לאציו (כדורגל)
 | ||||
| מידע כללי | ||||
|---|---|---|---|---|
| כינוי |
Biancocelesti ((ה)כחולים-לבנים) Aquile (העיטים) Aquilotti (העיטים הצעירים) | |||
| תאריך ייסוד | 9 בינואר 1900 | |||
| אצטדיון |
סטאדיו אולימפיקו, רומא, איטליה (תכולה: 70,634) | |||
| בעלים |
Claudio Lotito  | |||
| נשיא |
 קלאודיו לוטיטו | |||
| יו"ר |
Claudio Lotito | |||
| מאמן |
ג'ובאני מארטושיאלו | |||
| ליגה | סרייה א' | |||
|
www | ||||
| תלבושת | ||||
| ||||
  | ||||
סוצ'ייטה ספורטיבה לאציו (באיטלקית: Società Sportiva Lazio SpA ובקיצור אס-אס לאציו) היא קבוצת כדורגל איטלקית מהעיר רומא, אשר ידועה כ"ביאנקוצ'לסטי" (תכולים לבנים באיטלקית). המועדון משחק בסרייה א' וזכה פעמיים באליפות איטליה (1974, 2000), שבע פעמים בקופה איטליה, 5 פעמים בסופר קאפ האיטלקי ("סופר קופה איטליאנה"), פעם אחת בגביע אופ"א ופעם אחת בסופר קאפ האירופי. הקבוצה משחקת בחולצות תכולות, עם מכנסיים לבנים וגרביים לבנים, וחולקת את האצטדיון הביתי (ה"סטאדיו אולימפיקו") עם היריבה העירונית מ.ס. רומא. היריבות בין שתי הקבוצות היא ארוכת שנים והמפגשים ביניהם נקראים "דרבי הבירה" (Derby della Capitale באיטלקית) והוא אחד מרגעי השיא בעונת הכדורגל האיטלקית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת המועדון ושנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקבוצה הוקמה ב-9 בינואר 1900 כ-Società Podistica Lazio. השם לאציו הוא שם המחוז בו רומא שוכנת. התכול העמוק והלבן הטהור נבחרו בהשראת דגל יוון, המדינה שהחלה את מסורת האולימפיאדה. בתחילת דרכו של המועדון, השתתף המועדון במספר ענפי ספורט, אך החל משנת 1902, המועדון החל להשתתף בענף הכדורגל.
המועדון היה חובבני ולא השתתף בליגה המסודרת עד לשנת 1913, אז נרשמה הקבוצה לראשונה לליגה הבכירה של ההתאחדות האיטלקית. היא הגיעה לדו-קרב הארצי מספר פעמים אבל כשלה, לעיתים הושפלה כמו ה-1–9 המצטבר נגד קזלה ב-1914 ו-1–6 נגד ג'נובה בשנת 1893 ו-1923.
בשנת 1927, היה לאציו המועדון היחיד מרומא שהתנגד לרצון המשטר הפשיסטי באיטליה לאחד את כל הקבוצות ברומא לקבוצה אחת, קבוצה שנקראה א.ס. רומא והפכה ליריבתה הגדולה של לאציו.
המועדון שיחק בסרייה א' האיטלקית החל מ-1929 בהנהגת החלוץ סילביו פיולה, אך ההישג הגדול ביותר שלו לפני מלחמת העולם השנייה היה מקום שני, ב-1937. בעונת 1940/1941 הגיע המועדון לחצי גמר הגביע האיטלקי לאחר שניצח ברבע גמר את קבוצת ספציה.
