה הם מסיימים במקום ה-16 בלבד. נוסף על כך, חסר רוהר את זינדין זידאן ואת כריסטוף דוגארי המושעים במשחק הראשון, ועלה בהרכב חסר. בורדו פתחה במערך של 4-4-2, כאשר את ההתקפה מובילים דידייה טולו ואנתוני בנקארל.

הפתיחה הייתה שייכת למארחת, ששלחה כדורים רבים לרחבה של בורדו, אך לא הצליחה לתרגם אותם לאיומים למסגרת או לכיבוש שער מוקדם. מי שהתקרב לכיבוש ראשון היה באבל, שהשתלט בראשו על כדור בצד ימין של רחבת בורדו, ובעט אותו בנגיעה מהאוויר אל הפינה הרחוקה, אך הכדור חמק סמוך לקורה והחוצה. מן העבר השני, רשם טולו החמצה גדולה, במצב ממנו היה חייב לכבוש. צ'יריאקו ספורצה, שהיה האחרון בדרך אל השער, איבד כדור לטולו על קו מחצית המגרש. טולו פרץ היטב עד לרחבה של באיירן, כשהוא משאיר את ספורצה מאחוריו, אך מול אוליבר קאן לקח צעד יותר מדי וגלגל את הכדור הישר לגופו של השוער. מן העבר השני, הענישה באיירן עם שער במצב נייח. כדור קרן של מתאוס מאגף ימין הוגבה היטב לפינה הקרובה של תיבת החמש. הבלם תומאס הלמר, הקדים את השומר שלו ונגח בעוצמה לרשת, 1-0 לבאיירן לאחר 34 דקות. היה זה שערו הראשון של הלמר בגביע אופ"א באותה העונה. בורדו ניסתה לחזור למשחק אך שוב החמצה גדולה ועצירה מרשימה של אוליבר קאן. המהלך החל שוב באיבוד כדור של הגרמנים במרכז השדה. הלמר, כובש השער, איבד את הכדור לריצ'רד ויטסחה, ששמר היטב על הכדור והטעה פעמיים את הלמר, לפני שהקשית היטב לאגף שמאל של הרחבה. טולו שהמתין לכדור, הוריד אותו היטב בנגיעה למרכז הרחבה. בנקארל הגיע ראשון לכדור של טולו ובעט בעוצמה למרכז השער, קאן בתגובה מהירה הדף לקרן. הזדמנות ודאית נוספת לכיבוש שלא נוצלה על ידי הצרפתים. המחצית הסתיימה ביתרון מינימלי למארחת, 1-0 בהפסקה.

