כריסטופר סימס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריסטופר סימס
Christopher A. Sims
Nobel Prize 2011-Press Conference KVA-DSC 7720.jpg
לידה 21 באוקטובר 1942 (בן 79)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Hendrik S. Houthakker עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט לארס פיטר הנסן, Tao Zha, Shioji Etsuro, Steven Peter Cassou, Teresa Garcia-Milà i Lloveras, Alfonso Novales Cinca, Sŏng-hyŏn Kim, Bartosz Maćkowiak, Giorgio Primiceri, Javier Valles, Paul R. Bergin, Carol A. Dahl, Francesco Bianchi, Frank Schorfheide, Thomas Lubik, Salih Neftçi, John Geweke, Beth Ingram, George Eugene Tauchen, Fabio Canova, Albert Marcet, Harald Uhlig, Eric M. Leeper, Gerald Nickelsburg, Xiaoguang Ni, Eva Ventura-Colera, Mayra Zermeno-Livas, Dante Amengual, Soledad Nunez, Jose A. Peris, Haoshu Tian, Sangdal Shim, Chiong-long Kuo, Stefano George Athanasoulis, Robert A. Shakotko, Jae Won Lee, Thomas Lubik, Ernst Schaumburg, Yash Mehra, John C. Larson, Eric Michael Leeper, Fernando Ballabriga, Baekin Cha, Heetaik Chung, Agustin F. Ayuso-Lamadrid, Herman Bierens, George Eugene Tauchen, Cristina Mazon, Gestur Davidson, Hae-Shin Hwang, Yum-Keung (Fred) Kwan, Bong Soo Lee, Saroj Bhattarai, Jae-Young Kim, Beth Fisher Ingram, Moonsoo Kang, Evangelos Falaris עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כריסטופר סימס (באנגלית: Christopher Albert "Chris" Sims; נולד ב-21 באוקטובר 1942) הוא כלכלן אמריקאי בתחום האקונומטריקה ומקרו-כלכלה. הוא משמש כפרופסור לכלכלה ולבנקאות באוניברסיטת פרינסטון. יחד עם תומאס סרג'נט הוא חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2011.[1]

סימס סיים תואר דוקטור בכלכלה בשנת 1968 באוניברסיטת הרווארד. בעבר לימד באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת מינסוטה, ובאוניברסיטת ייל, ומאז 1999 מלמד באוניברסיטת פרינסטון. סימס הוא חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים מאז 1988 ובאקדמיה הלאומית למדעים מאז 1989. בשנת 1995 כיהן כנשיא החברה האקונומטרית, ארגון בינלאומי בולט בתחום זה. הוא נבחר לכהן כנשיא האגודה האמריקאית לכלכלה לשנת 2012.

סימס פרסם מאמרים בולטים רבים בתחום מחקריו: אקונומטריקה, תאוריה ומדיניות מקרו-כלכלית. הוא אף סייע בפיתוח רעיון "התאוריה הפיסקלית של רמת מחיר" לפיה המדיניות הפיסקלית הממשלתית משפיעה על רמת המחיר וכדי להשיג רמת מחיר יציבה (ולשלוט על אינפלציה), התקציב הממשלתי חייב להיבנות לפי עקרונות של קיימות.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטופר סימס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nobel prize for economics awarded to two Americans, אתר BBC
  2. ^ A Simple Model for Study of the Detarmination of the Price Level and the Interaction of Monetary and Fiscal Policy


זוכי פרס נובל לכלכלה
1969-1975 פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975) Nobel Prize.png
1976-2000 פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000)
2001-היום אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כריסטופר_סימס&oldid=29481165"