עליות וירידות - ה"סקודטו" הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום המלחמה המועדון המשיך להיכשל בליגה, אך בו בזמן זכה בגביע האיטלקי, בשנת 1958. המועדון ירד לראשונה לליגת המשנה (סרייה ב') בסוף עונת 1960/1961 מהמקום האחרון בליגה, וחזרה לליגה הבכירה שנתיים לאחר מכן. הקבוצה ירדה פעם נוספת לליגה השנייה בסוף עונת 1970/1971, וחזרה שוב לסרייה א' ב-1972/1973. הקבוצה גילתה יכולה מעולה ונכנסה לרצף של תוצאות טובות, והצליחה לסיים במקום השלישי בעונת 1972/1973, שהיה קרוב מאוד לזכייה בתואר האליפות, אך הפסידה במחזור האחרון. בסופו של דבר ה"סקודטו" (אליפות איטליה) הראשון הגיע בעונת 1973/1974 עם קבוצה שכללה את הקפטן ג'וזפה וילסון, הקשרים לוצ'יאנו רה-צ'קוני (שכונה "המלאך הבלונדיני") ומריו פרוסטלפי, החלוץ ג'ורג'ו צ'ינאגילה, תחת הדרכתו של המאמן תומאסו מאסטרלי. אולם, מותם הטרגי של רה-צ'קוני (שנורה למוות בטעות על ידי חברו לאחר שהתחזה לשדוד את חנות התכשיטים שלו[1]) ומאסטרלי (שנפטר מסרטן), ועזיבתו של החלוץ צ'ינאגליה, היווה מכה קשה למועדון בשנים אלו והוא נקלע לתקופה רעה. הקבוצה אומנם סיימה במקום השמיני בלבד ב-1978/1979, אבל לראשונה שחקן הקבוצה, ברונו גיורדאנו, סיים כמלך השערים בסרייה א'.
המועדון ירד ליגה ב-1980 בעל כורחו, אחרי שבמרץ 1980 נודע למשטרת המס האיטלקית על מעורבות מספר כדורגלנים בקבלת כספים תמורת הפסד קבוצתם. לאחר סיום החקירה הוחלט על עונשים קשים כלפי הקבוצות המעורבות (ביניהם: מילאן, בולוניה ופלרמו). על לאציו הושת קנס כבד של 10 מיליון לירות, ובנוסף היא נשלחה לסרייה ב'. הקבוצה נשארה בליגה השנייה במשך 3 עונות, שהיוו את התקופה הכי רעה של לאציו בהיסטוריה. המועדון חזר לליגה הבכירה בסוף עונת 1982/1983, ועונה לאחר מכן ניצל מירידה נוספת רק ביום האחרון של הליגה. אולם, כבר בעונת 1984/1985 חזרה הקבוצה לליגת המשנה לאחר עונה שכללה 2 ניצחונות ב-30 משחקים ועם 15 נקודות בלבד בטבלה. ב-1986 הופחתו ללאציו 9 נקודות בליגת המשנה בעקבות פרשת הימורים לא חוקיים של שחקנה קלאודיו וינאצאני - מכת מוות בתקופה שבה עדיין ניתנו 2 נקודות על ניצחון. נעשו מאמצים כבירים של הקבוצה להישאר בכל זאת בליגה ולהימנע מירידה לסרייה ג', שלבסוף הצליחה רק בפלייאוף הירידה כאשר ניצחה את טרנטו וקמפובאסו. עונה זו סימנה את השינוי עבור הקבוצה, שעלתה עונה לאחר מכן חזרה לסרייה א' בסוף עונת 1987/1988 תחת הדרכתו של המאמן ג'יאנמרקו קאלרי.