בורדו המשיכה לנסות להשיג את השוויון עם פתיחת המחצית השנייה. כדור קרן שהוגבה משמאל מצא את הראש של דניאל דוטואל. הקשר הצרפתי נגח היטב לפינה וכבר הכניע את קאן, אך פאפן ששמר על הקורה הרחיק בגופו לקרן, על אף טענותיהם של שחקני בורדו על נגיעת יד של החלוץ. חלפו מספר דקות ובורדו שוב הגיעה לסף שוויון. ויטסחה, מהטובים בשורות בורדו, מצא בכדור עומק את הקפטן ביצ'נטה ליזארזו בצד שמאל הרחבה. ליזארזו ניסה לשלוח את הכדור לפינה הרחוקה של קאן, אך בעט חלש והשוער קלט. באיירן, שעסקה בעיקר בהתגוננות מפתיחת המחצית השנייה, התקרבה לשער שני לאחר שספורצה קיבל כדור כעשרים מטרים משערה של בורדו, הסתובב היטב כדי לנער מעליו את השומר שלו, ובעט מכ-18 מטרים שטוח לפינה. הכדור כבר הכניע את גאטאן הואר, אך חמק ליד העמוד. בדקה השישים הכפילה באיירן את היתרון ממהלך אישי מרשים של מהמט שול. הקשר קיבל כדור כ-25 מטרים אלכסונית מהשער, מצד ימין. שול עבר בין שני שחקני הגנה וחדר לרחבה, שם בעט שטוח וחזק בין רגליו של יאקוב פריס-האנסן ולפינה הרחוקה של הואר, 2-0 לבאיירן מינכן. בורדו חיפשה שער מצמק והייתה קרובה לאחר שפריס-האנסן שלח היטב את בנקארל באגף ימין. במקביל, פרץ טולו היטב ועקף את השומר שלו אוליבר קרויצר, שהושיט יד והוריד את טולו לקרקע בתוך הרחבה. השופט לא שרק ובעוד טולו שרוע על הדשא, התפנה בנקארל לבעיטה כשבעה מטרים אלכסונית, אך הכדור שלו לפינה הקרובה מצא את אוליבר קאן שוב מוכן, והכדור החוזר הורחק. לאחר דקות ארוכות של משחק דו-צדדי והזדמנויות לשתי הקבוצות, הגיעה באיירן להזדמנות כפולה להגדיל את היתרון בדקה ה-89. המחליף מרסל ויטצ'ק קיבל כדור בתוך הרחבה מבאבל, בעט היטב וסחט הדיפה מהואר. הכדור שהדף הואר פגע במשקוף וחזר למרכז הרחבה, קלינסמן שניצב מול שער ריק בעט בנגיעה אך שלח את הכדור מעל לשער. החמצה לא אופיינית למלך שערי הטורניר. 2-0 לבאיירן מינכן בסיום, מקדמה טובה לקראת הגומלין.


1 במאי 1996 גרמניהגרמניה באיירן מינכן 2 - 0 צרפתצרפת בורדו האצטדיון האולימפי, מינכן, גרמניה
צופים: 63,000
שיפוט: שווייץשווייץ סרז' מומנטאלר
תומאס הלמר הובקע שער בדקה ה- 34' 34'
מהמט שול הובקע שער בדקה ה- 60' 60'
(סיקור)

הרכבי הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיירן מינכן
בורדו
שוער 1 גרמניהגרמניה אוליבר קאן
בלם אחורי 10 גרמניהגרמניה לותר מתאוס (קפטן) הוחלף בדקה ה-54 54'
בלם 4 גרמניהגרמניה אוליבר קרויצר
בלם 5 גרמניהגרמניה תומאס הלמר
כנף ימין 2 גרמניהגרמניה מרקוס באבל
כנף שמאל 3 גרמניהגרמניה כריסטיאן ציגה
קשר מרכזי 6 גרמניהגרמניה דיטמר האמאן
קשר מרכזי 8 שווייץשווייץ צ'יריאקו ספורצה
קשר התקפי 7 גרמניהגרמניה מהמט שול
חלוץ 9 גרמניהגרמניה יורגן קלינסמן
חלוץ 11 צרפתצרפת ז'אן-פייר פאפן כרטיס צהוב בדקה ה-29 29' הוחלף בדקה ה-70 70'
מחליפים:
שוער 12 גרמניהגרמניה מיכאל פרובסט
קשר 13 אוסטריהאוסטריה אנדריאס הרצוג
קשר 14 גרמניהגרמניה כריסטיאן נרלינגר
קשר 15 גרמניהגרמניה דיטר פריי נכנס כמחליף בדקה ה-54 54'
חלוץ 16 גרמניהגרמניה מרסל ויטצ'ק נכנס כמחליף בדקה ה-70 70'
מאמן:
גרמניהגרמניה פרנץ בקנבאואר
שוער 1 צרפתצרפת גאטאן הואר
מגן ימני 4 דנמרקדנמרק יאקוב פריס-האנסן
בלם 2 צרפתצרפת פרנסואה גרנה
בלם 5 צרפתצרפת ז'אן-לוק דוגון כרטיס צהוב בדקה ה-16 16'
מגן שמאלי 3 צרפתצרפת ביצ'נטה ליזארזו (קפטן)
קשר מרכזי 6 צרפתצרפת פיליפ לוקאס כרטיס צהוב בדקה ה-5 5'
קשר מרכזי 10 הולנדהולנד ריצ'רד ויטסחה כרטיס צהוב בדקה ה-76 76'
קשר התקפי 7 צרפתצרפת לורן קרוסי כרטיס צהוב בדקה ה-46 46'
קשר התקפי 8 צרפתצרפת דניאל דוטואל
חלוץ 9 צרפתצרפת דידייה טולו הוחלף בדקה ה-90 90'
חלוץ 11 צרפתצרפת אנתוני בנקארל
מחליפים:
שוער 16 צרפתצרפת פרנק פונטאן
מגן 12 צרפתצרפת יאניק פישר
קשר 13 סנגלסנגל יואכים פרננדז
קשר 14 צרפתצרפת רג'יס קסטאן
קשר 15 צרפתצרפת סדריק אנסלין נכנס כמחליף בדקה ה-90 90'
מאמן:
גרמניהגרמניה גרנוט רוהר

