לישאניד נושאן

לישאניד נושאן
Inter-Zab Jewish Neo-Aramaic
מדינות	ישראל
אזורים	מחוז הצפון
דוברים	3,500
קוד ISO 639-3	aij
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

אינטר-זב יהודית נאו-ארמי,^[1]^[2] ^[3] או לישאניד נושאן, היא ניב מודרני של הארמית היהודית, גרסה של נאו-ארמית צפון-מזרחית. היא דוברה במקור באזור כורדיסטן בעיראק, בארביל ובסביבתה בין הנהרות הזב הגדול ונהרות הזב הקטן. רוב הדוברים של השפה חיים כיום בישראל. פירוש השם לישאניד נושאן הוא "שפת עמנו". השפה נכתבת באלפבית העברי.

השפה דומה לניבים יהודים ארמיים אחרים כגון לישאנא דני, לישאן דידן, יהודיותא, ברזאנית יהודית ובתנוראית יהודית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים אשר שפת היום יום שלהם הייתה ארמית התיישבו באורמיה כבר בסוף המאה השמינית לפני הספירה (הניב הארמי של יהודי אורמיה והאזור היה שונה מהניב של התלמוד הבבלי ונקרא בפי אנשי האקדמיה "הארמית החדשה"). זהו ניב הקרוב מאוד לאשורית.

בשנת 780 לפני הספירה הנוצרית כבש המלך האשורי שלמנעשר הרביעי את מלכות הצפון אשר הייתה אחת משתי המדינות היהודיות העצמאיות בארץ ישראל. במאה השישית לפני הספירה, תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור, הוביל את אשור לאימפריה וכדי להיטיב את שלטונו על העמים הכבושים נקט בשיטה של הגלייה מסיבית. רוב האוכלוסייה הוגלתה הרחק לתוך האימפריה האשורית.^[4]

כתוצאה מגלות זו דיאלקטים נאו-ארמיים שונים היו מדוברים על פני שטח רחב מימת אורמיה ועד ימת ואן (בטורקיה), עד למישור מוסול (בעיראק) וחזרה אל סננדג' (שוב באיראן).

ישנם שני אשכולות ניבים עיקריים של נאו-ארמית יהודית. מקבץ הדיאלקטים הצפוני התרכז באורמיה ובסלמאס במחוז מערב אזרבייג'ן של איראן, והשתרע לתוך הכפרים היהודיים של מחוז ואן, טורקיה. ^[5] מקבץ הדיאלקטים הדרומי התמקד בעיירה מהאבאד ובכפרים שמדרום לאגם אורמיה. ^[6] לישאניד נושן מורכבת משני דיאלקטים עיקריים. האחד הוא הניב בארביל בכורדיסטן, והשני הוא הניב המדובר בקוי סנקאק. אנשים המדברים את שני הניבים הללו יכולים להבין בקלות אלו את אלו, הסיבה להבדלים הן המילים הלועזיות שנכנסות לשפה זו, במיוחד ערבית וכורדית.

עם מלחמת העולם הראשונה והקמת מדינת ישראל הסתגלו יהודי כורדיסטן שהתיישבו בישראל לעברית החדשה. בעוד שהדורות החדשים מדברים עברית, נותרו פחות מ-3,000 הדוברים את שפת הנושאן, רובם בני למעלה מ-40. שפה זו נמצאת בסכנת הכחדה בעוד כמה עשורים.

פונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללישאניד נושאן יש 40 פונמות (יחידות הגייה). 34 מהן הם עיצורים, ו-6 מהן הן תנועות. העיצורים הגרוניים והעיצורים הלועיים שנמצאו במקור בלישאניד נושאן לא השתמרו. בארמית, *ʕ, בולטים עיצורים לועיים קוליים במילים. עם זאת, עיצורים כאלו פחות בולטים בלישאניד נושאן.^[7]

ברוב הניבים נאו-ארמיים צפון-מזרחיים חל שינוי הקשור לעיצורים בין-שיניים, באותיות ת',ד' ו-ח'. העיצורים הלועיים המקוריים ללא קול, התמזגו עם העיצורים הוילוניים. לעומת זאת, בלישאניד נושאן עדיין ניתן למצוא ח' במילים מסוימות כמו דבח, שפירושו "לשחוט".

הטעמת מילים מתרחשת לעיתים קרובות באמצעות ההברה הסופית של שמות ופעלים.^[8]

עיצורים ^[9]
		עיצורים שפתיים	עיצורים שיניים / עיצורים מכתשיים	עיצורים בתר מכתשיים	עיצורים חיכיים	עיצורים וילוניים	עיצורים ענבליים	עיצורים סדקיים
עיצורים סתומים / עיצורים מחוככים	ללא קול	p	t	tʃ		k	q	ʔ
	קוֹלִי	b	d	dʒ		g
	ללא נשיפה		( t˭ )	( tʃ˭ )		( k˭ )
	תַקִיף		tˤ ( dˤ )
עיצורים חוככים	ללא קול	f	s	ʃ		x	ħ	h
	קוֹלִי	w	z	( ʒ )		ɣ	ʕ
	תַקִיף		sˤ ( zˤ )
עיצורים אפיים		m	n
עיצורים צדיים			l ( lˤ )
רוטי			r
עיצורים מקורבים		w			j

דקדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנושא בלישאניד נושאן מגיע לרוב לפני הפועל. ניתן לזהות את ההתייחסות של שמות הנושא בסדר קנוני זה מתוך השיח הקודם או באמצעות מידע משותף משוער בין הדוברים. לעיתים, ניתן להשתמש בשם גם כאשר הרפרנט של הנושא טרם הוכנס לשיח ואינו ניתן לזיהוי על ידי השומע.

