ריצ'רד ת'יילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריצ'רד ת'יילר
Richard H. Thaler
Richard Thaler Chatham.jpg
לידה 12 בספטמבר 1945 (בן 74)
איסט אורנג', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה התנהגותית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כלכלן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט שרווין רוזן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס הכלכלה העולמית (2014)
  • פרס נובל לכלכלה (2017)
  • עמית החברה האקונומטרית
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ריצ'רד ת'יילר, 2012

ריצ׳רד ה' ת'יילראנגלית: Richard H. Thaler; נולד ב-12 בספטמבר 1945) הוא כלכלן יהודי-אמריקאי מחלוצי תחום הכלכלה ההתנהגותית. זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2017. מכהן כפרופסור בבית הספר למינהל עסקים של אוניברסיטת שיקגו.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1967 סיים תואר ראשון באוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב, ב-1970 קיבל תואר שני מאוניברסיטת רוצ'סטר, וב-1974 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת רוצ'סטר. את הדוקטורט, שכותרתו "The Value of Saving A Life: A Market Estimate", השלים בהנחיית שרווין רוזן.

בשנות השמונים לימד באוניברסיטת קורנל. באותן שנים פרסם בכתב העת Journal of Economic Perspectives טור בשם אנומליות ("Anomalities") בו שילב תאוריות פסיכולוגיות כמניעים בהתנהגות כלכלית. כיום ת'יילר חבר סגל בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו שם הוא עומד בראש המכון לחקר קבלת ההחלטות.

ת'יילר כתב מספר ספרים פורצי דרך בתחומו, בהם "Quasi-rational Economics", הממשיך את התזה של רציונליות מוגבלת ו-"The Winner's Curse"‏ (1994) בו קיבץ מקצת מהמאמרים שהופיעו במשך השנים בטור שבעיתון. מאמרו המפורסם ביותר שזכה לתהודה היה Toward a Positive Theory of Consumer Choice מ-1980. במשך השנים שיתף פעולה עם זוכי פרס נובל לכלכלה הישראלים עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, ופרסם עם האחרון מספר מאמרים.

ת'יילר טבע את המונח "חשבונאות נפשית" (Mental accounting), אשר נועד לציין את הדרך בה שיקולים רגשיים משפיעים על קבלת החלטות כלכליות. הדרך בה אנשים מנהלים את החשבונאות הנפשית שלהם גורמת להבדלים במידת ההנאה שאנשים מפיקים מזכייה או קנייה, עבור עסקה בערך נתון. ת'יילר מבחין בין תועלת הרכישה ותועלת העסקה. תועלת הרכישה היא ההנאה הנגרמת כתוצאה מן ההשוואה בין ערך המוצר לבין מחירו; תועלת העסקה (deal) היא ההנאה הנגרמת כתוצאה מן ההשוואה בין הסכום ששולם לבין נקודת התייחסות כלשהי. תועלת הרכישה היא רציונלית, בעוד שתועלת העסקה היא רגשית.[1] ת'יילר עסק גם בסוגיית "השפעת הבעלות" (Endowment effect), כלומר התופעה בה ככל שנחוש באופן עוצמתי יותר כי נכס מסוים הוא כבר שלנו, כך יהיה לנו קשה יותר לוותר עליו. תופעה נוספת עליה התעכב ת'יילר היא סוגיית ההוגנות בכלכלה. הוא ערך ניסויים רבים שהראו כי בני אדם מוכנים לדחות עסקה שאינה נראית להם הוגנת, גם הם מפסידים מכך.[2] בהקשר זה, במאמר בניו יורק טיימס יחד עם פרופסור דניאל כהנמן, דן ת'יילר בשילוב ההוגנות במשוואה הבסיסית של ביקוש והיצע. ת'יילר טען למעשה כי ביקוש והיצע כפי הנלמד במודלים הקלאסיים נשען גם על הוגנות במסחר ולכן גם בימים קשים של סופות הוריקן או וירוס הקורונה, ספקים לא יעלו מחירים גם בעת מחסור כדי לשמר ממד של הוגנות בסיסית ביחס ללקוחותיהם.[3]

ביחד עם עם שלמה בן ארצי הוא פרסם סדרת מאמרים בהקשר לחסכונות לפנסיה, והציע מודל חדש של חיסכון פנסיוני בשם " Save More Tomorrow ", שבו אדם מתחייב בהווה לחסוך חלק גדול יותר מהכנסותיו העתידיות.

ב-אפריל 2008 פרסם יחד עם המשפטן קאס סאנסטיין ספר, המווה כאחד מעמודי הבסיס בתחום הכלכלה ההתנהגותית, בשם "Nudge" ( "דחיפות קלות"), או בשמו המלא, Nudge: Improving Decisions about Health, Wealth, and Happiness, המתאר כיצד חברות וארגונים ציבוריים ופרטיים יכולים לעודד אנשים לקבל החלטות מושכלות יותר בחיי היום-יום שלהם על ידי "דחיפה" או תזכורת מפורשת או מרומזת לכיוון התנהגות מסוים. הספר יצא לאור בעברית בסוף 2019 בהוצאת מטר.

ת'יילר גילם את עצמו בסרט "מכונת הכסף" שעסק במשבר הסאבפריים.

ב-2017 זכה בפרס נובל לכלכלה על תרומתו לכלכלה התנהגותית[4].

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ׳רד ת'יילר נולד למשפחה יהודית.[5] אמו, רוזְלין (לבית מֶלניקוב), הייתה מורה, ואביו, אלן מ' ת'יילר, היה אקטואר. הוא גדל עם שני אחים צעירים ממנו. נשוי לפראנס לקלרק, פרופסור לשיווק, נישואין שניים ויש לו שלושה ילדים מנישואיו הראשונים.

ספרים שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ככה לא מתנהגים: לידתה והתפתחותה של הכלכלה ההתנהגותית (Misbehaving) עורכת: מיה בר-הלל, הוצאת מטר, 2019.
  • דחיפות קלות Nudge, הוצאת מטר, 2020

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Thaler, R. (1985). Mental accounting and consumer choice. Marketing Science, 4, 199-214.
  2. ^ גלי וינרב, ריצ'רד ת'יילר מאוניברסיטת שיקגו זכה בפרס נובל לכלכלה, גלובס, ‏2017-10-09 (בעברית)
  3. ^ Thaler, Richard (20 במאי 2020). "The Law of Supply and Demand Isn’t Fair". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2020. 
  4. ^ יונתן קירשנבוים, ‏זוכה פרס נובל בכלכלה: "חלוץ בשילוב תחומי הכלכלה והפסיכולוגיה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 באוקטובר
  5. ^ Richard Thaler, who recognized the humanity in economics, wins Nobel Prize, JTA, October 9, 2017.