עוזרי שופט:
שווייץשווייץ ארנסט פלדר (קוון)
שווייץשווייץ מרטין פרייבורגהאוס (קוון)

שופט רביעי:
שווייץשווייץ אורס מאייר

משחק הגומלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבועיים לאחר המשחק הראשון, נפגשו הקבוצות למפגש הגומלין בפארק לסקור שבבורדו, אצטדיונה הביתי של בורדו. רוהר קיבל בחזרה את זידאן ודוגארי שהיו מושעים במשחק הראשון, והשניים פתחו בהרכב הפותח. זידאן הוצב במרכז השדה במקומו של דוטואל, בעוד דוגארי תפס את מקומו של בנקארל בחוד. על אף שתופקד בדרך כלל כחלוץ, פתח בנקארל בהרכב דווקא בעמדת המגן הימני, כאשר פריס-האנסן שפתח בעמדה זו במשחק הראשון הוסט לתפקיד הבלם, וגרנה ירד לספסל. גם בשורות באיירן נערכו שינויים מהמשחק הראשון. בקנבאואר ביצע שלושה שינויים בהרכב, כאשר תומאס שטרונץ חזר לסגל ופתח בכנף ימין, בעוד מרקוס באבל שפתח בעמדה זו במשחק הראשון הוסט לעמדת הבלם על חשבונו של קרויצר, שלא נכלל בסגל באיירן למשחק. דיטר פריי, שעלה מהספסל במשחק הראשון, פתח במרכז הקישור במקום דיטמר האמאן, שגם הוא לא נכלל בסגל. השינוי האחרון היה בעמדת החלוץ, כאשר פאפן נותר מחוץ לסגל אף הוא, ואמיל קוסטדינוב הבולגרי פתח לצדו של קלינסמן. למעט השינויים הפרסונליים, לא נרשמו שינויי מערך בשתי הקבוצות.

ההזדמנות הממשית הראשונה של בורדו הייתה בבעיטה חופשית, כאשר זידאן סובב כדור מכ-18 מטרים מעל לשערו של אוליבר קאן. מן העבר השני, ניסה קוסטדינוב את מזלו בבעיטה מכ-23 מטרים, שעלתה מעל למשקוף. גם דוגארי, חלוצה של בורדו, ניסה בבעיטה ממרחק, לאחר שעבר שחקן הגנה ונותר חופשי מכ-23 מטרים, הבעיטה שלו בחצי גובה הכניעה את קאן אך חמקה ליד העמוד. בדקה ה-31 איבדה בורדו את הקפטן שלה, ליזארזו. כניסה חזקה של קוסטדינוב ברגלו של ליזארזו הובילה לחתך עמוק ברגלו, והוא נאלץ לצאת מהמשחק. סדריק אנסלין עלה במקומו. על אף הפציעה, בורדו המשיכה לחפש את השער, כשבעיטה חלשה של דוגון ממרחק רב נעצרה אצל טולו על סף הרחבה, והחלוץ עצר את הכדור והמשיך בבעיטה לפינה תוך כדי נפילה, אוליבר קאן קלט. בסיומה של המחצית הראשונה ירדו הקבוצות להפסקה בשוויון 0-0. יתרונה של באיירן מהמשחק הראשון נותר ללא סכנה.