הסקודטו השני ונפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דף חדש נפתח במועדון עם הצטרפותו של סרג'ו קרניוטי ב-1992, שהיה מוכן להשקיע לטווח ארוך בהבאת שחקנים למועדון ורכש, בין היתר, את פול גאסקוין, שהיה מבוקש מאוד באנגליה עצמה, מטוטנהאם הוטספר תמורת 5.5 מיליון יורו. לאחר מכן המשיך לנפץ את שיאי סכומי ההעברות כשרכש את חואן סבסטיאן ורון תמורת 18 מיליון יורו, כריסטיאן ויירי תמורת 19 מיליון יורו, ושבר את ה-שיא עולמי לאותה התקופה עם רכישתו של הרנן קרספו מפארמה תמורת 35 מיליון יורו. בשנת 1993 לאציו סיימה חמישית בסרייה א', רביעית ב-1994, שנייה ב-1995, שלישית ב-1996, ורביעית פעם נוספת ב-1997. ב-1999 הפסידה את האליפות בנקודה אחת למילאן, לפני זכייתה המרשימה ב"סקודטו" בפעם השנייה בתולדותיה בשנת 2000 (אז גם השלימה הקבוצה דאבל כשזכתה בגביע האיטלקי), כשבשורותיה מככבים סינישה מיכאילוביץ', אלסנדרו נסטה, מרסלו סאלאס ופאבל נדבד תחת הדרכתו של סוון-יוראן אריקסון. כמו כן, המועדון זכה בגביע האיטלקי בשנים 1998 ו־2004, וכן בגביע המחזיקות של אופ"א בשנת 1999. בנוסף, הייתה לאציו הקבוצה האיטלקית הראשונה שנסחרה בבורסה האיטלקית בשנת 2000.
לאחר משבר כלכלי וקריסה של המשקיע קראניוטי וחברת המזון הבינלאומית שלו, צ'יריו, המועדון נוהל בשנת 2004 על ידי מפרק מטעם הבנק, על מנת להימכר לבעלים הנוכחי, קלאודיו לוטיטו. העונה החדשה החלה במכירת השחקנים הבולטים במועדון, אשר נועדה לכסות את הגרעון של הקבוצה, כדוגמת מכירת שחקן הבית והקפטן האהוד על ידי האוהדים אלסנדרו נסטה. מנגד, בקיץ 2004 כוכב לאציו לשעבר בן ה-36, פאולו די קאניו, הסכים להצטרף לקבוצתו האהובה לקדנציה נוספת, בעודו מוותר על חוזה מפתה הרבה יותר מטעם קבוצתו הקודמת, צ'רלטון אתלטיק.
2004 ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 2004/2005, לאציו ניצחה בדרבי הראשון 1-3, כאשר הדרבי השני הסתיים בתוצאה 0-0.
בתום עונת 2005/2006, לאחר חשיפת פרשות השוחד והשחיתות בליגה האיטלקית, נגזר דינה של לאציו לרדת לסרייה ב' יחד עם יובנטוס ופיורנטינה ולספוג הפחתה של 7 נקודות. בנוסף נשלל מלאציו הכרטיס לגביע אופ"א. אולם, לאחר ערעור שבה לאציו לליגה הבכירה, אך עם הפחתה של 11 נקודות. אחרי ערעור נוסף, שנערך מספר חודשים מפתיחת עונת 2006/2007, הוחזרו ללאציו 8 נקודות כך שבפועל הופחתו ללאציו 3 נקודות בלבד, והקבוצה סיימה במקום השלישי בליגה. את העונה הבאה סיימה לאציו במקום ה-12 בליגה בלבד. בעונת 2008/2009 זכתה לאציו בגביע ה"קופה איטליה" בפעם החמישית, לאחר ניצחון על סמפדוריה בגמר. את עונת 2009/2010 החלה לאציו עם מפגש סופר קאפ איטלקי נגד האלופה אינטר מילאנו בבייג'ינג והצליחה לנצח ולהניף גביע סופר קאפ שלישי על חשבונה.
בעונת 2012/2013 זכתה לאציו בגביע "קופה איטליה" שישי, לאחר ניצחון 0-1 בגמר על היריבה השנואה רומא.
בעונת 2016/2017 הגיע לאציו לגמר הקופה איטליה, אבל הפסידה בגמר ליובנטוס 2-0. בגמר הסופר-קאפ האיטלקי לשנת 2017 ניצחה לאציו את יובנטוס, שהייתה דאבליסטית, וזכתה בגביע הסופרקאפ הרביעי שלה.