ʔiyyá kābrá qìmle.

האיש הזה קם.

שמות המתפקדים כאובייקטים ישירים במשפטי פועל ממוקמים בדרך כלל לפני הפועל.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תווית מובהקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלישאניד נושאן, -ake הוא תווית מובהקת. לפי ג'פרי אאן, בלשן אמריקאי, הדבקה זו היא סימן נוסף לאופן שבו ניבים כורדיים השפיעו על שפה זו; לניבים הכורדיים יש -aka להתייחסות ישירה ו- akay להתייחסות עקיפה. כאשר -ake מתווסף לשם עצם, סיומות יחיד ורבים -a ו- e נמחקות.

תבניות לא מובהקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרים כאילו באים לידי ביטוי אם הדובר מניח שלשומע יש ידע רקע על הנומינלי המוכנס לשיחה.

שלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לישאניד נושאן מבדיל בין מבנים המשתמשים בהווה השלילי לעומת עבר השלילי בהקשר של היחס בין נושא המשפט לנשואו (אוגד)

נהוג להשתמש בהווה שלילי מוכנסים לעיתים קרובות לפני או אחרי היחס.

ʔiyyá mewānid didìlewé?

האם הוא לא האורח שלי?

נהוג להשתמש בעבר שלילי, כאשר מתחילים עם המילה לא. במקרה כזה הנושא מגיע לפני היחס.

lá-wela mga-làxxa .

זה לא היה כמו כאן.

סעיפי חקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלות שניתן לענות עליהן בכן או לא מובחנות משאלות שניתן לענות עליהן על ידי אינטואיציה. לסוג החקירה כן-לא יש דפוס אינטונציה שעולה בגובה, אין ירידה בגובה הצליל באף אחת מההברות שמגיעות אחרי החלק שבו ההדגשה העיקרית.

gbát xa-čày?

אתה רוצה תה?

לא לה-זלוקס מאלה?

לא ראית את המולה?

מילות יחס[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעלים מסוימים בלשניד נושאן מסמנים את ההשלמה שלהם עם מילת היחס ב- .

badéniwa bi-xlulá.

הם התחילו את החתונה.

tqèle-bbeu.

הוא התחנן בפניו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Kim 2008, p. 513.
^ "Did you know Inter-Zab Jewish Neo-Aramaic is severely endangered?". Endangered Languages (באנגלית). נבדק ב-20 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
^ Mutzafi, Hezy (2008). "Trans-Zab Jewish Neo-Aramaic". Bulletin of the School of Oriental and African Studies, University of London. 71 (3): 409–431. doi:10.1017/S0041977X08000815. ISSN 0041-977X. JSTOR 40378798.
^ OraJacobi.com - Ora Jacobi : Writer and Personal Trainer, web.archive.org, ‏2007-01-21
^ Heinrichs, Wolfhard (1990). Studies in Neo-Aramaic. Atlanta, Georgia: Scholars Press.
^ Yaure, L (1957). "A Poem in the Neo-Aramaic Dialect of Urmia". Journal of Near Eastern Studies. 16 (2): 73–87. doi:10.1086/371377.
^ Geoffrey Khan, The Neo-Aramaic dialect spoken by Jews from the region of Arbel (Iraqi Kurdistan), Bulletin of the School of Oriental and African Studies 62, 1999-06, עמ' 213–225 doi: 10.1017/S0041977X00016682
^ Kim, Ronald (2008). "'Stammbaum' or Continuum? The Subgrouping of Modern Aramaic Dialects Reconsidered". Journal of the American Oriental Society. 128 (3): 505–531. JSTOR 25608409.
^ Khan 1999, p. 17.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://www.ethnologue.com/language/aij/
היינריקס, וולפהארט (עורך) (1990). לימודים בנאו-ארמית . Scholars Press: אטלנטה, ג'ורג'יה.מסת"ב 1-55540-430-8 ISBN 1-55540-430-8 .

[FOOTNOTEKim2008513-1] Kim 2008, p. 513.

[2] "Did you know Inter-Zab Jewish Neo-Aramaic is severely endangered?". Endangered Languages (באנגלית). נבדק ב-20 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[3] Mutzafi, Hezy (2008). "Trans-Zab Jewish Neo-Aramaic". Bulletin of the School of Oriental and African Studies, University of London. 71 (3): 409–431. doi:10.1017/S0041977X08000815. ISSN 0041-977X. JSTOR 40378798.

[4] OraJacobi.com - Ora Jacobi : Writer and Personal Trainer, web.archive.org, ‏2007-01-21

[5] Heinrichs, Wolfhard (1990). Studies in Neo-Aramaic. Atlanta, Georgia: Scholars Press.

[6] Yaure, L (1957). "A Poem in the Neo-Aramaic Dialect of Urmia". Journal of Near Eastern Studies. 16 (2): 73–87. doi:10.1086/371377.

[7] Geoffrey Khan, The Neo-Aramaic dialect spoken by Jews from the region of Arbel (Iraqi Kurdistan), Bulletin of the School of Oriental and African Studies 62, 1999-06, עמ' 213–225 doi: 10.1017/S0041977X00016682

[8] Kim, Ronald (2008). "'Stammbaum' or Continuum? The Subgrouping of Modern Aramaic Dialects Reconsidered". Journal of the American Oriental Society. 128 (3): 505–531. JSTOR 25608409.

[FOOTNOTEKhan199917-9] Khan 1999, p. 17.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]