המחצית השנייה נפתחה במהלך נאה של ויטסחה. הקשר ההולנדי קיבל כדור במרכז המגרש ופרץ לכיוון הרחבה, תוך שהוא מותיר מאחור ארבעה שחקני הגנה. כאשר ניסה לעבור בפעם החמישית, נראה כי הוכשל על סף הרחבה, אך השופט לא שרק. אל הכדור הגיע דוגארי, שבעט בנגיעה מכ-17 מטרים, אך קאן קלט את הכדור בקלות. בדקה ה-53 עשתה באיירן צעד משמעותי לעבר זכייה בתואר, כשעלתה ראשונה על לוח התוצאות. קלינסמן לחץ את הגנת בורדו באגף שמאל של התקפת באיירן, וכדור שהורחק פגע בו ונכנס לתוך הרחבה, שם הגיע אליו קוסטדינוב. החלוץ הבולגרי המשיך בעקב לעברו שול, שעצר את הכדור ובעט מכ-14 מטרים אלכסונית מצד שמאל. הכדור פגע בשחקן הגנה, הטעה את השוער וחדר פנימה, 1-0 לבאיירן. דקות ספורות לאחר מכן התקרבה בורדו לשוויון, כאשר טולו קיבל כדור בתוך הרחבה ובעט בעוצמה לפינה הקרובה, הכדור הכניע את קאן אך נעצר בקורה והורחק. בורדו המשיכה ללחוץ ושלחה כדורים רבים לתוך הרחבה, עם ניסיונות בלתי פוסקים של טולו ודוגארי למצוא את הרשת. עם זאת, דווקא מן העבר השני נכבש השער השני במשחק. כדור קרן של מהמט שול מאגף שמאל נחת על ראשו של קוסטדינוב שניצב על קו החמש. קוסטדינוב ניצל יציאה רעה של הואר, שנותר מחוץ לשערו, ונגח בקלות לקרקע ופנימה, 2-0 לבאיירן בדקה ה-65. שערו הראשון של קוסטדינוב באותה עונה בגביע אופ"א. בדקה ה-76 חזרה בורדו למשחק. דוטואל בעט כדור חופשי כעשרים מטרים משערו של קאן. הכדור לא היה חזק אך קאן לא הצליח לעצור אותו והדף אותו לשערו הוא, טעות של השוער הגרמני ובורדו מצמקת ל-1–2 לאחר 76 דקות. דקה אחת עברה, וזידאן ניסה את כוחו בבעיטה מרחוק, אך הפעם קאן היה במקום. שתי דקות בלבד לאחר השער של בורדו, הבקיעה באיירן מן העבר השני. כדור גובה סתמי ממחצית המגרש סיבך את הגנת בורדו, שהתקשתה להרחיק והכדור נעצר אצל אלכסנדר ציקלר המחליף, שמסר היטב לאחור לכיוונו של שטרונץ. ניסיון הבעיטה של שטרונץ פגע בקלינסמן, הטעה את הואר והפך לשערו ה-15 של קלינסמן במפעל באותה העונה. 3-1 לבאיירן, 78 דקות מהפתיחה. זידאן עוד ניסה לצמק בבעיטת יעף עוצמתית מחוץ לרחבה, שעלתה מעט מעל למשקוף, והתוצאה נשמרה עד לסיום. 3-1 לבאיירן בחוץ, 5-1 בסיכום שני המפגשים, וזכייה ראשונה של באיירן מינכן בגביע אופ"א.


