אנגוס דיטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנגוס דיטון. תמונה משנת 2015

אנגוס דיטון (באנגלית: Angus Deaton; נולד ב-19 באוקטובר 1945) הוא כלכלן סקוטי-אמריקאי, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון וחתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2015. כיהן בעבר כנשיא האיגוד האמריקאי לכלכלה. על שמו קרוי "פרדוקס דיטון", לפיו עקומת הצריכה לא משתנה ביחס דומה לשינויים חדים ברמת ההכנסה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיטון נולד באדינבורו שבסקוטלנד. למד בבית הספר התיכון פטס קולג' שבעיר.

בשנת 1967, סיים דיטון את לימודי התואר הראשון. בשנת 1971, קיבל את התואר השני ובשנת 1974 השלים את הדוקטורט, כולם במסגרת לימודי כלכלה באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה.

בשנים 1976-1983, עבד דיטון כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת בריסטול שבאנגליה.

בשנת 1983, עזב דיטון את אוניברסיטת בריסטול ועבר לאוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית, שם שימש כפרופסור לכלכלה ויחסי חוץ בבית הספר ליחסי חוץ ומנהל ציבורי על שם וודרו וילסון.

בשנת 2001, התמנה לחבר במועצה המייעצת של הכלכלן הראשי של הבנק העולמי.

בשנת 2007 הפך למדען בכיר במכון גאלופ.

בשנת 2009 החל לכהן כנשיא האיגוד האמריקאי לכלכלה.

בשנת 2011 זכה בפרס חזית הידע של קרן BBVA לאות הכרה בתרומתו המהותית לתחום הכלכלה.

דיטון נשוי לאן קייס, פרופסורית לכלכלה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת פרינסטון ואב לשתיים.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרומתו הגדולה הראשונה של דיטון הייתה מחקר משנת 1975 בתחום הכלכלה ההתפתחותית, במסגרת עבודת הדוקטרט שלו. דיטון בדק את התפתחות הביקוש הצרכני בבריטניה ב-70 השנים הראשונות של המאה העשרים, תוך שימוש בשיטה חדשה לעיצוב מודלי צריכה. בגין עבודה זו הפך ב-1978 לזוכה הראשון במדליית פריש - פרס שמעניקה מדי שנתיים אגודת החברה האקונומטרית בגין מאמר ניסיוני או תאורטי-שימושי המתפרסם בכתב העת הכלכלי של האגודה - "אקונומטריקה".

בשנת 1980, מחקרו בנושא הקשר שבין ביקוש לסחורות ובין הכנסה וגובה המחירים, התפרסם ב - American Economic Review ונחשב לאחד מ-20 המאמרים המשפיעים ביותר של המגזין הכלכלי מאז 1970. המודל, שפיתח ביחד עם עמיתו ג'ון מולבאואר נקרא "מערכת הביקוש הכמעט אידאלית" (AIDS) והוא עוסק בביקוש צרכנים.

פרס נובל לכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 באוקטובר 2015, הוכרז כחתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2015. ועדת הפרס ציינה כי המחקרים שבזכותם זכה דיטון בפרס עוסקים בשלושה נושאים מרכזיים:

  1. כיצד צרכנים מחלקים את הוצאותיהם בין מוצרי הצריכה השונים.
  2. ניתוח האופן שבו חברה מוציאה את הכנסותיה וכמה היא חוסכת.
  3. הבנת תנאי המחיה והעוני במדינות מפותחות (או כיצד מודדים ומנתחים איכות חיים ועוני בצורה הטובה ביותר). במסגרת מחקריו מצא דיטון פגמים במדדים הקיימים להשוואת רמות עוני לאורך זמן ובמקומות שונים והראה כיצד ניתן להשתמש במדדים אמינים יותר של רמות הצריכה של משקי בית אינדיוידואלים. כמו כן, הדגים דיטון, כיצד שימוש נכון בנתונים על משקי בית יכול לעזור להבין סוגיות כמו הקשר בין הכנסה לצריכת קלוריות ומידת האפליה המגדרית בתוך המשפחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנגוס דיטון בוויקישיתוף