בעונת 2018/2019 זכתה לאציו ב"קופה איטליה" השביעי לאחר ניצחון 0-2 על אטאלנטה.
יריבות ואוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הדרבי של רומא
הקבוצה חולקת את אצטדיון סטאדיו אולימפיקו המונה 82,656 מקומות עם המועדון היריב בעיר רומא, א. ס. רומא. שתי הקבוצות משחקות אחת נגד השנייה בדרבי הרומאי המפורסם, כאשר השנאה והטמפרמנט במהלך משחקים אלה גורמים לעיתים תכופות לאלימות וקטטות בין מחנות האוהדים.
חלק מאוהדי לאציו מזוהה עם תנועות לאומניות ופאשיסטיות, ואוהדיה גורמים לעיתים לפרובוקציות, על ידי קריאות ומחוות שמזוהות עם זרמים לאומניים וימניים באיטליה.
המועדונים חולקים היסטוריה של יריבות: בשנת 1979 נהרג אוהד קבוצת לאציו מזיקוק שנורה מיציע אוהדי רומא. בעונת 2003 קרה אירוע חסר תקדים, כאשר ה"אולטראס" של א. ס. רומא גרמו לעצירת המשחק ודחייתו, לאחר שהופצו שמועות כוזבות על כך שילד נהרג על ידי המשטרה זמן קצר לפני המשחק. בתקרית מפורסמת נוספת, שאירעה בסוף משחק הדרבי בינואר 2005, שחקן לאציו פאולו די קאניו הצדיע לעבר אוהדי רומא במועל יד.
סגל השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נכון ל-1 בפברואר 2024 [2]
|
|
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות איטליה 2
- קופה איטליה 7
- 1958, 1997/1998, 1999/2000, 2003/2004, 2008/2009, 2012/2013, 2018/2019
- הסופר קאפ האיטלקי 5
- גביע המחזיקות 1
- 1999
- הסופר קאפ האירופי 1
- 1999
שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
_33_-_Ciro_Immobile_(cropped).jpg)
לרשימת כל שחקני לאציו בעלי ערך בוויקיפדיה ראו קטגוריה:כדורגלני לאציו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לאציו
לאציו, ברשת החברתית פייסבוק
לאציו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לאציו, ברשת החברתית אינסטגרם
לאציו, סרטונים בערוץ היוטיוב- פרופיל, באתר אופ"א
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מיכאל יוכין, מלאך המוות: סיפורו של לוצ'יאנו רה צ'קוני, באתר וואלה!, 18 בינואר 2013
- ^ Lazio | Squadra, www.sslazio.it
| ליגת העל האיטלקית, עונת 2023/2024
| |
|---|---|
|
| ליגת האלופות 2023/24 | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בית א' | בית ב' | בית ג' | בית ד' | בית ה' | בית ו' | בית ז' | בית ח' | |||||||||
 באיירן מינכן
|
 סביליה
|
נאפולי
|
 בנפיקה ליסבון
|
 פיינורד
|
 פריז סן-ז'רמן
|
 מנצ'סטר סיטי
|
ברצלונה
| |||||||||
| מנצ'סטר יונייטד
|
ארסנל
|
ריאל מדריד
|
אינטר מילאנו
|
אתלטיקו מדריד
|
בורוסיה דורטמונד
|
ר.ב. לייפציג
|
פורטו
| |||||||||
 פ.צ. קופנהגן
|
פ.ס.וו. איינדהובן
|
בראגה
|
 רד בול זלצבורג
|
לאציו
|
מילאן
|
 הכוכב האדום בלגרד
|
 שחטאר דונצק
| |||||||||
 גלאטסראיי
|
לאנס
|
אוניון ברלין
|
ריאל סוסיאדד
|
 סלטיק
|
ניוקאסל יונייטד
|
 יאנג בויז
|
 רויאל אנטוורפן
| |||||||||