15 במאי 1996 צרפתצרפת בורדו 1 - 3 גרמניהגרמניה באיירן מינכן פארק לסקור, בורדו, צרפת
צופים: 36,000
שיפוט: בלארוסבלארוס ואדים ז'וק
דניאל דוטואל הובקע שער בדקה ה- 76' 76' (סיקור) מהמט שול הובקע שער בדקה ה- 53' 53'
אמיל קוסטדינוב הובקע שער בדקה ה- 65' 65'
יורגן קלינסמן הובקע שער בדקה ה- 78' 78'

הרכבי הקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורדו
באיירן מינכן
שוער 1 צרפתצרפת גאטאן הואר
מגן ימני 2 צרפתצרפת אנתוני בנקארל
בלם 4 דנמרקדנמרק יאקוב פריס-האנסן
בלם 5 צרפתצרפת ז'אן-לוק דוגון
מגן שמאלי 3 צרפתצרפת ביצ'נטה ליזארזו (קפטן) הוחלף בדקה ה-31 31'
קשר מרכזי 8 צרפתצרפת לורן קרוסי כרטיס צהוב בדקה ה-35 35' הוחלף בדקה ה-57 57'
קשר מרכזי 10 הולנדהולנד ריצ'רד ויטסחה כרטיס צהוב בדקה ה-30 30'
קשר התקפי 6 צרפתצרפת פיליפ לוקאס הוחלף בדקה ה-81 81'
קשר התקפי 8 צרפתצרפת זינדין זידאן
חלוץ 9 צרפתצרפת דידייה טולו כרטיס צהוב בדקה ה-80 80'
חלוץ 11 צרפתצרפת כריסטוף דוגארי כרטיס צהוב בדקה ה-70 70'
מחליפים:
שוער 16 צרפתצרפת פרנק פונטאן
מגן 15 צרפתצרפת פרנסואה גרנה נכנס כמחליף בדקה ה-81 81'
קשר 12 צרפתצרפת סדריק אנסלין נכנס כמחליף בדקה ה-31 31'
קשר 13 סנגלסנגל יואכים פרננדז
קשר 14 צרפתצרפת דניאל דוטואל נכנס כמחליף בדקה ה-57 57'
מאמן:
גרמניהגרמניה גרנוט רוהר
שוער 1 גרמניהגרמניה אוליבר קאן
בלם אחורי 10 גרמניהגרמניה לותר מתאוס (קפטן)
בלם 2 גרמניהגרמניה מרקוס באבל כרטיס צהוב בדקה ה-80 80'
בלם 5 גרמניהגרמניה תומאס הלמר כרטיס צהוב בדקה ה-42 42'
כנף ימין 4 גרמניהגרמניה תומאס שטרונץ
כנף שמאל 3 גרמניהגרמניה כריסטיאן ציגה
קשר מרכזי 6 גרמניהגרמניה דיטר פריי כרטיס צהוב בדקה ה-57 57' הוחלף בדקה ה-60 60'
קשר מרכזי 8 שווייץשווייץ צ'יריאקו ספורצה
קשר התקפי 7 גרמניהגרמניה מהמט שול
חלוץ 9 גרמניהגרמניה יורגן קלינסמן
חלוץ 11 בולגריהבולגריה אמיל קוסטדינוב הוחלף בדקה ה-75 75'
מחליפים:
שוער 12 גרמניהגרמניה מיכאל פרובסט
קשר 13 אוסטריהאוסטריה אנדריאס הרצוג
קשר 14 גרמניהגרמניה כריסטיאן נרלינגר
קשר 15 גרמניהגרמניה מרסל ויטצ'ק נכנס כמחליף בדקה ה-75 75'
חלוץ 16 גרמניהגרמניה אלכסנדר ציקלר נכנס כמחליף בדקה ה-60 60'
מאמן:
גרמניהגרמניה פרנץ בקנבאואר

עוזרי שופט:
בלארוסבלארוס יורי דופנאו (קוון)
בלארוסבלארוס אלך צ'יקון (קוון)

שופט רביעי:
בלארוסבלארוס קזימיר זניידינסקי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]