מרטין מוסקוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרטין מוסקוביץ' בצעירותו

מרטין מוסקוביץ' (15 ביוני 193831 באוקטובר 2008) היה מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח ומנהל מוזיקלי ישראלי.

עסק תקופה ממושכת כמנהל מוזיקלי ומעבד לשורת אמנים כיהורם גאון, אילנית, יוסי בנאי, בועז שרעבי, אריק לביא, יפה ירקוני, רבקה מיכאלי, אביהו מדינה, דודו דותן, האחים והאחיות, צמד רעים ואחרים. הופיע והושמע בתוכניות טלוויזיה ובתוכניות רדיו רבות, כמלחין, כמעבד וכמנהל מוזיקלי, ושיריו זכו במספר פרסים בפסטיבלים שונים. בהמשך דרכו פנה לעסוק עם הרכבים קוליים כמקהלות וכחבורות זמר במקומות שונים בישראל. עם הרכבים אלה "חרש" בישראל במועדוני זמר, בפסטיבלים ובערבי שירה (גם באירופה), ופיתח פעילות ענפה שעיקרה הבאת מוזיקה מעובדת ומגוונת, המבוצעת בידי חובבים להנאת קהלים רבים ושונים. המקהלות וחבורות הזמר בניצוחו זכו בפרסים בפסטיבל ערד ובפסטיבלים בגרמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין בן דוד[1] מוסקוביץ' נולד בשנת 1938 ברומניה. כבר בגיל 5 הופיע על במה, ומאז עסק במוזיקה עד יום מותו - בליווי אמנים מהשורה הראשונה, עיבודים, הלחנה לרדיו ולטלוויזיה, וניצוח על מקהלות. בגיל 9 עלה לארץ ישראל. בסוף שנות החמישים היה האקורדיוניסט של להקת פיקוד מרכז.

הרבה להשתתף בפסטיבלים שונים, כמלחין וכמעבד. בפסטיבל שירי הילדים הראשון חיבר את הלחן לשיר "לצבי יש בעיה" למילותיו של יוסי בכר, בביצועה של רבקה מיכאלי (השיר זכה במקום השני). בפסטיבל השני חיבר את הלחן לשיר "דודה סמנטה" למילותיו של יורם טהר לב, בביצועה של ציפי שביט (זכה במקום השלישי). בפסטיבל השלישי חיבר את הלחן לשיר "למה לא יכול להיות" למילותיה של לאה לופנפלד, בביצועו של דודו דותן. בפסטיבל השישי עיבד את הלחן לשיר "שוקי התוכי" של גידי קורן, בביצוע האחים והאחיות (השיר זכה במקום השני). בפסטיבל השביעי עיבד את הלחן לשיר "שובי דובי" של גידי קורן, בביצוע האחים והאחיות (השיר זכה במקום הראשון).
בלט במיוחד בעיבוד שירים לפסטיבל הזמר המזרחי, שחלקם זכו במקומות ראשונים. עיבד שירים לפסטיבל הזמר החסידי, שחלקם זכו בפרסים.

היה המנהל המוזיקלי, המעבד והמנצח על תזמורת גדולה בתוכנית של יהורם גאון שהוקלטה בהופעה חיה בהיכל התרבות (המופע יצא בתקליט).

מוסקוביץ' כתב עיבודים רבים לשירת הלאדינו והשמיע את הרומנסות עם המקהלות שלו בבמות רבות (לרבות אירוע פתיחה לכינוס ארצי של דוברי לאדינו בטבריה ב-2004 במעמד יצחק נבון, יו"ר הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו). לפסטילאדינו הראשון, שהתקיים גם הוא בחסות הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, הלחין שיר למילותיו של יצחק רודיטי "פאיז דה ליצ'ה אי מיאל" ('ארץ חלב ודבש').

ב-20 השנים האחרונות לחייו עבד עם מקהלות וחבורות זמר, בהן "גלרון" ו"קולות הכפר" מכפר סבא, "צליל ירוק" מניר צבי, "רמים" רמלה, "תות" מרמת השרון וחבורת הזמר באורנית. הקים בהתנדבות בתל השומר את חבורת הזמר – "סדנת גל" שחבריה הלומי קרב. כל החבורות הופיעו על במות שונות בארץ, וחלקן בחו"ל.

ברפרטואר של המקהלות שבניצוחו הופיעו גם שירי יידיש. הוא הלחין ועיבד את כל השירים לסרט היידי הישראלי "אז מען גיט, נעמט מען" ('כשנותנים – קח') (1983).

ביצועים מוקלטים ורבגוניים של יותר מ-1,000 שירים שעיבד מצויים ב"קול ישראל", בדיסקים שהופקו על ידי חבורות הזמר, וכן בהקלטות באולפני רשת ג' במסגרת התוכניות "שרים עם גימל", בהן הרבה להופיע.

מרטין מוסקוביץ' התגורר בדרך נמיר בתל אביב. הוא נפטר מסוכרת[2] בשנת 2008, בגיל 70. נקבר בבית העלמין ירקון.[1] הותיר את אשתו, שרי מוסקוביץ'.

בשנת 2013, לאחר מותו, הוענק לו פרס הוקרה מיוחד מטעם הנהלת אקו"ם לשנת 2012.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מרטין מוסקוביץ' באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  2. ^ מרטין מוסקוביץ, בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית.