לדלג לתוכן

אדמונד פלפס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדמונד פלפס
Edmund Phelps
לידה 26 ביולי 1933 (בן 91)
אוונסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מנחה לדוקטורט ויליאם ג'ון פלנר, ג'יימס טובין עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט דייויד קולנדר, מרדכי קורץ, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים
  • מדליית וילבור קרוס
  • honorary doctorate at the University of Iceland
  • עמית החברה האקונומטרית
  • אביר בלגיון הכבוד
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פריז-דופין
  • פרס נובל לכלכלה
  • honorary doctorate from Sciences Po
  • פרס הכלכלה העולמית
  • עמית מכובד של האגודה האמריקאית לכלכלה
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • פרס הידידות
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטה החדשה של ליסבון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדמונד ס. פלפסאנגלית: Edmund S. Phelps; נולד ב-26 ביולי 1933) הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית. פלפס הוא חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2006, על תרומתו בחקר היחס בין אינפלציה ואבטלה.

במחקריו, אשר בוצעו ברובם בשנות ה-60, טען פלפס כי בניגוד לעקומת פיליפס, היחס בין אינפלציה לאבטלה אינו שלילי. פלפס ומילטון פרידמן הציגו תאוריה לפיה רק אם רמת האבטלה תרד מתחת לרמת האבטלה הטבעית, מונח בו הם השתמשו לראשונה, יחל היחס השלילי בין האבטלה לאינפלציה. פלפס עוד חקר כיצד אותו תהליך משפיע על מקבלי ההחלטות בטווח הקצר והארוך.

פלפס קיבל את התואר הראשון מאמהרסט קולג' (Amherst College) ב-1955 ואת תואר הדוקטור מאוניברסיטת ייל בשנת 1959. פלפס החל את הקריירה האקדמית שלו בייל, עבר לאוניברסיטת פנסילבניה, ובשנת 1971 הצטרף לסגל אוניברסיטת קולומביה, בה הוא משמש כפרופסור מן המניין לכלכלה פוליטית מאז 1982. פלפס מכהן בתור מנהל המכון לקפיטליזם וחברה של אוניברסיטת קולומביה.

הקשר הישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 אדמונד פלפס והיאן הן מאוניברסיטת סינגפור פרסמו בכנס על מקרו-כלכלה שנערך מטעם האוניברסיטאות הישראליות בן-גוריון ובר-אילן, מחקר הטוען כי הייסוף שיצר נגיד בנק ישראל דאז, דוד קליין, דווקא עזר לצמיחה, בניגוד לדעת רבים.

ההסבר, לשיטתם, נעוץ בכך שכשיש ייסוף, הייבוא גדל. הגידול בייבוא מעודד את התחרות בשוק המקומי, מה שמוריד את המחירים ואת המרווחים של היצרנים המקומיים. ירידת המחירים מעודדת את הגדלת הביקוש אצל הצרכנים, המגיבים בהגדלת התפוקה – בגלל הביקוש של הצרכנים וגם כדי לשמור על הרווח הכולל שלהם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדמונד פלפס בוויקישיתוף